האם אפשר להתקין עמדת טעינה ביתית לרכב החשמלי, ואיך עושים את זה?

בשנים האחרונות נראים על הכבישים יותר ויותר רכבים חשמליים. מתוך כ-4.2 מיליון מכוניות בישראל, קרוב ל-300 אלף הן חשמליות. טעינת רכב חשמלי זולה בהרבה מתדלוק מכונית רגילה בגז, בנוסף לעובדה שהיא תורמת פחות את האוויר. 

ההערכה היא שנהג במכונית המונעת בבנזין מוציא בתחנת הדלק פי שתיים יותר מעלות הטעינה של מכונית חשמלית עם קילומטרז' יומי דומה, ופי שש מעלות הטעינה של קילומטרז' דומה בעמדת טעינה איטית.

כיום ניתן למצוא עמדות טעינה בהרבה חניונים, תחנות דלק, מתחמי קניות ומקומות עבודה, ובישראל יש עמדות כאלה ברוב הכבישים הראשיים. הבעיה היא שטעינה בעמדת טעינה ציבורית אורכת זמן רב, למעט בעמדות טעינה מהירה - שהן יקרות יותר. 

הפתרון הנוח ביותר הוא להחזיק עמדת טעינה פרטית בחנייה הפרטית של הבית, או הדירה, בה אנו גרים. מי שיש לו עמדה כזאת, יכול להחזיק מכונית חשמלית ולטעון אותה מתי שנוח לו. 

אלא שרשת החשמל בישראל אינה ערוכה למהפכת המכוניות החשמליות, ולכן, רק בחלק מהבתים והבניינים בישראל ניתן לבנות עמדות טעינה כאלה. 

רק בחנייה פרטית, ולא בכל החניות הפרטיות

בעליהן של דירות שיש להן חניה פרטית, הרשומה על שמם בטאבו, יכולים להקים בה עמדת טעינה פרטית, לטעון בה את רכבם בלא הגבלה, או להשכיר אותה לדיירים עם הדירה והחנייה - ובלבד שהתנאים מאפשרים להקים עמדה כזאת. וזה לא תמיד המצב.

ניתן להקים עמדות טעינה בחניה, אם היא צמודה לקיר, או לעמוד מבטון, במקום שלא נוסעים ולא הולכים בו. בנוסף, צריכה להיות אפשרות להעברת חשמל ממונה החשמל (ארון החשמל) של הבית, או הדירה, לעמדת הטעינה שבחנייה.

בבתים פרטיים עם חנייה צמודה, ניתן להעביר כבל חשמל בין מונה החשמל והחנייה, דרך הקיר. אם החנייה רחוקה יותר, ניתן, לרוב, להטמין כבל בקרקע ולמתוח בין ארון החשמל לחנייה. לכן, לרוב, מי שיש בית פרטי עם חנייה פרטית - יכול להקים עמדת טעינה.

מכונית חשמלית, אילוסטרציה. מאושר לשימוש חופשי במסגרת Creative Commons

בבניינים משותפים המצב מורכב יותר. ישנם בניינים שבהם מוני החשמל נמצאים בקומת הקרקע, וניתן להעביר כבל בינם לבין החניות. בבניינים שבהם ארונות החשמל נמצאים בקומות המגורים, רק דיירי הקומות התחתונות (לרוב 0-2) יכולים להקים עמדת טעינה.

מי שאין חניה משלו, וחונה ברחוב, או שיש לו חניה משלו ברחוב - אינו יכול להתקין עמדת טעינה פרטית. התקנת עמדת טעינה על מדרכה ברחוב, והובלת חשמל לעמדה כזאת, אסורה ומסוכנת.

בבניינים משותפים קיימת אפשרות נוספת, מורכבת יותר. בבניין בו רוב הדירות רחוקות מהחניון, יש גם אפשרות להקים עמדת טעינה המחוברת למונה החשמל של הבניין.

בבניינים משותפים יש מונה חשמל המשמש להוצאות משותפות, שוועד הבית משלם עליהן, כמו מנורות ומעליות. ניתן לחבר עמדות טעינה למונה הזה, ולחייב את הדיירים שמטעינים את רכביהם לשלם לוועד את חשבונות החשמל של הטעינה.

שעון החשמל בארון חשמל ביתי, אילוסטרציה

הבעיה היא, שאם יש בבניין כמה דיירים עם רכבים חשמליים, ועמדת טעינה אחת שמשותפת לכולם, לא ניתן יהיה לדעת בכמה כל אחד מהם טען ובכמה הוועד צריך לחייב אותם. 

