בערים מייצרים יותר ויותר חשמל סולארי על הגגות. ומה המצב בעיר שלך?

בשנים האחרונות חל זינוק אדיר בייצור חשמל מאנרגיית השמש על גגות בתים בעיר. כך עולה מנתונים שאספנו ומתפרסמים כאן לראשונה. לפי הנתונים, בחלק ניכר מהערים בארץ נוצלו כבר רוב, או חלק גדול, מהגגות המתאימים לכך לייצור חשמל סולארי.

הבדיקה שערכנו מתבססת על נתונים של משרד האנרגיה ורשות החשמל. המשרד בדק את הפוטנציאל לייצור אנרגיה סולארית בעזרת קולטנים (פאנלים) על גגות המתאימים לכך - גדולים ומוארים מספיק - בערי ישראל.

הדשבורד של הרשות מעדכן כמה חשמל סולארי מיוצר בכל עיר בפועל. הנתונים כוללים בתי מגורים, עסקים ומוסדות ציבור. אנחנו הצלבנו, בסיוע משרד האנרגיה, את נתוני הרשות והמשרד, וכך בדקנו כמה מהפוטנציאל מומש.

מהנתונים עולה כי אילת היא העיר המפותחת בישראל בתחום.  באילת הותקנו פאנלים סולאריים בהיקף ייצור של כ-76 מגה-וואט חשמל. לפי הבדיקה, מדובר בכ-97% מפוטנציאל הגגות והמבנים המתאימים להתקנת פאנלים סולאריים באילת.

היקף התקנות הפאנלים באילת גדל כמעט פי שלושה תוך כשנתיים.

גם בקריית שמונה מנוצלים כ-73% מפוטנציאל הקמת הפאנלים שלה. ההרס של רבים מהבתים בק"ש במלחמה לא עצר את תנופת הקמת הפאנלים (חלקם במהלך שיקום העיר): היקף ההתקנות גדל בק"ש בשנתיים האחרונות בכ-70%.

בבאר שבע, לפי הבדיקה שערכנו על סמך נתוני משרד האנרגיה ורשות החשמל, הוקמו פאנלים לייצור כ-135 מגה-וואט חשמל, כ-57% מהפוטנציאל. היקף ההתקנות בבאר שבע גדל בשנתיים האחרונות בכ-110%.

באשדוד הותקנו פאנלים בהיקף של כ-72 מגה-וואט חשמל - כמחצית מפוטנציאל הייצור שלה. כמחצית מהפאנלים באשדוד הוקמו בשנתיים האחרונות. בנתניה מומש כ-38% מהפוטנציאל הסולארי; בנהרייה כ-41%; ברמלה כ-30%; באום אל פחם - 19%.

פאנלים סולאריים על גגות בבת ים. צילום: עיריית אגף התכנון, עיריית בת ים

דווקא הערים הגדולות וערי המרכז נמצאות בפיגור עמוק בהתקנות הסולאריות. בירושלים הוקמו פאנלים לייצור כ-74 מגה-וואט חשמל - פוטנציאל של כ-6%. היקף ההתקנות הסולאריות בבירה גדל בשנתיים האחרונות בכ-50% בלבד.

בתל אביב, לפי הנתונים, הוקמו פאנלים לייצור 28 מגה-וואט חשמל - כלומר, פחות משליש מהיקף הייצור באשדוד או באילת, וכ-10% בלבד מהפוטנציאל. גם ברמת גן מוצו רק 11% מהפוטנציאל; בבני ברק - 12%; בפתח תקווה - 24; בחיפה - כ-27%. 

זאת, למרות שבת"א, חיפה ובני ברק היקף ההתקנות הסולאריות גדל בשנתיים האחרונות יותר מכפליים. בראשון לציון הוקמו עד כה פאנלים עם יכולת ייצור של כ-63 מגה-וואט, שהן כשליש מהפוטנציאל של העיר.

רבים מהמומחים לאנרגיה וסביבה מתריעים כי המשימה החשובה ביותר היא להתקין פאנלים סולאריים דווקא במרכז ובערים הגדולות. זאת, כיוון ששם נמצאת רוב הצריכה, ושהובלת חשמל מהפריפריה למרכז יקרה וכרוכה בבנייה נוספת.

התקנת קולטנים סולאריים על גג בית בישראל, צילום: משרד האנרגיה

הסיבה לאיטיות ההקמה במרכז היא שהוא מתאפיין בבנייה לגובה. במגדלי עסקים גדולים, ובמגדלי מגורים ושיכונים, קשה להגיע להסכמות עם בעלי הנכסים והשוכרים על התקנת פאנלים. ואילו בתים קטנים בעיר נמצאים בצלם של הגדולים ואין בהם די שמש.

גורם נוסף לפער הוא שהממשלה מסייעת לעיריות חלשות להתקין פאנלים סולאריים על מבני הציבור שלהן ולעודד התקנות בעסקים ובבתים פרטיים. היא מסייעת פחות לערים עשירות שיכולות לממן זאת בעצמן, אך התוצאה היא שהן לא עושות זאת.

בת ים: העיר הסולארית ביותר במרכז

העיר בעלת שיעור ההתקנות הסולאריות הגדול בגוש דן היא בת ים, עם כ-45%. אחת הסיבות לכך, בנוסף לעבודה נמרצת של העירייה, היא הסיוע שקיבלה ממשרד האנרגיה במסגרת תוכנית "המאיץ" לעידוד רשויות מקומיות להתייעלות בתחום האנרגיה.

