החרם האמריקאי החדש מאיים להקפיץ את מחירי הפאנלים בעולם ובישראל

ההסלמה הדרמטית במלחמת הסחר בין וושינגטון לבייג'ינג הגיעה בסוף השבוע לנקודת רתיחה, וההדים שלה צפויים להרעיד את שוק האנרגיה המתחדשת הגלובלי כולו. משרד המסחר הסיני הביע "חוסר שביעות רצון קיצוני" והתנגדות נחרצת בעקבות הודעת הפנטגון הרשמית על הרחבת הרשימה השחורה של חברות המוגדרות כקשורות לצבא הסיני (רשימת Section 1260H). הפעם, לצד ענקיות טכנולוגיה ותיקות כמו עליבאבא ובאידו, סומנו באופן ישיר שתיים מיצרניות הפאנלים הסולאריים הגדולות והמשפיעות ביותר בעולם: Trina Solar ו-JA Solar Technology.

משמעות ההחלטה האמריקאית ברורה ומיידית: איסור מוחלט על משרד ההגנה האמריקאי להתקשר בחוזים ישירים עם חברות אלו, לצד הגבלות קשיחות על רכישת מוצריהן או שירותיהן דרך צדדים שלישיים, שייכנסו לתוקף מלא בשנת 2027. מדובר למעשה בחרם כלכלי וביטחוני בעל משקל כבד, המאיים לקטוע שרשראות אספקה בינלאומיות מורכבות ולהוביל לעליית מחירים חדה של רכיבים פוטו-וולטאיים ברחבי העולם – כולל בשוק הישראלי, הנשען בצורה כמעט מוחלטת על תוצרת סינית.

חזית אחידה במערב, מגננה וייצור עצמי בהודו

הצעד האגרסיבי של הממשל האמריקאי אינו פועל בחלל ריק, אלא מהווה חלק ממגמה גלובלית רחבה יותר של הגנת תעשיות מקומיות וצמצום התלות בבייג'ינג. מבט אל השווקים המובילים בעולם חושף תמונה של חלוקה גיאופוליטית ברורה. באירופה, נציבות האיחוד האירופי מנהלת כיום עשרות חקירות נגד יבוא סיני מוזל ומפעילה מכסי מגן כבדים על ציוד סולארי, מתוך כוונה מוצהרת למנוע "הצפת שוק" (Dumping) שתחריב את מעט יצרני הרכיבים שנותרו ביבשת הישנה.

מנגד, בהודו – אחת מצרכניות האנרגיה הירוקה הצומחות בקצב המהיר ביותר בעולם – הממשל נוקט אסטרטגיה מתוחכמת של ביצור עצמאות לאומית. ניו דלהי מטילה מכסי מגן בסיסיים (BCD) בשיעור של עד 40% על פאנלים מיובאים, ובמקביל מפעילה תוכניות תמרוץ ממשלתיות רחבות היקף (PLI) המעודדות הקמת מפעלי ענק מקומיים. המטרה ההודית היא לנתק את הזיקה הישירה לתנודות המחירים והחרמות שבין וושינגטון לבייג'ינג.

בישראל, כדאי לשוק המקומי לעקוב בדאגה אחר ההתפתחויות. החברות הסיניות Trina ו-JA Solar מהוות כיום עמודי תווך בפרויקטים הסולאריים הגדולים ביותר המוקמים בנגב ובגליל, כמו גם במערכות מסחריות על גגות. פגיעה בכושר הפיננסי שלהן, או לחלופין הסטת ביקושים מאסיבית של חברות מערביות לפאנלים המיוצרים במדינות אלטרנטיביות, עלולות ליצור צוואר בקבוק עולמי. התוצאה הבלתי נמנעת תהיה עליית מחירי הרכיבים המיובאים לישראל, צעד שעלול להאט משמעותית את קצב העמידה ביעדי הממשלה למעבר לחשמל נקי.

הבסיס הטכנולוגי והשורשים ההיסטוריים של המונופול

כדי להבין כיצד החלטה של הפנטגון מסוגלת לטלטל את שוק האנרגיה הירוקה, יש לחזור כחמש-עשרה שנים לאחור. בתחילת העשור הקודם, זיהה הממשל הסיני את הפוטנציאל האסטרטגי של תעשיית הפוטו-וולטאי המבוססת על סיליקון גבישי (c-Si). באמצעות הזרמת סובסידיות ממשלתיות בהיקפי עתק, מתן קרקעות חינם ואשראי בנקאי בלתי מוגבל, הצליחו החברות הסיניות להוריד את מחירי הייצור בשיעורים של למעלה מ-80%. מהלך זה הוביל לקריסה טוטאלית של תעשיית הסולאר המקומית באירופה ובארה"ב. כיום, סין שולטת באופן אבסולוטי בכ-80% מכלל שרשרת הערך העולמית.

אזהרת משרד המסחר הסיני לפיה בייג'ינג "תגיב בנחישות ובעוצמה" מעידה כי אנו נמצאים רק בפתחו של גל תנודות חדש. בשוק אנרגיה גלובלי ומקושר, הגבלת הפעילות או הטלת צל של חרם על שתיים מהיצרניות המובילות בעולם יובילו באופן מיידי לריצה של יזמים לעבר פאנלים "חסיני חרם" המיוצרים במדינות דרום-מזרח אסיה או בארה"ב.

מכיוון שכושר הייצור מחוץ לסין מוגבל ויקר משמעותית, מחירי הרכיבים צפויים לעלות בטווח הקצר והבינוני. עבור יזמי האנרגיה והצרכנים בישראל, המשמעות היא אחת: התייקרות בעלויות הקמת המערכות, שתקשה על הורדת תעריפי החשמל ואף עלולה לייקר אותם בטווח הארוך. הדרך לעתיד ירוק הפכה השבוע למורכבת ויקרה בהרבה.