בום הבינה המלאכותית הקפיץ את מחירי החשמל בעד 267% לצרכנים

השימוש ב-ChatGPT ודומיו גרם למהפכה הדיגיטלית בחיי היום-יום שלנו. אבל כעת מתברר שההשפעה של AI על חיינו אינה רק בשיפור תמונות או מיילים אלא גם חותם כואב ומוחשי בכיסם של אזרחי ארה"ב כנראה שבקרוב גם אצל שאר העולם. הסיבה לכך היא שכדי להפעיל את שירותי ה-AI השונים נדרשת אנרגיה, חשמל, ובהיקפים גוברים והולכים. התוצאה היא שמרכזי הנתונים, שצומחים בקצב מסחרר, מאיצים את משבר האנרגיה ומקפיצים את מחירי החשמל הסיטונאים לרמות שיא.

ניתוח של נתוני מחירי חשמל סיטונאיים בארה"ב, שבוצע על ידי סוכנות בלומברג בשיתוף עם Grid Status ו-DC Byte, חושף תמונה דרמטית: באזורים הסמוכים לפעילות מרכזי נתונים גדולים, המחיר הסיטונאי זינק בחודש אחד בעד 267% בהשוואה לחמש שנים קודם לכן. ההוצאות הגלובליות על מרכזי נתונים צפויות לחצות את רף 500 מיליארד דולר ב-2025, עלייה מ-400 מיליארד דולר ב-2024. כאשר הצמיחה מונעת בעיקרה על ידי ביקושי האנרגיה ל-AI.

אם כיום דאטה סנטרים צורכים בין 1% ל-3% של החשמל בעולם, הם צפויים לצרוך מעל 4% מהחשמל העולמי עד 2035. עלייה של 1% אולי נשמעת מינורית, אבל מדובר בשינוי ענק בתמהיל הצריכה שישפיע על מחירי האנרגיה בכל העולם. לדוגמה, מפעילת רשת החשמל (והרגולטור) הגדולה בארה"ב, PJM Interconnection, ראתה את מחירי הקיבולת (Capacity Prices) שלה מזנקים באופן חד מ- 28.92 דולר למגה-וואט-יום (MW-day) בשנים 2024-25 ל-269.92 דולר לשנים 2025-2026 – עלייה כמעט פי 9 – וצפויים להגיע ל-329.17 דולר בשנים 2026-2027.

המשמעות של ההשפעה על הצרכן ברורה, זינוק חד בעלויות האנרגיה. עם זאת השוק האמריקאי אולי פחות משוכלל ממה שניתן למצוא במדינות אחרות ברחבי העולם. על פי ניתוח בלומברג, יותר מ-70% מהנקודות בהן נרשמה עלייה במחירים הסיטונאיים ממוקמות בטווח של 80 ק"מ (50 מייל) ממוקדי פעילות משמעותית של מרכזי נתונים. בישראל ישנם מרכזי נתונים גדולים בעיקר באיזור המרכז, ירושלים והשרון. כך שעיקר העומס צפוי אם אלה ישודרגו - ועל פניו הם צפויים להשתדרג כך על פי תוכניות שונות שנמצאות בשלבי יישום - בערי המרכז וירושלים שהן גם כך צרכניות חשמל כבדות.

ההד המיידי בבתי האב

בארה"ב, עליית מחירי החשמל הסיטונאיים, הנגרמת בעיקר על ידי הדרישה האדירה לחשמל של מרכזי הנתונים, מגולגלת ישירות לכיסם של הצרכנים מה שיצר זינוק אדיר בעלויות לכל סוגי האוכלוסיה. למשל בבולטימור, מהערים המרכזיות בארה"ב, תושבי העיר סובלים כבר כעת מיוקר מחיה גבוה, וחוו עלייה ממוצעת נוספת של מעל 17 דולר לחודש בחשבון החשמל. ההערכה היא שהמחיר צפוי לעלות בעוד 4 דולר בממוצע לחשבון החל מאמצע 2026.

בארה"ב לבדה, צריכת החשמל של מרכזי הנתונים צפויה להכפיל את עצמה עד 2035, ולהגיע לכמעט 9% מסך הביקוש הארצי – הזינוק המשמעותי ביותר בביקוש לאנרגיה מאז שנות ה-60 של המאה הקודמת (אז המיזוג אוויר הפך נפוץ).

משבר האנרגיה החדש יוצר מתח פוליטי גובר. מושלים במדינות כמו פנסילבניה, ניו ג'רזי ומרילנד, שנמצאות תחת רשת PJM, מביעים חשש גובר וקוראים לרפורמה בשיטת התמחור והחלוקה של עלויות התשתיות. המומחים מתריעים: הביקוש מחייב הקמת תחנות כוח ותשתיות רשת בקצב שאינו אפשרי בלוחות הזמנים הנדרשים לבניית מרכזי נתונים. הפער המתפתח מעלה חשש לא רק לעליית מחירים אלא גם לתרחישי "האפלה" (Brownouts) בשווקי החשמל.

הבנקים מעריכים כי כדי למנוע את הקריסה, חברות הטכנולוגיה ייאלצו לשלב השקעות פרטיות בייצור חשמל, הסכמי אספקה ישירה והסתמכות על שווקים בינלאומיים. במקביל, רגולטורים ומחוקקים בארה"ב, כמו באורגון, החלו לקדם חקיקה (כדוגמת חוק POWER) שמטרתה להבטיח שצרכני החשמל הגדולים (כמו מרכזי נתונים) ישלמו מחיר הוגן עבור התשתית שהם דורשים, ובכך יפחיתו את הנטל מעל משקי הבית.