כיצד אוגרים חשמל ואנרגיה בבית, ולשם מה צריך את זה?

רבים מדברים כיום על "אגירת חשמל", "אגירת אנרגיה" ו"אחסון אנרגיה". האם באמת ניתן לאגור חשמל? התשובה היא כן, גם את החשמל שאנחנו משתמשים בו בבית.

לאגירת אנרגיה יש שימושים רבים בתעשייה, בחקלאות ובמסחר והיא מקדמת את המעבר העולמי לייצור נקי וזול מאנרגיית השמש והרוח ואת ההגנה הביטחונית מהפסקות חשמל. בנוסף, אגירת אנרגיית החשמל יכולה לייעל ולאבטח גם את משק החשמל הביתי.

לשם מה צריך לאגור חשמל בבית?

אגירת אנרגיה ביתית (כלומר, אגירת חשמל) נדרשת לשני צרכים - כגיבוי למצבי חירום, וכאמצעי התייעלות לייצור חשמל ביתי. השימוש השני יכול להועיל רק למי שמחזיקים פאנלים לייצור חשמל מאנרגיית השמש על גג ביתם; השימוש הראשון יכול להועיל לכולם.

בזמן מלחמת "חרבות ברזל", ובעיקר, לקראת שתי המלחמות הקצרות בין ישראל ואיראן, נשמעו אזהרות רבות מהפסקות חשמל ארוכות. פיקוד העורף קרא לאזרחי ישראל להחזיק בבית גפרורים, פנסים, רדיו, סוללות ומזון יבש למקרים כאלה.

בפועל, הפסקות החשמל לא התרחשו, בזכות היערכות של הרשויות, אבל הן יכלו להתרחש ועדיין יכולות להתרחש בעתיד.

אבל מי שמחזיק סוללות לאגירת אנרגיה ביתית, ודואג לטעון אותן, לא יזדקק לגפרורים ומזון יבש במקרה של הפסקת חשמל. הוא יוכל להמשיך להפעיל את רוב מכשירי החשמל בביתו בלא בעיה (למעט אחדים מהם, ש"זוללים" הרבה חשמל).

סוללת אגירת האנרגיה מחוברת ללוח החשמל הביתי (ברוב הבתים הלוח נמצא בארון החשמל). היא נטענת ממערכת החשמל הביתית, ובזמן של הפסקת חשמל, היא מחזירה את החשמל ללוח הביתי ומזינה אותו, וכך החשמל בבית יכול להמשיך לעבוד.

את הסוללה צריך להתקין חשמלאי מוסמך, בעל ידע ספציפי בהתקנת סוללת אגירה. 

לכמה זמן ולאיזה מכשירים ניתן לאגור חשמל?

סוללת אגירה טיפוסית לשימוש ביתי אוגרת בממוצע חמישה קילוואט-שעה (קילוואט-שעה: כמות החשמל הנכנסת לסוללה במשך שעה). במקרה של הפסקת חשמל, מי שמחזיק סוללה כזאת יוכל, איפוא, להשתמש בחשמל בהיקף של חמישה קווט"ש.

סוללת אגירה לשימוש ביתי, אילוסטרציה, צילום: Pixabay, מאושר לשימוש חופשי

מה ניתן לעשות בחמישה קווט"ש? למשל, להדליק מנורת לד ביתית במשך כ-500 שעות, או נורת ליבון במשך כ-70 שעות; להדליק את הטלוויזיה במשך כ-50 שעות; את מטען הטלפון כאלף שעות;

להפעיל את המקרר בין 20 ל-60 שעות; מזגן מיני-מרכזי שעה וחצי-שעתיים; את הטוסטר - כאלף פעם; לשאוב אבק 50 פעם; להפעיל את המדיח פעמיים-שלוש; לכבס בין פעמיים ל-20 פעמים (תלוי בסוג הכביסה) ולטעון רכב חשמלי כעשר דקות.

כל אחת מהפעולות הללו צורכת 5 קווט"ש לבדה, ובמקרה של הפסקת חשמל, כדי להפעיל את כל המכשירים הללו יחד, צריך לחלק את החשמל ביניהם. 

אבל גם אחרי שמחלקים את "הקצבת החשמל" בין כל המכשירים, סוללה לאגירת אנרגיה ביתית מאפשרת להפעיל את רובם במשך שעות, פרט ל"זללנים" ביותר - בעיקר המזגן, מפזר החום והמדיח. 

