דילוג לתוכן המרכזי

"העולם לא יחזור לקדמותו": משבר הורמוז משנה את מפת האנרגיה העולמית

דו"ח תחזית האנרגיה העולמית לשנת 2026 של סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) מטיל פצצה: משבר הנפט בעקבות המלחמה בהורמוז גרם לאובדן של 2.8 מיליארד חביות נפט ושוק האנרגיה העולמי לעולם לא יחזור למה שהיה. ישראל אינה חומקת מהמשבר והדו"ח מנבא עתיד לא מזהיר לישראל

מיכל נפט של סעודיה עולה באש, אוקטובר 2026 (AFP)

מחשבון השוואת ספקי חשמל

טל שחף
פורסם 19/11/2026

משבר האנרגיה של 2026, שפרץ בעקבות המלחמה מול איראן ושיבוש תנועת המכליות במצר הורמוז, הוא הטלטלה החמורה ביותר בתולדות שוק האנרגיה העולמי, חמורה אף ממשברי הנפט הגדולים של שנות ה-70. כך קובעת סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) בתחזית האנרגיה העולמית השנתית שלה (World Energy Outlook 2026), שפורסמה היום (יום ה') בפריז ועוררה הדים נרחבים בתקשורת הכלכלית העולמית.

"ככל שהמשבר יימשך זמן רב יותר, כך השפעותיו יהיו עמוקות יותר", אמר מנכ"ל IEA, ד"ר פאתיח בירול, "איני רואה שום תרחיש אמין שבו עולם האנרגיה יחזור להיות כפי שהיה לפני כן". לדבריו, ככל שהמשבר יימשך, כך יעמיקו השינויים המבניים במשק האנרגיה הגלובלי – שינויים שמעמידים את הביטחון האנרגטי ואת יוקר המחיה בראש סדר העדיפויות של ממשלות ברחבי העולם.

2.8 מיליארד חביות נפט שנעלמו

הנתונים שמציגה הסוכנות ממחישים את עומק הטלטלה: מאז פרוץ העימות בפברואר 2026, השיבושים במעבר דרך מצר הורמוז - נתיב השיט שדרכו עברה כחמישית מאספקת הנפט והגז הטבעי הנוזלי (LNG) בעולם ושעליו נשענות מדינות שבהן חיים יותר מ-4 מיליארד בני אדם - גרמו לאובדן מצטבר של 2.8 מיליארד חביות נפט ו-60 מיליארד מטר מעוקב (BCM) של גז טבעי.

הפגיעה הוחמרה בשל האיומים על השיט בים האדום והשיבושים באספקת האנרגיה מרוסיה, שמלחמתה באוקראינה נכנסה לשנתה החמישית. התוצאה הייתה זינוק במחירי הסולר לשיא היסטורי של מעל 200 דולר לחבית, וזינוק של 25% בהוצאה העולמית על יבוא נפט וגז,  שהגיעה השנה ל-1.6 טריליון דולר למרות ירידה בביקוש.

בכלי התקשורת הבינלאומיים הדגישו כי הכלכלות המתפתחות באסיה – שקלטו לפני המשבר כ-80% מהנפט וכ-90% מה-LNG שעברו בהורמוז – ספגו את המכה הקשה ביותר, בעוד המשבר מאיים להסיג לאחור את הההתקדמות לחשמל ולבישול נקי במדינות מתפתחות.

שלוש מגמות

הדו"ח מציג את המגמות העיקריות בשנה האחרונה. הראשונה היא גיוון נתיבים ומקורות: ממשלות מקדמות הקמת צינורות עוקפי הורמוז בהיקף של כ-7 מיליון חביות ביום, בהשקעה מוערכת של 40 מיליארד דולר (שמייקרת כל חבית בכ-2 דולר). בתרחיש קיצון שבו הסיכון בהורמוז נותר גבוה, היקף הנפט העובר במצר יצנח מ-20 מיליון חביות ביום לפני המשבר ל-8.5 מיליון ב-2030 ולפחות מ-2 מיליון חביות ביום ב-2035.

הדו"ח מזהיר: ניתן לעקוף את המצר, אך לא ניתן לוותר על המזרח התיכון עצמו, שיישאר יצואן הנפט הגדול בעולם. במקביל, יבואניות חוששות מלהחליף תלות אחת באחרת שכן סין שולטת כיום בזיקוק של 19 מתוך 20 המינרלים הקריטיים, החיוניים לטכנולוגיות אנרגיה נקייה.

מגמה שניה היא השענות על משאבים מקומיים: הרצון בעצמאות אנרגטית מאיץ את ההשקעה במקורות ייצור מקומיים. אנרגיה סולארית רשמה שיא היסטורי, כשעברה לראשונה את רף ייצור האנרגיה ממקורות פוסיליים. המקורות הסולאריים נטלו את הנתח הגדול ביותר מצמיחת הביקוש העולמי לאנרגיה כולה עם תוספת של 600 טרה-ואט שעה בשנה החולפת. כושר הייצור העולמי של פאנלים סולאריים וסוללות אגירה כפול כיום מהביקוש בפועל, מה שמוריד מחירים ומזניק את היבוא באסיה ובאפריקה.

