קיבוץ מגן רוצה לייצר חשמל סולארי, הרשויות מקשות עליו

ועדת הערר של המועצה הארצית לתכנון ובנייה דנה היום (יום שני) בערר שהגיש קיבוץ מגן בעוטף עזה נגד ועדת המשנה לשמירה על קרקע ושטחים פתוחים של המועצה. 

הערר מתייחס להחלטה של הוועדה לשמירה על קרקע, לדחות תוכנית של הקיבוץ להקים מתקן פוטו-וולטאי חדש, לייצור חשמל מאנרגיה סולארית סמוך לקיבוץ, בנוסף למתקן קיים, סמוך.

המתקן, שהקמתו תוכננה ויועדה להתבצע בידי חברת "שיכון ובינוי אנרגיה", תוכנן להשתרע על שטח של כ-220 דונם, במקום שדות חקלאיים.

הרשויות - רשות מקרקעי ישראל, קק"ל, משרד החקלאות והוועדות התכנוניות - מתנגדות להסבת שטחים חקלאיים למתקנים לייצור חשמל, בשל הפגיעה בחקלאות, ובשל העובדה שהחקלאים קיבלו את הקרקע בחכירה לצורך עיבוד חקלאי.

במקום זאת, הרשויות מאפשרות הקמת מתקנים אגרו-וולטאיים - פאנלים לייצור חשמל סולארי התלויים מעל השדות החקלאיים ועל גגות הרפתות והלולים. מתקנים כאלה מאפשרים לייצר חשמל תוך כדי עבודה חקלאית, וגם מסייעים לחקלאות.

המתקן הקיים לייצור חשמל סולארי בקיבוץ אושר בידי הרשויות; המתקן החדש המיועד לקום נמצא בקרקע, שלפי תוכנית המתאר המחוזית, ייעודה מוגדר כ"חקלאות".

התוכנית נדונה בוועדה המחוזית דרום, ואז הועברה לחוות דעת הוועד המיוחדת, שדחתה אותה. בהחלטת הוועדה מיולי השנה נכתב: "מדובר בשטח מעובד בפועל, ובמרחב פורה, רווי מים ותשתיות, שניתן להמשיך לקיים בו חקלאות.

"לשטח חשיבות בהיבט של ביטחון מזון והוא מהווה את אחד העוגנים הכלכליים של הקיבוץ, ולכן יש לשמור ולקיים בו חקלאות. זוהי גם עמדת משרד החקלאות".

הוועדה המליצה כי הקיבוץ יקים מתקן אגרו-וולטאי (מעל למתקנים חקלאיים), במקום המתקן הפוטו-וולטאי (בפאנלים שאינם מעל לשטח החקלאי) שהוא מתכנן.

קיבוץ מגן, תצלום אווירי. פורסם ואושר לשימוש חופשי במסגרת פרוייקט Creative Commons Attribution 2.5 Generic של ויקיפדיה

"החלטת המועצה פוגעת בשיקום הקיבוץ"

בערר שהגישו חברי הקיבוץ נטען כי הפאנלים האגרו-וולטאים "נועדו להוות מקור תקציבי משמעותי בשיקום הקיבוץ".

הקיבוץ עבר את טבח השבעה באוקטובר, שניים מחבריו - אבי פליישר ואופיר ירון ז"ל - נהרגו בקרב על הגנתו, ותושביו פונו ממנו במלחמה. העתירה מתארת את הסבל שעברו התושבים והנזק שנגרם להם.

בעתירה נכתב: "קהילת קיבוץ מגן נפגעה קשות, פיזית, נפשית, חברתית וכלכלית. הוועדה שגתה ביותר בהחלטתה, היא מאיינת ומסכלת את ההטבה שהוענקה לקיבוץ כיישוב קו עימות ומונעת מקור תקציבי קבוע ועצמאי לשיקום. 

"עלות שיקום הקיבוץ מוערכת במיליוני שקלים, כאשר רק חלק מהמימון שלו מגיע מכספי מנהלת תקומה (החלק הכלול בתוכנית השיקום הרשמית של הקיבוץ) והיתר תלוי בקיבוץ עצמו, במקורות הכנסה עצמאיים ובפילנתרופיה".

"לפי נתוני משרד החקלאות, סך השטח החקלאי במדינת ישראל עומד על כ-4.1 מיליון דונם. גריעה של 220 דונם לא תשפיע על ביטחון המזון של ישראל. מנגד, התוכנית תתרום לביטחון האנרגטי ולעמידה ביעדי הממשלה למעבר לאנרגיות מתחדשות".

גורם המעורה בנעשה בעוטף עזה ובתוכנית של מגן מעריך כי הערעור יסתיים בפשרה, שבמסגרתה הקיבוץ ייאלץ להקים מתקנים אגרו-וולטאיים, ולא את המתקנים הפוטו-וולטאיים שתכנן.