מדריך חדש של משרד האנרגיה להתקנת מערכות סולאריות ביתיות

משרד האנרגיה והתשתיות פרסם לראשונה בשבוע שעבר מסמך מקיף שמטרתו להסדיר ולשפר את שוק האנרגיה הסולארית הביתית בישראל. המסמך, שגובש על ידי צוותים מקצועיים ויועצים מטעם המשרד, מהווה מפרט טכני מומלץ ותנאי התקשרות עבור אזרחים המעוניינים להתקין מערכת סולארית על גג ביתם. המשרד הבהיר שהמהלך נועד להעניק לצרכנים כוח מיקוח וידע מקצועי, במטרה להבטיח קבלת מוצר איכותי, בטוח, ויעיל שיספק מענה הולם לצרכי משק בית ממוצע בישראל.

המסמך כולל טיפים לבחירת מתקין, המלצות לתנאים כלליים בהסכם, מפרט טכני מומלץ למערכת ביתית, ופורמט להצעת מחיר.

הגברת השקיפות והתחרות

אחד הכלים הבולטים שמציע המסמך הוא המלצה לצרכן לקבל 3-5 הצעות מחיר שונות. על פי המשרד, קבלת מספר הצעות תורמת לשיפור המחיר, להגדלת התפוקה הצפויה, ולשיפור התנאים המסחריים. בדומה למגמות בשווקים מפותחים כמו גרמניה וארה"ב, בהם קיימות פלטפורמות דיגיטליות רבות להשוואת מחירים ומוצרים בתחום האנרגיה המתחדשת, גם כאן ההמלצה היא להשתמש בכלים אלו על מנת למקסם את הרווח מההשקעה.

ההמלצות כוללות התמקדות במקסום הרווח דרך השוואת תפוקה צפויה ועליות לכל קילו-וואט מותקן, ולא רק במחיר הכולל. המסמך מבחין בין מתקינים גדולים לקטנים, ומציע לצרכן לשקול את היתרונות של כל אחד מהם: ביטחון ואמינות מצד אחד מול זמינות ונגישות מצד שני. קבלת המלצות מלקוחות קיימים וביצוע משא ומתן מבוסס נתונים הם חלק בלתי נפרד מהתהליך המומלץ.

המפרט הטכני שפורסם קובע סטנדרטים ברורים לרכיבי המערכת השונים:

• פאנלים סולאריים: המסמך דורש כי הפאנלים יעמדו בתקנים בינלאומיים כמו IEC 61215 ו-61730, ויהיו מאושרים על ידי מכון התקנים. כמו כן, נדרש שהיצרן יהיה מסווג כ-Tier 1 במדרג של חברת בלומברג, מה שמעיד על יציבות כלכלית, אם כי המסמך מציין שניתן לשקול גם יצרנים אחרים. דרישת המינימום לנצילות הפאנל עומדת על 23% ויותר, עם אחריות יצרן של 25 שנה לפחות. נתונים אלה תואמים את הסטנדרטים הגבוהים המקובלים בשווקים אירופאיים מובילים כמו הולנד ודנמרק, שם הביקוש לנצילות מרבית עקב שטח גג מוגבל הוא קריטי.
• קונסטרוקציה (מערכת עגינה): ודאו שהמבנה עמיד בפני חלודה ועומד בתקנים הנדרשים, במיוחד בת"י 412 ו-414 לעניין עומסי רוח.
• ממיר (Inverter): הממיר המומלץ צריך להיות בעל נצילות של 97.5% לפחות, עם אחריות יצרן של לפחות 5 שנים. המסמך מתייחס לאפשרות להוסיף יכולות מתקדמות כמו שילוב עם מערכות אגירת חשמל (ממיר היברידי) והגנה מפני מתקפות סייבר, מה שמציב את ישראל בחזית הטכנולוגית של אבטחת רשתות האנרגיה.
• אגירת חשמל: בעוד שהמסמך מציין כי אגירת חשמל היא אופציונלית ולא תמיד כדאית כלכלית, הוא מפרט את הדרישות במקרה של התקנה, כולל יכולת אל-פסק, קיבולת, ותקני בטיחות. זוהי התייחסות חשובה המבדילה את המפרט הישראלי ממפרטים דומים במדינות אחרות, המרוכזות בעיקר בייצור. בגרמניה, למשל, אגירת חשמל היא מרכיב מרכזי בתוכניות סובסידיה ממשלתיות.
• קונסטרוקציה וחשמל: המפרט כולל דרישות מפורטות לעמידות הקונסטרוקציה בפני חלודה ותנאי רוח, שימוש ברכיבי חשמל מוגנים UV, ועמידה בתקנים ישראליים ובינלאומיים מחמירים. דרישות אלה מבטיחות שהמערכת תעמוד בתנאי האקלים הישראלי ותשרוד לאורך זמן.

