המחסור באמצעים לייצור חשמל מאיים על מהפכת הבינה המלאכותית בישראל

למדינת ישראל אין מדיניות סדורה להתאמת ייצור החשמל ותשתיות האנרגיה שלה להקמת חוות שרתים, הנחוצה לפיתוח הבינה המלאכותית. כך עולה מנתונים ודיווחים שהוצגו שלשום (שלישי) בועדת המשנה של הכנסת לבינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות. 

מהדיון בוועדה עולה כי בעוד בארה"ב ובסין מקימים תשתיות ענק לספק חשמל להקמת מרכזי מידע (דאטה סנטרים), "אומת הסטארט-אפ" עלולה למצוא את עצמה תקועה בפקק ברשת החשמל.

בדיון השתתפו נציגי משרדי האנרגיה האוצר ומשרדי ממשלה נוספים, מכוני מחקר, האקדמיה, רשות החשמל, חברת החשמל, חברת נגה לניהול מערכת החשמל, ענקית הטכנולוגיה אמזון וחברות בתחום הבינה המלאכותית והאנרגיה המתחדשת.

יו"ר הוועדה, ח"כ אורית פרקש הכהן, הציגה בדיון נתונים של מכון ינאי לביטחון אנרגטי, לפיהם צריכת החשמל במשק עשויה לזנק עד שנת 2050 מ-80 טרה-ואט לשעה לכ-200 טרה-ואט שעה, בעקבות גידול האוכלוסיה, הצמיחה במשק והתפתחות ה-AI. 

פרקש הכהן אמרה בדיון: "ישראל מפספסת כרגע חלון הזדמנויות אסטרטגי, ועומדת בפני סכנה קיומית: יש פער אסטרונומי בין צמיחת הבינה המלאכותית לקצב קבלת ההחלטות.

"אם לא נתחיל עכשיו בתכנון ארוך טווח ומיידי לתשתיות אנרגיה, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו נכנסים לתלות אנרגטית ודיגיטלית ארוכת טווח (במדינות אחרות, ר.ק).

"אי-שקלול הביקושים העצומים הצפויים לחשמל ולגז הוא מעשה חמור, המנותק מהמציאות ומסכן את הריבונות הטכנולוגית של ישראל".

דיון על השפעת הבינה המלאכותית על הביקוש לחשמל בוועדת המשנה לטכנולוגיות מתקדמות של הכנסת, 25.11.2025, צילום מסך מאתר הכנסת

גידול מטורף בצריכת החשמל

רשות החשמל הציגה בדיון נתונים לפיהם צריכת החשמל של חוות שרתים, שעמדה ב-2024 על כ-300 מגה-וולט-אמפר (MVA) - כ-0.5% מכלל צרכי החשמל במשק - תגיע ב-2030 עד 2,500 MVA ,שהם כ-7% מהצרכי החשמל במשק.

לפי הרשות, קיים חוסר ודאות לגבי היקף חיבורי החשמל שיהיו לחוות השרתים בפועל, מיקומם ופרופיל הצריכה העתידי  שלהם.

ד"ר משה קלנר, מהיחידה למחקר של חברת נגה, הציג בדיון תחזיות לפיהן צריכת החשמל בשנים 2025–2050, שלפני מהפכת ה-AI הייתה צפוי לגדול כ-2.8% בשנה, תעלה ב-3.7%.

לדברי קלנר: "הביקוש לחשמל הולך להשתנות בעתיד. גם עקומת העומס תשתנה, אם תהיה אגירת חשמל. זה תלוי גם בקצב העתידי של גידול האוכלוסייה, והתמהיל שלו - למשל, כמה אחוז ממנה יהיו חרדים. וגם חוות השרתים יתרמו המון לקצב הגידול".

