מחשבות מסלול מחדש: תחנות הדלק רוצות להפוך למתחמי טעינה

מינהל התכנון ומשרד האנרגיה הכריזו השבוע על "מהפכת הטעינה החשמלית בתחנות הדלק", זאת בעקבות אישור תוכנית מתאר שתאפשר לחברות הדלק בניית מאות מטרים נוספים בתחנות: אזור ההמתנה וחנות הנוחות יהפכו ל"מתחמי המתנה וסחר", ייבנו מבני תשתיות חשמל ואגירה, ולפחות חמש עמדות טעינה חשמלית מהירה בכל תחנה. המטרה היא עידוד החברות להקים עמדות טעינה מהירות בתחנות הדלק הקיימות והחדשות. האם זה אכן יקרה? תלוי את מי שואלים.

בלב המהלך, שאושר במועצה הארצית לתכנון ולבנייה, עומד עדכון לתוכנית המתאר הארצית לתחנות תדלוק (תמ"א 18). הבשורה המרכזית ליזמים היא תוספת זכויות בנייה של עד 100 מ"ר להקמת חדרי חשמל, חדרי שנאים, ומתקני טרנספורמציה ומיתוג. התשתית הזו קריטית להקמת עמדות טעינה מהירות (DC) ואולטרה-מהירות (עד 400 קילוואט), שדורשות חיבורי מתח גבוה וציוד נלווה שתופס מקום רב. בנוסף, אושרה לראשונה הקמת מתקני תשתית וחשמל גם ב"שטחים כלואים" במחלפים, מה שיאפשר פריסה בצירי תנועה מרכזיים.

אבל החידוש המסעיר באמת הוא בתחום חוויית הלקוח: מכיוון שטעינה מהירה אורכת זמן רב יותר מתדלוק בנזין (לרוב בין 20 ל-40 דקות), התוכנית החדשה מתירה להקים אזורי המתנה מקורים לנהגים, שיוכלו לפעול כיחידות עצמאיות או כהרחבה לשטחי המסחר הקיימים. אם לנחש, תחנות דלק באזורים עירוניים בסוציו-אקונומי הגבוה יהפכו למיני-קניונים. בתחנות דלק בערבה ובישובי התענך איזורי ההמתנה יכילו חושות וקיוסק.

חברות הדלק הגדולות לחצו זה מכבר על שינויים נדרשים ברגולציה. ועכשיו המדינה תעניק להם  פטור וקיצור הליכים והכל כדי שיאותו להקים עמדות טעינה. כך למשל יהיה פטור מהגשת מסמך הידרולוגי-סביבתי, שנועד להגן על מי התהום מפני דליפות דלק. הפטור יינתן לתוכניות הכוללות עמדות טעינה בלבד, שבהן אין חשש לדליפת דלק. כמו כן תותר הקמת מתקני אגירת אנרגיה בשטחי התחנות, צעד שנועד לעקוף את הקשיים בהתחברות לרשת החשמל הארצית.

צוואר הבקבוק

התוכנית החדשה לא נולדה בחלל ריק, היא תוצר של זעקת יזמים וחברות דלק שהשתרכו במשך חודשים ארוכים בסבך הבירוקרטיה. כך למשל חברות הדלק ביקשו להתקין עמדות טעינה אולטרה-מהירות, שדורשות הקמת חדרי שנאים ענקיים כדי להתמודד עם העומס, אלא שתוכניות המתאר הישנות לא אפשרו להן לחרוג מזכויות הבנייה המקוריות של התחנה. התוצאה הייתה שיתוק: יזמים רצו להשקיע, אך לא היה להם היכן להציב את ציוד התשתית ההכרחי.

בעיה נוספת התגלתה בהגדרת ייעוד הקרקע. חברות הדלק רצו להפוך את זמני ההמתנה הארוכים של נהגי החשמליות להזדמנות קמעונאית באמצעות בניית בתי קפה ואזורי מנוחה, אך גופי התכנון חששו שבתחפושת של עמדת טעינה, תחנות הדלק יהפכו למרכזי מסחר ענקיים שחורגים מייעודם המקורי. הפשרה שנמצאה בעדכון הנוכחי נועדה לאזן בין הצורך בשירות לנהג לבין מניעת "השתלטות מסחרית" על מתחמי הדרך.

מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח, אומר: "המעבר לרכב חשמלי מחייב אותנו להתאים את התשתיות למציאות המשתנה ולהבטיח שלציבור הנהגים תהיה גישה נוחה וזמינה לעמדות טעינה בכל רחבי הארץ. במסגרת המהלך אנחנו מסירים חסמים בירוקרטיים ומעניקים תמריצים תכנוניים שיאפשרו להאיץ את הקמת עמדות הטעינה המהירות ולהרחיב את פריסתן לאורך צירי התנועה המרכזיים ובכל רחבי הארץ. זהו מהלך משמעותי בקידום תחבורה נקייה, בהפחתת זיהום האוויר ובשיפור השירות לציבור".

מצד שני, חברות הדלק לא ממהרות להגיב בתרועות שמחה. בשיחות סגורות עם החברות ניכרת אנחת הרווחה על הסרת חלק מהבירוקרטיה, לצד תסכולים שנשארים. אחד הגורמים בענף אומר שמצד אחד גופי התכנון מאפשרים להקים תוספת של 100 מ"ר חדרי חשמל גם בתחנות שבהן קיימת עמדת טעינה אחת בלבד אבל כדי לאשר הקמת אזורי המתנה ומנוחה לנהגים נדרשות עדיין מינימום חמש עמדות טעינה. "מדובר ברף גבוה משמעותית מהממוצע בתחנות כיום," מוסר הגורם הבכיר, "ולכן ההקלות הללו פשוט אינן נותנות מענה מספק לצרכים של חלק ניכר מהתחנות הקיימות."

בחברה אחרת אמרו: "באופן כללי, כל יוזמה שמצמצמת בירוקרטיה היא מבורכת", אך העירו שהדרך להסרת כלל החסמים – במיוחד אלו הקשורים לחיבורי החשמל – עודנה ארוכה.

פרדוקס השוק

על פי נתונים חלקיים של משרד האנרגיה, פועלות כיום בין 1,000 ל-1,500 עמדות טעינה בכ-380 תחנות דלק ברחבי הארץ. רשת פז  Charge מפעילה עמדות טעינה אולטרה-מהירות בהספקים של 180 עד 400 קילוואט בתחנות הדלק ובמתחמי הדרך שלה. רשת סונול  EVI מפעילה עמדות טעינה מהירות ואולטרה-מהירות בתחנות סונול ברחבי הארץ, עם מעל 1,800 נקודות טעינה במרחב הציבורי והעסקי. דור אלון בשיתוף אפקון ודוראל מפעילה עמדות טעינה מהירות והיפר-מהירות (עד 360 קילוואט) בעשרות ממתחמי התדלוק והמסחר שלה, דלק ישראל בשיתוף  ZEN Energy הקימה רשת עמדות טעינה מהירות ואולטרה-מהירות בצירי תנועה מרכזיים בתחנות החברה. גם חברות הדלק הקטנות כמו סדש, טן (Ten) ומיקה משתפות פעולה עם מפעילי טעינה עצמאיים להצבת עמדות DC מהירות בחלק מתחנות התדלוק שלהן

העדכון הנוכחי צפוי להגדיל מספרים אלו משמעותית. השאלה היא מתי זה יקרה. נראה שהעיתוי הנוכחי לא מעניק רוח גבית ליוזמה הממשלתית. שנת 2026 מסתמנת כשנת האטה בשוק הרכב הישראלי, עם צניחה משמעותית בהיקף המכירות של רכבים חשמליים. נתח השוק של הרכב החשמלי הצטמק ל-13% בלבד מכלל מסירות הרכב החדש בינואר-אוקטובר 2026, זאת לעומת נתח שוק של כ-20% בשנת 2025 ושיא של כ-25% בשנת 2024.

