אגן הים התיכון: בשברון מאמינים שהוא מכיל הרבה יותר נפט וגז ממה שחשבנו
הרווחים העצומים של ענקית הנפט והגז האמריקאית שברון מציתים מהלך רחב של חיפושי נפט וגז חדשים. שברון הכפילה את תקציב החיפושים שלה, נכנסה למים הכלכליים של סוריה ויוון, ומתכוונת לחזור לקידוח הנפט המסוכן מתחת למאגר לוויתן. האם הממשלה החדשה תצליח במקום בו נכשלה הנוכחית – להחזיר את החברות הבינלאומית לישראל?
עבודות חיבור שדה גז חדש באסדת כריש (אנרג'יאן)
מחשבון השוואת ספקי חשמל
במשך שנים היה נראה שתעשיית הנפט והגז המסורתית נמצאת בנסיגה מבוקרת. תחת לחץ כבד של משקיעים בוול סטריט ואווירה פוליטית שקידשה הפחתת פליטות, העדיפה שברון - חברת האנרגיה השנייה בגודלה בארצות הברית - להישאר קרוב לבית ולהתמקד בהפקת פצלי שמן בטקסס.
אלא שהמלחמה עם איראן הוכיחה שוב: כשהתותחים רועמים, האידיאולוגיה הירוקה נדחקת מפני ביטחון האנרגיה. מחירי הנפט זינקו, קופתה של שברון התמלאה ברווח של יותר מ-14 מיליארד דולר במחצית הראשונה של השנה, ובחסות הרוח הגבית מממשל טראמפ החברה יוצאת להרפתקה גיאולוגית חדשה.
מי שמוביל את השינוי האסטרטגי הוא קווין מקלכלן, גיאופיזיקאי קנדי ותיק, ששברון שלפה מהמתחרה הצרפתית טוטל אנרג'יז. לאחר שבשנת 2024 עמד יחס החלפת הרזרבות של החברה על מינוס 4% – כלומר היא שאבה יותר ממה שגילתה – ובהמשך לרכישת הענק של חברת הס תמורת 53 מיליארד דולר, תקציב החיפושים של שברון מזנק השנה ל-1.5 מיליארד דולר. מחצית מהסכום מופנית לאגנים בתוליים בנמיביה, באנגולה ובדרום אמריקה, אך הדרמה האמיתית עבור המשק הישראלי מתרחשת בחצר האחורית שלנו: באגן המזרחי של הים התיכון.