מנורה, אילוסטרציה, ציור בעזרת בינה מלאכותית ב-Atrlist

שימוש נוסף למערכת הביתית לאגירת אנרגיה הוא אגירת החשמל שדיירים מייצרים על גג ביתם מאנרגיה סולארית. 

כיום, ניתן להתקין מערכת ביתית לייצור חשמל מאנרגייית השמש באמצעות פאנלים המוצבים על גגות הבתים, הקרויים "קולטנים פוטו-וולטאיים". לפי נתוני משרד האנרגיה, על כ-30 אלף בתים בישראל הותקנו פאנלים כאלה.

חלק מבעלי הבתים מוכרים את החשמל שהם מייצרים על הגג לחברת החשמל; אחרים משתמשים בו בעצמם, ובכך מקטינים את חשבון החשמל שלהם.

אבל הפאנלים מייצרים חשמל כאשר השמש זורחת - בימי שמש, בשעות היום, ולא בימים מעוננים ובלילות. אבל מי שיש לו גם קולטנים לייצור חשמל עצמי וגם מערכת לאגירת חשמל יכול לאגור את האנרגיה המיוצרת בשעות השמש ולהשתמש בה בלילה ובימי גשם.

קולטנים לאגירת אנרגיית השמש. צילום: משרד התשתיות

להיזהר מחאפרים

חברות רבות מייצרות ומשווקות כיום סוללות לאגירה ביתית של אנרגיה. חלקן יבואניות של יצרנים סיניים ואחרים, שמייצרות סוללות זולות מאיכות ירודה, שאינן מספיקות לזמן רב ולעתים גם אינן בטיחותיות. כדאי להיזהר, ולא לרכוש סוללת אגירה ממקור מפוקפק.

בין המוצרים הרציניים בשוק נמצאות, למשל, סוללות אגירה שונות של חברת סולאראדג' (solaredge) הישראלית; של טסלה, כדוגמת Parewwall; וסוללות מייבוא של יבואניות כמו BLE מקבוצת בליליוס אנרגיה, למשל.

סוללה אמינה, בעלת הספק גדול דיו, לאגירת חשמל ביתית אמורה לעלות בין 15 ל-30 אלף שקל. 

את המערכת לאגירת חשמל יכול להתקין אך ורק חשמלאי. רשות החשמל פרסמה הנחיות מחמירות להתקנת מערכת אגירה. לפי ההנחיות, מותר רק לחשמלאים מוסמכים (עם תעודה) להתקין את המערכות הללו; 

החשמלאי יכול להתקין את המערכת רק לאחר שביצע בדיקת התחברות; על בעל הבית שבו מותקנת המערכת לעדכן את חברת החשמל או החברה המספקת לו חשמל, לפני ההתקנה;

החשמלאי צריך לוודא שהמערכת מותקנת לפי הוראות היצרן; החשמלאי יוודא שהמערכת מבודדת; החשמלאי ובעל הבית יבצעו הערכת סיכונים להתחממות, פיצוץ או שריפה של המערכת לפני ההתקנה; 

מקום התקנתה יהיה מואר ומאוורר בצורה סבירה; אין להתקין מערכות אגירה בחדר מגורים או משרד שבו אנשים שוהים בקביעות; למערכת יותקן מפסק, ולידו יוצב שלט "מפסק למערכת אגירת אנרגיה"; 

ארון חשמל. צילום: Geoffrey Whiteway, מאושר לשימוש חופשי

החשמלאי יוודא שלמערכת יש הארקה; היא תוקם ליד לוח החשמל (שנמצא לרוב בארון החשמל), במקום נוח לתחזוקה; מדי שנה, הדיירים יבצעו בדיקת תקינות במערכת באמצעות לחיץ הבדיקה;

אחת לשלוש שנים תתבצע בדיקה בידי חשמלאי; הדייר והחשמלאי צריכים לדעת את הספק המערכת, פרטי היצרן והיבואן, הוראות התיקון והחלפת המצברים; את השימוש במפסק. 

הרשות דורשת גם שמתקן אגירת החשמל יעמוד בתקנים של מכון התקנים, אבל עד כה, לא הוגדר תקן למתקן אגירת אנרגיה, כך שלמעשה, אין צורך שהמתקן יעמוד בתקן כלשהו.