יש הרבה סיבות להאטה הזו, כמו מס הקנייה על רכבים חשמליים שהוקפץ בתחילת 2026 ל-48%, ביטול אגרת הרישוי השנתית המוזלת, תוכנית האוצר להטיל מס נסועה על רכבים חשמליים ועוד, אבל אין ספק שתשתיות הטעינה הן אחד הגורמם המעכבים המרכזיים: פריסה איטית ובעייתית של עמדות טעינה ציבוריות וקשיים בהתקנת עמדות בבתים משותפים.

חברות טעינה רבות עצרו את פריסת העמדות הציבוריות בשל חוסר כדאיות, ותשתיות סופר-מהירות נוצצות עומדות לא פעם ריקות, בעוד הנהגים הישראלים חוזרים לחיק רכבי הפלאג-אין וההיברידי. עם זה, למרות הירידה בקצב המכירות, המספר המוחלט של כלי רכב חשמליים על כבישי ישראל הולך וגדל. מכוניות שכבר עלו על הכביש בשנים 2023-2024 דורשות תשתיות טובות יותר. ישראל נמצאת בפיגור עצום מול אירופה: כ-37 עמדות טעינה לכל 1,000 רכבים חשמליים, לעומת ממוצע של 100 באיחוד האירופי ו-200 במדינות המובילות.

הבעיה אינה היעדר ביקוש לטעינה, אלא חוסר פיזור חכם וזמני המתנה ארוכים מדי בעמדות הקיימות. יוזמות כמו המכרז החדש של משרד התחבורה ונתיבי ישראל להקמת 19 תחנות במחלפים בפריפריה מוכיחות שהמדינה מבינה שהטעינה חייבת לצאת ממרכזי הערים המבוססים ולרשת את הדרכים הבין-עירוניות. התוכנית הנוכחית היא תשתית הכרחית כדי לשרת את מאות אלפי הרכבים שכבר כאן ואת אלו שיגיעו לקראת סוף העשור.

חוקי המשחק משתנים

אישור התוכניות החדשות מסמן את נקודת האל-חזור של תחנות הדלק בישראל: מעבר מ"תחנות בנזין" ל"מתחמי אנרגיה". בשנים הקרובות נראה מודל עסקי חדש, שבו החברות הגדולות ממנפות את הנדל"ן שלהן כדי למכור חשמל, שירותי אגירת חשמל וגם זמן שהייה של הציבור במרכזי הקניות החדשים. אגירת האנרגיה תהפוך לשחקן המפתח – עם סוללות ענק בתחנות ייטענו בלילה בתעריף שפל, ויפרקו את החשמל לרכבים בשיא הביקוש ביום, עוקפות בכך את מגבלות רשת החשמל של חברת החשמל.

במקביל, הרגולציה הצרכנית עומדת לשנות את חוקי המשחק בתחום חווית הצרכן. רשות החשמל פרסמה השנה רגולציה, שתחייב את מפעילי העמדות להציג מחירים שקופים מראש ולאפשר תשלום באשראי ישירות במסופון (Tap), ללא צורך בהורדת אפליקציות ורישום מוקדם. התקנות הללו, שייכנסו במלואן עד תחילת 2028, יהפכו את חוויית הטעינה לדומה לתדלוק רגיל ויפרקו את ה"גנים הסגורים" שיצרו חברות הטעינה.

עם זאת, סכנת הריכוזיות מרחפת מעל השוק. ההקלות הניתנות כעת לתחנות הדלק הקיימות מעניקות יתרון עצום לארבע חברות הדלק הגדולות, שכבר כיום שולטות בנתח ארי של הטעינה האולטרה-מהירה. ללא סבסוד ממשלתי אגרסיבי לפריסת עמדות טעינה עצמאיות בפריפריה ובשטחים ציבוריים שאינם בבעלות חברות הדלק, הצרכן הישראלי עלול למצוא את עצמו שוב תלוי באותם תאגידי אנרגיה, והפעם לא סביב משאבת הבנזין, אלא מול עמדת הפלאג. החודשים הקרובים, עם כניסת התקנות לאישור סופי בממשלה ופרסום מאגר המחירים הארצי, יקבעו האם התחרות תישמר או שתחנות הדלק יבססו את ההגמוניה שלהן גם בעידן החשמלי.