במקביל, האנרגיה הגרעינית עוברת תחייה מחדש, שמזכירה את שנות ה-70: כמעט 90 ג'יגה-ואט של תחנות גרעיניות נמצאים כיום בבנייה ברחבי העולם - השיא הגבוה ביותר זה יותר מ-35 שנה - ויותר מ-50 מדינות מקדמות תוכניות גרעין. מנגד, הדו"ח מעריך שמדינות באסיה בעלות עתודות פחם מקומיות עלולות להאט את קצב סגירת תחנות הכוח הפחמיות מטעמי ביטחון אנרגטי.

לא להחליף תלות בתלות

בירול מדגיש כי הממשלות ניצבות בפני צורך בוויתורים ובאיזונים מורכבים: "במאמציהן להשיג ביטחון אנרגטי רב יותר, עליהן להיזהר שלא להחליף תלות אחת בתלות אחרת" הוא אומר ומוסיף: "אפשר להתעודד שהביטחון האנרגטי והמעבר לאנרגיה נקייה מעולם לא היו מתואמים כל כך זה עם זה".

הדו"ח מצביע על מגמה נוספת: האצת "עידן החשמול" ומהפכת הקירור: הביקוש העולמי לחשמל צומח בקצב כפול מהביקוש הכולל לאנרגיה, ונתחו בצריכת האנרגיה הסופית יתקרב ל-30% עד 2035 (לעומת 23% כיום). לפי אחד התרחישים, הביקוש העולמי לנפט ב-2035 יהיה נמוך ב-4.4 מיליון חביות ביום לעומת המדיניות המוצהרת, בעיקר הודות לרכבים חשמליים שיחסכו לבדם יותר מ-11 מיליון חביות נפט ביום. בסין צי הרכב החשמלי כבר חוסך כ-1.5 מיליון חביות נפט ביום.

במקביל, נרשמה השנה נקודת מפנה היסטורית: צריכת האנרגיה העולמית לקירור מבנים עקפה לראשונה את הצריכה לחימום, על רקע התחממות כדור הארץ (אוגוסט 2026 היה החם ביותר שתועד) וזינוק בביקוש לחשמל מצד מרכזי נתונים ובינה מלאכותית (AI), שצריכתם תוכפל ל-1,000 טרה-ואט שעה עד 2030.

בירול מתריע כי ביטחון אנרגטי לבדו אינו מספיק לבלימת משבר האקלים: כל התרחישים חוזים התחממות אקלימית של 2.4-2.9 מעלות עד לסוף המאה, הרחק מיעד ה-1.5 מעלות. מנגד, אם יושג הסדר מדיני יציב במזרח התיכון, גל עצום של פרויקטי גז נוזלי (LNG) חדשים, בהובלת ארה"ב  שתגדיל את ההיצע העולמי ביותר מ-50%, עלול להפוך את הקערה, ליצור שוק של קונים ולהוביל לירידה חדה במחירי הנפט והגז.

סכנה ליצוא הגז הישראלי

כמעט כל אחת ממסקנות הליבה של הדו"ח נוגעת לעתיד משק האנרגיה והכלכלה הישראלית. כך למשל, מאגרי הגז הטבעי של ישראל בים התיכון הוכיחו את חשיבותם האסטרטגית למשק המקומי ולאזור כולו. רק ברבעון השלישי של 2026 רשם מאגר לוויתן הכנסות שיא של 843 מיליון דולר, על רקע הרחבת צינורות ההולכה והיצוא למצרים ולירדן. עם זאת, תחזית ה-IEA מציבה תמרור אזהרה לתכנון ארוך הטווח בישראל: הגידול הדרמטי הצפוי בהיצע ה-LNG העולמי בעשור הקרוב עלול לייצר עודף היצע ולהפעיל לחץ כלפי מטה על מחירי הגז והחוזים הבינלאומיים.

השינוי האקלימי הצפוי מאיים על ישראל במידה רבה. הקביעה של ה-IEA,  שצורכי הקירור עקפו את החימום ושגלי חום קיצוניים עלולים להוסיף עוד 700 טרה-ואט שעה לשיאי הביקוש העולמיים עד 2035, רלוונטית במיוחד לאקלים הישראלי. החשמל בישראל מיוצר ברובו מגז מקומי ומאנרגיה סולארית, ושילוב מתקני אגירה הוא המפתח ליציבות. לפי הערכות משרד האנרגיה שפורסמו החודש, ישראל צפויה להפוך עד שנת 2030 למובילה העולמית בהספק אגירת חשמל ביחס לגודל האוכלוסייה (כ-900 מגה-ואט למיליון איש). האגירה היא הגשר בין שיא הייצור הסולארי בצהריים לשיא הביקוש בערב ובלילות הקיץ הלוהטים שמחייבים מזגנים במלוא העוצמה.

תחום סיכון נוסף לישראל הוא התנהלותה כאי אנרגטי: הדו"ח מדגיש כי המעבר לחשמול אינו מבטל סיכונים אלא משנה את אופיים, והוא מתריע מפני זינוק במתקפות סייבר על חברות חשמל ותשתיות (יותר מ-2,000 מתקפות בשבוע בעולם) ומפני פגיעותם של קווי הולכה. בישראל, שפועלת כאי אנרגטי ללא חיבורי רשת חשמל למדינות שכנות, ומתמודדת עם איומים ביטחוניים וסייבר מתמשכים, חייבים להקשיב היטב להמלצת הדו"ח להשקיע מסיבית בשדרוג רשתות ההולכה, בביזור הייצור ובאגירה מבוזרת, שהופכות מתובנה גלובלית לצורך קיומי מיידי.

תגובות לכתבה

קראו את חוקי הקהילה שלנו בתנאי השימוש של energya