לדברי מירב דפני, מנהלת מחלקת קיימות ואיכות הסביבה בעיריית בת ים: "עיריית בת ים רואה חשיבות גדולה במעבר לאנרגיה מתחדשת. על 31 מבני ציבור כבר הותקן ומיוצר חשמל סולארי, כ-50 מבנים נוספים אותרו להתקנה וכ-20 מהם כבר במכרז.

קולטנים סולאריים על גג "תרבוטק" בבת ים, צילום: אגף התכנון, עיריית בת ים

"בנוסף, החלפנו חלק מתאורת הרחוב בעיר למנורות לד. בחצי השנה האחרונה הופעלה בעיר תוכנית 'המאיץ' של משרד האנרגיה, והיא עזרה לנו להבין את המצב, למפות את הצרכים ולהכין תוכניות להתערבות.

"בעקבות 'המאיץ', אנחנו מתכננים בהמשך פיתוח תוכניות אגירת אנרגיה על מבני הציבור; המשך שדרוג מערכות התאורה; הקמת עמדות טעינה - כיום יש רק עמדת טעינה ציבורית אחת לרכבים חשמליים, בעיר וכמובן שיוקמו יותר.

"יש כבר מכרזים לקירוי מגרשי ספורט והקמת פאנלים מעל הקירויים. ולא פחות חשוב - אנחנו מקיימים הסברה לעסקים ולציבור בנושא אנרגיה מקיימת. מפיצים מידע ברשתות החברתיות, על דפי הארנונה, בהרצאות ובקבוצות מיקוד".

טקס סיום תוכנית "המאיץ" לעידוד אנרגיה מקיימת של משרד האנרגיה והתשתיות, פברואר 2025. צילום: נועה שרביט

תוכנית "המאיץ": מעודדים רשויות לפתח אנרגיה מקיימת

לפני כשבועיים הסתיים המחזור השלישי של תוכנית "המאיץ", בהשתתפות 25 רשויות מקומיות. עד כה השתתפו בתוכנית 56 רשויות, רובן הגדול - אם כי לא כולן - מהפריפריה.

במחזור השלישי של "המאיץ" השתתפו: אום אל-פחם, טמרה, הרצליה, צפת, באר שבע, מזרעה, בית אל, חורה, אור יהודה, בת ים, רמת גן, עין קנייא, רחובות, נהרייה, סאג'ור, חריש, טירת הכרמל, שומרון, כסיפה, קדומים, טייבה, מג'ד אל-כרום, ריינה, ג'ת וירוחם.

מהמשרד נמסר כי "במהלך התכנית זכו הרשויות לליווי מקצועי, ייעוץ ותמיכה בניהול חברת מטריקס (P2), ובשיתוף מומחים. הליווי אפשר לרשויות לגבש תכניות פעולה להתייעלות אנרגטית, עידוד תחבורה חשמלית, והרחבת ייצור באנרגיה מתחדשת.

"דגש מיוחד ניתן להרחבת הכלים העומדים לרשות הרשויות גם לסיוע למשקי בית, לעסקים ולמגזר התעשייתי בתחומן, כחלק מהיערכות לשינויי האקלים והגדלת ייצור האנרגיה המתחדשת, בהתאם לחזון משרד האנרגיה והתשתיות".

לדברי שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: "‘המאיץ’ מוכיחה שהשלטון המקומי הוא שותף מרכזי במעבר לאנרגיה מקיימת. הרשויות שסיימו את התכנית מצטיידות בכלים מעשיים להובלת שינוי אמיתי עבור התושבים".

באר שבע מקימה "שכונות אנרגייה מקיימת"

באר שבע, המשתתפת גם היא ב"'מאיץ" היא המובילה מהערים הגדולות בהתקנות סולאריות. עיריית ב"ש התקינה פאנלים על גגות של כ-50 ממבני הציבור בעיר, ומקדמת מכרז לקירוי סולארי במגרשי ספורט בהשקעה של כשמונה וחצי מיליון שקל.

קולטנים סולאריים על גגות בבאר שבע. צילום: דיאגו מלטבו

לדברי רונית איבגי, רכזת קיימות בעיריית באר שבע: "יש לנו תוכנית, שאנחנו מקדמים יחד עם חברת החשמל, להפוך שכונות שלמות בעיר לשכונות אנרגטיות חכמות ומקיימות. הפיילוטים שלנו הם בשכונת רמות, שכונה ג' ו"רובע החדשנות" בעיר. 

"הרעיון הוא להפוך את המרחב השכונתי למערך אנרגטי מתקדם, שמשלב ייצור אנרגיה סולארית, מערכות אגירה ועמדות טעינה לרכבים חשמליים. התושבים בשכונה יהפכו מצרכנים פסיביים ליצרני אנרגיה פעילים.

​כיום אנחנו מקדמים, יחד עם חברות הזנק הפועלות בעיר, ברובע החדשנות ובשתי השכונות שורה של תוכניות: פרויקטים של פלייסמייקינג, נטיעת עצים, הצללה חכמה, תחנות אוטובוסים שיעוצבו כטחנות רוח ועוד. 

"בנוסף, אנחנו מבצעים בשלושת החודשים האחרונים עבודה בשטח מול התושבים, כולל מפגשי חשיפה, פגישות פרטניות עם נציגי ועדי בתים והעברת ניתוחי כדאיות כלכלית לבעלי הנכסים.

"הפיילוט הוא 'סנונית הראשונה' של מהפכה שתהווה מודל לפריסה ארצית, בה הטכנולוגיה והקהילה מתלכדות לניהול אנרגיה חכם ואחראי".