שברון, המחזיקה במאגרי תמר ולוויתן בישראל, אפרודיטה בקפריסין ונרגיס במצרים, משרטטת מחדש את מפת התשתיות האזורית. לאחר שפרויקט צינור הגז איסט-מד לאירופה נגנז (לפחות בינתיים) בשל עלויות דמיוניות, החברה מתבססת על הזרמת גז מישראל ומקפריסין למתקני ההנזלה במצרים, לצד חתימה על הסכמי חיפוש חדשים ביוון, במלטה ובסוריה. נוכחות תאגיד אמריקאי במים הסוריים והיווניים משמשת כחיץ גיאופוליטי מול שאיפות ההגמוניה של טורקיה.
ההימור שעשוי להכניס מיליארדים
בזירה המקומית, שברון שוקלת לחזור לאחד הפרויקטים המורכבים בתולדות האזור: קידוח לעומק של כ-7 קילומטרים מתחת לקרקעית הים, מתחת למאגר לוויתן, במטרה לאתר נפט גולמי. קודמתה, נובל אנרג'י, ניסתה לקדוח שם לפני יותר מעשור, אך הבאר התמוטטה בשל לחצים גיאולוגיים אדירים.
כעת דורשת שברון ממשרדי האוצר והאנרגיה ודאות רגולטורית ומיסויית לפני שתשקיע מאות מיליוני דולרים בהימור מחודש. "יש סבירות לתגליות של נפט בקידוחים במים העמוקים, בסביבות 7 קילומטר עומק מתחת לתגליות של הגז בלוויתן... זה קידוח מים עמוקים עם סיכונים גיאולוגיים לא פשוטים, שפעם קודמת שקדחו לשם ב-2013 או 2014 הקידוח התמוטט כי יש כאלה לחצים", אומר לאתר אנרגיה ד"ר עמית מור.
כזכור, בינואר השנה החברות שברון, ניו-מד ורציו הודיעו על החלטת השקעה סופית (FID) בהיקף של כ-2.36 מיליארד דולר להרחבת מאגר לוויתן, שכוללת קידוח של שלוש בארות הפקת גז נוספות ושדרוג התשתיות כדי להכפיל את כושר ההפקה השנתי מכ-12 BCM לכ-21 מיליארד BCM לקראת סוף העשור. שברון הסבירה בשיחת משקיעים שמדובר באסטרטגיית "תגליות מונחות-תשתית" שלפיה עורכים חיפושי מאגרי נפט וגז חדשים בסמוך למתקני הפקה קיימים. המהלך אושר על ידי הממשלה ואושרה גם מכירת חלק מהתפוקה המוגדלת למצרים. אסדת הקידוח הראשונה אמורה להגיע בתחילת דצמבר 2026.
כעת שותפות לווייתן הודיעה על השקעה של 68.8 מיליון דולר בחיפושי גז בשכבות עמוקות בשטח הזיכיון של המאגר. בשלב הזה מתנהל סקר סייסמי תלת-ממדי למיפוי שכבות נפט וגז עמוקות מתחת למאגר לווייתן. ניו-מד אנרג'י דיווחה לבורסה על שימוש ראשון בישראל בטכנולוגיית OBN (Ocean Bottom Nodes), שבה החיישנים מוצבים על קרקעית הים ולא על פני המים, מה שמאפשר הדמיה מדויקת בהרבה של השכבות העמוקות. הכוונה היא לשפר את מיפוי מאגר הגז ולהרחיב את מאמצי האקספלורציה בשכבות העמוקות שמתחת למאגר. לפי הערכת החברה, פוטנציאל הנפט בעומק הים מגיע לכ-368 מיליון חביות.
יצויין כי לשותפות לווייתן יש אישור רגולטורי לבצע את הסקר הסייסמי הנוכחי בתוך שטח החזקה, אך ביצוע קידוח בפועל בשכבות העמוקות מחייב אישור קידוח נפרד ועליו מתנהל באיטיות המו"מ עם משרדי הממשלה.

"משרד האנרגיה נרדם בשמירה"
הזהירות הרגולטורית הזו חושפת את נקודת התורפה של ישראל. ההליך התחרותי החמישי לחיפושי גז של משרד האנרגיה סובל מהיענות דלה של חברות בינלאומיות. ענקיות אירופיות חוששות מהפגנות אנטי-ישראליות מול משרדיהן, אך השיקול המרכזי הוא גיאולוגי וכלכלי: ההערכות בענף גורסות כי פוטנציאל תגליות הענק של גז בים הישראלי מוצה, ושליטתה המוחלטת של שברון בשוק המקומי מרתיעה מתחרים. "משרד האנרגיה נרדם בשמירה בנושא הזה... צריך פה להקים, וזה גם לקח מהמלחמה, להתקין פה מאגרי אחסון יבשתיים של גז טבעי אסטרטגיים ותפעוליים, משק שצורך 80% מהחשמל מיוצר בגז", מסביר ד"ר מור.
הדחיפות בפיתוח התשתיות הללו מוסברת היטב במגמות העולמיות. בארצות הברית רואים בנוכחות של שברון מכפיל כוח דיפלומטי, ובאירופה, שלמרות צמצום של 2.4% בביקוש לדלקים עדיין תלויה לחלוטין ביבוא גז נוזלי לתעשייה ולחימום, משוועים לגז מהים התיכון. בסין מנצלים את המשבר להזרמת מיליון חביות נפט ביום למאגרי החירום הלאומיים, ובהודו נרשם זינוק של 6% בביקוש לתזקיקים ולגז עבור כלכלתה הצומחת.
מול ההיערכות העולמית הזו, המלחמה האחרונה חשפה כי משרד האנרגיה הישראלי נרדם בשמירה. במשק שבו 80% מהחשמל מיוצר מגז טבעי, חמישה עשר שנים של דיונים לא הולידו ולו מאגר אחסון יבשתי חדש אחד לגז, והרזרבות האסטרטגיות של דלקים, נפט גולמי ופחם רחוקות מלהספיק לתרחיש קיצון ממושך. האתגר הדחוף של הממשלה הוא הגדלת מלאי החירום הללו, לצד האצה אגרסיבית של פריסת רשת החשמל ואנרגיות מתחדשות משולבות אגירה.

.jpg)
קראו את חוקי הקהילה שלנו בתנאי השימוש של energya