החורף במרכז אירופה קשה, באביב - השמש תאיר הרבה קולטנים סולאריים

החורף באירופה קר מאוד - הסופה שאנו חווים כיום בישראל נחשבת ברוב אירופה למזג אוויר חמים - ובשנים האחרונות, בצל המלחמה באוקראינה, היבשת נאלצת לעבור אותו בלא הגז הרוסי, המשמש בה לחימום וייצור חשמל כאחד.

באיחוד האירופי, פרט להונגריה, הקטינו באופן חד את רכישת הגז מרוסיה, ומספר מדינות, כולל פולין, הפסיקו אותו לגמרי. במקום זאת, מייבאים לאיחוד גז מנורבגיה, וכן גז מונזל, המגיע באוניות ממקומות רחוקים כמו קטאר וארה"ב.

התוצאה היא שמחירי החשמל באירופה גבוהים, ובמדינות מזרח ומרכז אירופה הקרות והעניות חוששים השנה מאירועים, שכבר התרחשו בעבר, שבהם תושבים עניים נותרו בלא חימום ומתו מהיפותרמיה.

 כפתרון, מדינות אירופה הגדילו מאוד את ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת, בקצב שישראל יכולה רק לקנא בו. 

מדינות מרכז אירופה (גוש ה"ווישגארד" - צ'כיה, הונגריה, פולין, וסלובקיה), שבעבר התנגדו למדיניות ה"ירוקה" של האיחוד ונשענו על חשמל מפחם, מציגות בשנים האחרונות זינוק ענק בשימוש באנרגיה הירוקה, בעיקר סולארית. 

במדינות הללו חסרה תשתית לאגירת אנרגייה, כך שהחשמל הסולארי לא יעזור להן לצלוח את החורף הקרוב, אבל הוא ישנה את המצב באביב, בקיץ ובשנים הבאות.

זינוק של פי שש בחמש שנים

נתונים חדשים, שנאספו בידי מכון המחקר הבריטי Ember, מראים כי קצב הצמיחה של החשמל הסולארי במדינות "ווישגארד" היה כפול מהממוצע באיחוד האירופי בחמש השנים האחרונות (אם כי מנקודת פתיחה נמוכה בהרבה).

לפי הנתונים, בכלל האיחוד נרשמה צמיחה של פי 2.5 בייצור החשמל הסולארי בין 2019 ל-2024 (מ-125 ל-308 טרה-וואט שעה); במדינות מרכז אירופה הייצור הסולארי זינק כמעט פי שישה (מחמש ל-29 טרה-וואט שעה).

פרויקט האנרגיה הסולארית אטילה (Attila) של חברת אנלייט הישראלית בהונגריה. צילום: באדיבות אנלייט

הונגריה, שלרוב היא מבקרת חריפה של מדיניות האיחוד, רשמה זינוק חד במיוחד באנרגייה הסולארית, שעלה פי שש בחמש שנים. ב-2024, כרבע מהחשמל בהונגריה היה סולארי, וביוני השנה, השמש כבר סיפקה יותר מ-40% מצריכת החשמל המקומית.

בפולין, שהייתה מעצמת פחם, האנרגיה הסולארית עקפה את הפחם בייצור החשמל ביוני השנה, עם יותר מ-1.5 מיליון דירות שבהן יוצר חשמל מאנרגיית השמש. 

אחת הסיבות לזינוק של השנים האחרונות היא ירידה במחירי המיכשור וההפקה של האנרגיה המתחדשת. תהליך המכונה "חוק סוואנסון" מביא לכך שמחיר הפאנלים הסולאריים יורד בכ-20% בכל פעם שייצור הפאנלים בעולם מכפיל את עצמו.

בשנות ה-70, ייצור וואט אחד של חשמל סולארי עמד על כ-77 דולר, אך מאז הוא צנח לסנטים בודדים. הצפת השוק בפאנלים זולים (רובם מסין) בשנים האחרונות אפשרה למדינות עניות, יחסית לאירופה, לבצע קפיצה, שבעבר הייתה שמורה למערב העשיר.

אם בשנות ה-70, מחיר וואט בודד של אנרגיה סולארית עמד על כ-77 דולר. כיום, המחיר צנח לסנטים בודדים. בנוסף הצפת השוק בפאנלים זולים מסין בשנים 2023-2025 אפשרה למדינות בעלות תמ"ג נמוך מהממוצע האירופי, כמו הונגריה ופולין, לבצע קפיצת מדרגה טכנולוגית שהייתה שמורה בעבר למדינות עשירות כמו גרמניה.

למרות הצמיחה המרשימה, ההיקף הנוכחי הכולל של השימוש באנרגיה מתחדשת במדינות מרכז אירופה עדיין נמוך מהממוצע האירופי, והיעדים שלהן לעתיד נמוכים יחסית.

מדינות ה"ווישגארד" הן מרכז עולמי לייצור סוללות. אבל פריסת סוללות האגירה ברשת החשמל המקומית נמצאת שם דווקא בפיגור. עד אוגוסט השנה הותקנו במדינות הללו רק 0.1 גיגה-וואט של סוללות אגירה - רק 2% מהקיבולת באיחוד האירופי.

הפער הזה יוצר בעיות תפעוליות: ביוני 2025 נאלצה פולין "לזרוק" כ-12% מהחשמל הסולארי שיוצר בתחנות הכוח הגדולות, כיוון שהרשת לא יכלה לקלוט אותו, בהיעדר אגירה.

כדי להמשיך להוביל בצמיחה הסולארית, הן יצטרכו להגדיל את אגירת האנרגיה, ליצור גמישות ברשת החשמל ולאמץ מונים חכמים.

פאנלים לייצור חשמל סולארי על גגות בתים, אילוסטרציה

שיעור בצניעות לישראל

ניתן היה לצפות שישראל תקדים את הונגריה, פולין וצ'כיה בייצור חשמל סולארי. בישראל יש יותר ימי שמש, היא עשירה יותר, ובעיקר, מהווה מרכז עולמי של חדשנות טכנולוגית.

אבל למעשה, ישראל מדשדשת אחרי אירופה במעבר לסולארי, וכרגע - במיוחד אחרי מדינות ה"ווישגארד". הסיבה העיקרית היא הסרה איטית של חסמים בירוקרטיים (שלא חסרים גם באירופה).

לדוגמא: צ'כיה הכשירה בחוק ב-2024 את השימוש ב-Agri-PV - פאנלים סולאריים המותקנים בשטחים חקלאיים - ואילו ישראל ממררת את חייהם של חקלאים המבקשים לעשות זאת. 

פולין והונגריה מעניקות תמריצים נדיבים למעבר לאנרגיה מתחדשת (בתוכנית "My Electricity" הפולנית ו-KÁT ההונגרית); ואילו בישראל התמריצים צנועים ועומדים להצטמצם השנה, והיזמים תלויים ב"פקק" של חברת נגה לחיבור לרשת.

למרבה האירוניה, לא מעט מחברות האנרגיה המתחדשת של ישראל פועלות במרכז אירופה ומקימות שם פרוייקטים נרחבים לייצור חשמל סולארי.

על אלה נמנות, בין השאר, אנרג'יקס, אקונרג'י, "משאב אנרגיה", Solear, Sunflower, אפקון, יבולי שמש ונופר אנרגיה, הפועלות בפולין; אנלייט, הפעילה בהונגריה; שיכון ובינוי אנרגיה ודוראל, הפעילות בצ'כיה וסלובקיה, ועוד.​​​​​​