לפי נתוני מכון ינאי, בסקר שנערך בקרב 176 יזמים ומשקיעים, השאלות על זמינות ואמינות אספקת החשמל משפיעות על החלטות בהשקעות של 98% מהם. כמחציתם ציינו כי הן מהווות מכשול מרכזי להשקעות. 

עידו שוואב, סמנכ"ל רשות החשמל, אמר בדיון: "בשנה האחרונה הייתה התפתחות מטורפת של הבינה המלאכותית, מחוות שרתים עם צריכת חשמל של 16 מגה ואט לכאלה שצורכות 200-400 כל אחת.

"לפי התחזיות שלנו, בטווח הבינוני תשתיות הייצור והרשת במשק יהיו בסדר. אנחנו מוסיפים ועובדים קדימה. מערכת החשמל עמדה בשיא הצריכה האחרון שהיה באוגוסט, אבל בהמשך - היא תהיה מאותגרת עוד יותר, אם התשתיות לא יפותחו בהתאם.

"אנחנו לא יודעים איפה יקומו חוות שרתים נוספות, מה יהיה פרופיל הצריכה שלהן ומה ההיקף הכולל במשק. כל הדברים האלה משפיעים על הייצור הנדרש. כיום, גם בלי חוות שרתים, אנחנו בתחזית של 2.6% גידול בצריכה".

טיוטת חוק ההסדרים לתקציב המדינה ל-2026 מציעה, לראשונה, להגדיר חוות שרתים כ"תשתית לאומית". אם ההצעה תעבור בקרוב, היא תקדם הליך תכנון ארצי מואץ להקמת תשתיות חשמל לחוות השרתים, ותאפשר לרשות החשמל לקבוע כללים ייעודיים לכך.

 תרשים של כור גרעיני זעיר (SMR), המיועד לספק חשמל לחוות שרתים לבינה המלאכותית. פורסם באתר Pixabay ומאושר לשימוש חופשי

העולם עובר לגרעין, וישראל?

המצב בעולם פחות מדאיג מאשר בישראל. בארה"ב, ענקיות הטכנולוגיה אינן ממתינות לרשת המרכזית, אלא משקיעות בהקמת כורים גרעיניים קטנים (SMR) לייצור חשמל לחוות השרתים.

בסין מיושמת תוכנית להעברת מרכזי הנתונים מהאזור הצפוף במזרח המדינה לאזור המערבי, העשיר באנרגיה מתחדשת. באירופה, מדינות עתירות טכנולוגיה, כמו גרמניה ואירלנד, מגבילות את ההקמת חוות חדשות בשל העומס על הרשת.

בישראל, ספק רב אם ניתן להקים כורי SMR, כיוון שישראל אינה מסכימה לפיקוח בינלאומי על האנרגיה הגרעינית בארץ, ולכן קשה להאמין שמישהו ימכור לה כורים.

בנוסף, כורים גרעיניים עלולים להיות מסוכנים במדינה קטנה ועתירת איומים ביטחוניים כמו ישראל.  

גם הפתרון הסיני - העברת חוות השרתים לאזורים נידחים במדינה, והפתרון האירופי - העברתם למדינות אחרות - אינם רלוונטיים למדינה קטנה, צפופה ומבודדת כמו ישראל. 

אחד הפתרונות האפשריים, שגם עלה בדיון בוועדה, הוא ליצור הסדרים, שיתמרצו את חוות השרתים להקים מתקני ייצור חשמל סולארי ואגירת חשמל עצמאיים משלהם, כדי לא להעמיס על רשת החשמל הארצית. 

כך או כך, אם ישראל רוצה להיות אטרקטיבית לחברות הפיתוח של ה-AI ולא לפספס את הרכבת, היא צריכה לטפל במשק האנרגיה. מרכזי פיתוח לא יקומו במקום בו אספקת החשמל אינה מובטחת.

הנתונים מראים כי הממשלה מתחילה להבין זאת, אך השאלה היא, האם קצב קבלת ההחלטות יצליח להדביק את קצב הטכנולוגיה.

3