שיתוף פעולה עם המתקין

על פי המסמך, ההתקשרות המומלצת היא בשיטת Turn-Key, בה המתקין אחראי לכל שלבי הפרויקט, החל מאישורי רישוי וכלה בחיבור הסופי לרשת. המתקין מחויב ללוחות זמנים (עד 120 יום), לאחריות מקיפה של שנתיים לפחות, ולמסירת תיק מוצר מלא הכולל אישורי קונסטרוקטור וחשמלאי מוסמך. המסמך מדגיש את חשיבות הבטיחות ודורש מהמתקין לעמוד בכל התקנות והנהלים הרלוונטיים.

בעידן של עליית מחירי החשמל והמודעות הסביבתית, המדריך החדש של משרד האנרגיה מציע לא רק מפרט טכני מחמיר, אלא גם תוכנית עסקית שקופה. מעבר לבחירה בפאנלים איכותיים ובמתקין מוסמך, ההצלחה הכלכלית של הפרויקט תלויה ביכולת של הצרכן להבין ולנתח את נתוני הרווחיות הצפויים. בניגוד להשקעות אחרות, ההחזר על ההשקעה במערכת סולארית הוא יחסית מובטח, אך מותנה בתכנון נכון.

המדריך של המשרד שם דגש על "מקסום הרווח", ומפנה את הזרקור לפרמטרים קריטיים מעבר למחיר הראשוני:

• הספק מותקן (קילו-וואט): ככל שההספק גבוה יותר, כך גדל כושר הייצור של המערכת. המפרט ממליץ לבחון את העלות לכל קילו-וואט מותקן, מה שמאפשר השוואה אובייקטיבית בין הצעות שונות.
• התפוקה השנתית הצפויה (קילו-וואט-שעה): זוהי התחזית לכמות החשמל שהמערכת תייצר בפועל. התפוקה מושפעת לא רק מההספק, אלא גם מנצילות הפאנלים, זוויות ההתקנה, ותנאי מזג האוויר. חברות אמינות מספקות תחזית מפורטת של התפוקה הצפויה ומתחייבות למינימום תפוקה.
• מחיר החשמל הנמכר: התעריף שבו נמכר החשמל לחברת החשמל הוא קריטי לחישוב ההחזר. כיום, התעריף בישראל נקבע על ידי רשות החשמל ומספק יציבות יחסית בהכנסות.

תרחיש החזר השקעה אופייני

נניח שעלות התקנת מערכת סולארית ביתית ממוצעת בישראל, בהספק של 10 קילו-וואט, עומדת על כ-40,000 עד 50,000 שקל. מערכת כזו, העומדת במפרט החדש של משרד האנרגיה, צפויה לייצר כ-1,500-1,600 קילו-וואט-שעה לכל קילו-וואט מותקן בשנה. כלומר, תפוקה שנתית כוללת של כ-15,000-16,000 קילו-וואט-שעה.

בהתחשב בתעריף המכירה הנוכחי, ההכנסה השנתית מהמערכת יכולה להגיע לכ-7,000-8,000 שקל. המשמעות היא תקופת החזר השקעה של כ-6 עד 7 שנים בלבד, ואף פחות מכך בתעריפים גבוהים יותר. המספרים הללו מיישרים קו עם נתונים בינלאומיים. בארה"ב, תקופת ההחזר נעה בין 7 ל-10 שנים, כתלות במדינת המגורים והטבות המס. בגרמניה, שם התמיכה הממשלתית בתעריפי ייצור גבוהה, ההחזר יכול להיות מהיר עוד יותר.

היבטים כלכליים נוספים

• ירידת ערך הפאנלים: המפרט החדש מתייחס מפורשות לירידה בתפוקה לאורך זמן (פחות מ-0.5% בשנה). נתון זה מבטיח שההכנסה השנתית תישאר יציבה יחסית במשך עשרות שנים.
• אחריות ותחזוקה: המסמך מחייב אחריות על תקינות המערכת, מה שמקטין את הסיכון הכלכלי כתוצאה מתקלות בלתי צפויות.
• שילוב אגירה: המפרט מבהיר כי מערכות אגירה עדיין אינן כדאיות כלכלית עבור רוב המשתמשים, אך מציין כי שילוב כזה יכול לספק יתרונות עתידיים, למשל, בשימוש בשעות שיא צריכה או בשעות בהן אין ייצור סולארי.