שמש בטפטוף: כך הופך הנגב המערבי לחממת אנרגיה סולארית ביתית

מגמת ההתאגדות לרכישה משותפת של מערכות אנרגיה סולארית צוברת תאוצה בישראל, ובמיוחד ביישובי הנגב המערבי. קבוצת רכישה חדשה, המורכבת מ-85 בעלי בתים פרטיים מ-9 רשויות מקומיות, יצאה לדרך השבוע עם יעד שאפתני: התקנת מערכות סולאריות בהיקף מצטבר של למעלה מ-1.4 מגה-וואט. כשליש מהמערכות יכללו גם סוללות אגירה, שנועדו להבטיח אספקת חשמל רציפה גם במקרי חירום ואירועי מזג אוויר קיצוני.

המהלך, מתבצע בסיוע מיזם "שמש לכולם" המשותף למשרד האנרגיה והתשתיות, קרן קיימת לישראל וגופים נוספים, ומנסה להדגים את הפוטנציאל של שיתוף פעולה אזורי. מרכז קידום האנרגיה המתחדשת של אשכול רשויות נגב מערבי פעל בשיתוף עם המיזם כדי לרכז את הביקוש ולהשיג תנאים משופרים משמעותית עבור התושבים. על פי הפרסום של משרד האנרגיה אתמול (שלישי) ההתארגנות הקבוצתית מאפשרת למשתתפים ליהנות ממחירים מוזלים, תקופות אחריות ארוכות יותר וסטנדרטים גבוהים של איכות, שבדרך כלל קשה יותר להשיג ברכישה פרטית.

התחזית: מהפכת אנרגיה על הגגות

יוזמה זו עולה בקנה אחד עם תוכנית משרד האנרגיה להוסיף 100,000 גגות סולאריים עד שנת 2030. תוכנית זו נועדה לא רק לחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה ולהפחית את התלות בדלקים פוסיליים, אלא גם לספק לתושבים מקור הכנסה נוסף. כל קילו-וואט חשמל המיוצר על הגג ונמכר לרשת החשמל מהווה הכנסה יציבה לאורך שנים. יתרה מכך, התקנת מערכות אגירה מאפשרת לצרוך את החשמל המיוצר גם בשעות שבהן השמש אינה זמינה, או במקרים של הפסקת חשמל.

בכירים במשרד האנרגיה וברשויות המקומיות מציינים את החשיבות של יוזמות מסוג זה במיוחד באזור הנגב המערבי, שחווה אירועים ביטחוניים ואקלימיים תכופים. המערכות הביתיות, במיוחד אלה המשולבות באגירה, מספקות שכבת חוסן נוספת ומאפשרות לתושבים לנהל שגרת חיים תקינה גם בעתות משבר. יוני זיו, מנכ"ל חברת "לניר אנרגיה" שזכתה במכרז, התחייב לספק לכל אחד מבעלי הבתים מערכת שתמקסם את ייצור החשמל ותתרום לביטחון האנרגטי.

מבט השוואתי: ישראל מובילה במודל הייחודי

בעוד שבמדינות אחרות בעולם, כמו גרמניה, ארצות הברית ואוסטרליה, שוק האנרגיה הסולארית הביתית מפותח מאוד, מודל קבוצות הרכישה בהיקפים גדולים אינו נפוץ באותה מידה. במדינות אלה, הדגש הוא לרוב על תמריצים ממשלתיים רחבים (כמו תעריפי הזנה גבוהים או סובסידיות) שמעודדים רכישה פרטית. מודל ההתאגדות הישראלי, המנוהל על ידי גופים ציבוריים ופילנתרופיים, מציע דרך ייחודית להתגבר על חסמי עלות ובירוקרטיה, ולהנגיש את הטכנולוגיה גם לתושבים שאין להם את הידע או המשאבים להתמודד עם התהליך לבדם.

במקביל, מדינות כמו סין וארצות הברית, שבהן מותקנות מערכות סולאריות בקצב מסחרר, עושות שימוש נרחב בטכנולוגיות אגירה ביתיות. יצרניות כמו טסלה (עם סוללת ה"פאוורוול" המפורסמת) ו-LG מציעות פתרונות אגירה יעילים המשתלבים עם המערכות הסולאריות ומאפשרים לבעלי בתים לנהל טוב יותר את צריכת האנרגיה שלהם, לצמצם תלות ברשת החשמל ולמכור חשמל לרשת בשעות שיא הביקוש, כאשר המחיר גבוה. בישראל, העלייה במספר המערכות הסולאריות המשולבות בסוללות אגירה, כפי שרואים בפרויקט הנוכחי, מצביעה על הבנה גוברת של חשיבות הפתרון הזה.

פוטנציאל כלכלי: מערכת סולארית כהשקעה ארוכת טווח

התקנת מערכת סולארית על גג הבית הפרטי בישראל מציעה יתרונות כלכליים משמעותיים וארוכי טווח שהופכים אותה להשקעה אטרקטיבית. ניתוח נתוני תשואה מהתקנות קודמות מצביע על כך שההשקעה מחזירה את עצמה בתוך מספר שנים, ובהמשך מייצרת הכנסה פסיבית קבועה.

הדגם הכלכלי העיקרי בישראל מתבסס על "מונה נטו", שמאפשר למכור את עודפי החשמל המיוצרים לרשת הארצית. בתקופות בהן הייצור עולה על הצריכה הביתית (לרוב בשעות היום שטופות השמש), הבית מייצא חשמל לרשת. בשעות החשיכה או בימים מעוננים, הבית צורך חשמל מהרשת. ההפרש בין הייצור לצריכה הוא שמייצר את ההכנסה. נתונים מהתקנות קודמות מראים כי משפחה ממוצעת יכולה לייצר הכנסה שנתית של אלפי שקלים, בהתאם לגודל המערכת, תעריף החשמל והמיקום הגיאוגרפי.

דוגמה: על פי נתוני חברת החשמל ומתקינים פרטיים, מערכת סולארית ביתית ממוצעת בישראל, בהספק של כ-10 קילו-וואט, יכולה לייצר כ-16,000 קילו-וואט שעה בשנה. בהתחשב בתעריף מכירת חשמל לרשת, התשואה השנתית יכולה להגיע ל-8,000-10,000 שקל. עלות התקנת מערכת סולארית ביתית בישראל נעה בין 50,000 ל-80,000 ש"ח, תלוי בגודל המערכת, איכות הפאנלים והאינוורטר. עם זאת, התשואה השנתית מהחשמל שנמכר לרשת, יחד עם החיסכון בחשבון החשמל, מקצרת משמעותית את תקופת ההחזר. ברוב המקרים, ההשקעה מחזירה את עצמה בתוך 6-9 שנים.

חשוב לציין כי תוחלת החיים של פאנלים סולאריים איכותיים היא כ-25 שנה ואף יותר, כאשר יצרנים רבים מספקים אחריות לביצועים לטווח ארוך. המשמעות היא שלאחר החזר ההשקעה הראשוני, המערכת ממשיכה לייצר הכנסה פסיבית במשך 15-20 שנים נוספות. מערכת סולארית גם מספקת ביטוח טבעי מפני עליית תעריפי החשמל, שכן היא הופכת את הבית ליצרן אנרגיה עצמאי. גם אם המחיר לקילו-וואט ימשיך לטפס, ההכנסות מהמערכת הסולארית יעלו בהתאמה, ועלויות החשמל הביתיות יקטנו, ובכך ישמרו על יציבות כלכלית.