"רפורמת החשמל - הצלחה"

רפורמת החשמל בישראל, שיצאה לדרך ביולי אשתקד, רושמת הישג משמעותי עם חציית רף מיליון וחצי האזרחים שעברו מחברת החשמל לספקיות פרטיות. נתונים חדשים שפורסמו על ידי חברת נגה, המנהלת את משק החשמל, חושפים כי בחודש אוקטובר לבדו הוגשו מעל 20,000 בקשות ניוד מבתי אב ועסקים, מה שמציב את סך המנויים שעברו לחברות הפרטיות על כ-330,000 בתי אב ועסקים.

השר אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות, מיהר להשוות את המהלך ל"רפורמה הגדולה ביותר במשק מאז רפורמת הסלולר," וטען כי היא חוסכת למשפחות מאות ואלפי שקלים בשנה. המעבר לספק פרטי מאפשר לצרכנים לקבל הנחות הנעות בין 5% ל-20% במחיר החשמל, בהתאם למסלול הצריכה שבחרו. הנתונים מראים כי התחרות אכן אמיתית, כאשר אלפי צרכנים כבר מנוידים בין הספקים הפרטיים עצמם. עם זאת יש לציין שהתחרות מעט מלאכותית כאשר רוב התכניות מאוד דומות בין הספקיות השונות, כאשר הבידול מתבצע על ידי תכנית ייחודית או מיתוג ספציפי (כמו למשל תכנית למשפחה או לעובדים מהבית).

השוואה לרפורמת הסלולר והאתגר של "המונה החכם"

ההשוואה לרפורמת הסלולר אינה מקרית. כפי שפתיחת שוק התקשורת לתחרות הביאה להוזלה דרמטית במחירים ולמגוון שירותים, כך גם במשק החשמל יש כניסה של שחקנים חדשים המציעים חבילות והנחות. עם זאת, קיים הבדל מהותי: ברפורמת החשמל, הזכאות להנחות המשתלמות ביותר (אלו המבוססות על שעות צריכה) תלויה בבעלות על מונה חכם דיגיטלי.

הנתונים מאוקטובר מראים כי כ-40% מהמנוידים החדשים היו בעלי מונה בסיסי, מה שמעיד כי חלק ניכר מהציבור עדיין אינו נהנה מהיכולת לבחור תוכניות המבוססות על צריכה דיפרנציאלית. התקנה של מונה חכם דורשת לפתוח בקשה בחברת חשמל ולהמתין לטכנאי שיגיע לבצע את ההתקנה. מהלך שלפעמים דורש המתנה של שבועות.

זירה בינלאומית: אירופה, ארה"ב והמאמץ לפירוק מונופולים

המאמץ הישראלי לשבירת המונופול והכנסת תחרות אינו עומד בחלל ריק. באירופה ובארה"ב, תהליכי הפרטה וליברליזציה של שוק החשמל החלו כבר לפני עשרות שנים, במטרה להוזיל מחירים, לשפר שירות ולעודד מעבר לאנרגיות מתחדשות.

באירופה האיחוד האירופי פועל כיום לחיזוק רפורמת שוק החשמל שלו, במיוחד לאור משבר האנרגיה האחרון. הרפורמה מתמקדת בהגנה על הצרכנים מפני תנודתיות מחירים ובהגדלת ההשקעה באנרגיות מתחדשות. מדינות רבות באירופה הפרידו באופן מוחלט בין ייצור, הולכה (תשתית) ואספקה (שירות), כאשר הצרכן יכול לבחור את ספק האנרגיה שלו מתוך מגוון רחב, בדומה למודל אליו שואפת ישראל.

בארצות הברית ליברליזציה חלקית של שוק החשמל התרחשה במדינות שונות לאחר חוק מדיניות האנרגיה של 1992, שהסיר חסמים לתחרות בסיטונאות. עם זאת, התמונה מורכבת: ישנן מדינות שבהן חברות החשמל עדיין מחזיקות בבעלות ורטיקלית מלאה (ייצור, הולכה ואספקה), ובאחרות הצרכנים יכולים לבחור את ספק האנרגיה שלהם, כשחברת התשתיות המקורית נותרת אחראית על הרשת הפיזית – מודל הדומה מאוד לזה המיושם כעת בישראל.

בסין, לעומת זאת, שוק החשמל נותר נתון לפיקוח הדוק וממלכתי, והדגש הוא על אספקת אנרגיה עם מאמץ מרוכז לעבור לייצור נקי.

לקראת השלב הבא: הסרת חסמים וקיצור זמנים

כדי להגביר את הקצב, משרד האנרגיה וחברת נגה מקדמים מספר צעדים נוספים, כגון הגדלת היצע החשמל הזמין לרכישה על ידי החברות הפרטיות וקיצור משך הניוד בין הספקים מ-14 ימים לשבעה ימים בלבד.

ההיסטוריה מלמדת כי פירוק מונופולים בתחום תשתיות קריטיות הוא תהליך ארוך ומורכב. כבר בראשית המאה ה-20 התנהל ויכוח בארה"ב לגבי המודל הטוב ביותר לשירותי חשמל – שליטה ציבורית או תחרות. המודל שנוצר, של חברות בעלות מונופול טבעי בתשתיות תחת פיקוח הדוק, הוא זה שמפורק כעת ברחבי העולם ובישראל. הצלחת הרפורמה הנוכחית תימדד ביכולתה להסיר חסמים טכנולוגיים (הטמעת המונים החכמים) ורגולטוריים כאחד, ולהבטיח שהתחרות תמשיך לשרת את כלל האזרחים.