עם זאת, במכוניות חשמליות יש, לרוב, זיכרון פנימי של זמני הטעינה, והוועד יכול לבקש מהדיירים לבדוק ולדווח מתי כל אחד מהם טען את רכבו.

בנוסף, הדיירים עלולים להתקשות לתאם ביניהם את זמני הטעינה. אם מספר דיירים מעוניינים לטעון את רכביהם בשעות דומות, הם עלולים לריב על כך, או להתפשר, ולחסוך לעצמם סכסוך שכנים מיותר, אך למצוא את עצמם ממתינים שעות ארוכות. 

ניתן גם להקים מספר עמדות טעינה משותפות, ושכל דייר יטען את רכבו באחת מהן. גם זה פתרון חלקי בלבד: אם בבניין יש  מקום לארבע עמדות טעינה שמחוברות למונה הוועד, לדייר החמישי שירכוש מכונית חשמלית לא תישאר עמדת טעינה. 

טעינת רכב חשמלי, אילוסטרציה

בנוסף, אם מספר דיירים מטעינים את רכבם בעת ובעונה אחת, העומס על מערכת החשמל בבניין עלול להיות גדול מדי, והיא עלולה לקרוס. ניתן לפתור את הבעיה הזאת בעזרת מערכת לניהול עומסים לעמדות טעינה. 

המערכת, המותקנת בידי החברה המנהלת אותה, מתחברת לכל עמדות הטעינה בבניין, קוראת את הצריכה של כל אחת מהן, ומחייבת את הדייר ישירות. ניתן להפחית את העומס גם בעזרת מערכת לאגירת אנרגיה.

הקמת עמדת טעינה ביתית כבר אינה יקרה מאוד. ניתן למצוא עמדות טעינה שפועלות היטב ב-2,000-2,500 שקל, כולל ההתקנה שלהן. מערכת לניהול עומסים עולה בין 2,000 ל-6,000 שקל, המתחלקים בין הדיירים בעלי הרכב החשמלי. 

יש, איפוא, דיירים שיכולים להתקין בקלות, יחסית, עמדת טעינה פרטית; אחרים יכולים להתקין, אך זוהי משימה מורכבת עבורם; ואחרים אינם יכולים כלל. לאחרונים כדאי לזכור שבמרחב הציבורי נבנות יותר ויותר עמדות טעינה, ושמשך הטעינה בהן הולך ומתקצר.

מכונית חשמלית, אילוסטרציה. צילום: I Am Zion. פורסם באתר Unsplush ואושר לשימוש חופשי

להתקין בזהירות, לפי הכללים, בעזרת חשמלאי

חשוב לזכור: התקנת עמדת טעינה ביתית כרוכה בהתקנה מורכבת של חיבורי חשמל ובהטמנת כבלי חשמל. בכל מקרה, בכל דירה ובית, את עמדת הטעינה יכול להתקין אך ורק חשמלאי מוסמך. 

רשות החשמל פרסמה הנחיות מפורטות, המחייבות, על פי חוק החשמל, להתקנת עמדות טעינה ביתיות.  

ההנחיות קובעות, בין השאר, כי לנקודת חיבור במערכת טעינה לא יחובר יותר מרכב חשמלי אחד; התכנון, ההתקנה והתחזוקה של עמדת הטעינה יבוצעו בידי חשמלאי בעל רישיון מוסמך; עמדת הטעינה תתאים לזרם החשמל בפועל;

באחריות בעל מערכת הטעינה, המחזיק או המפעיל שלה (כולל דייר השוכר את הדירה עם החנייה) לשמור אצלו את תכניות עמדת הטעינה; הטעינה תוזן בידי מעגל חשמלי סופי, דרך כבל חשמלי בלבד; כניסת הכבל לעמדה תתבצע באמצעות התקן מבודד;

חשמלאית מתקינה מערכת חשמלית, אילוסטרציה. צילום: Shutterstock, זכויות הצילום: ynet

מעגל הטעינה יהיה מוגן במפסק אוטומטי; המעגל יחובר ללוח (חשמל) ראשי אחד; העמדה תותקן בהתקנה סמויה (הטמנה) בלבד; לעמדה יוצמד שילוט שיאפשר זיהוי של הלוח ממנו היא מוזנת; בסמוך לעמדה יותקן מספק המתאים להספק שלה;

הגנה מחשמול בעמדה וההארקה יתבצעו בהתאם לתקנות הגנה מחשמול; הטעינה תבוצע באמצעות כבל המחבר בין העמדה לרכב החשמלי, שאורכו לא עולה על שמונה מטרים;  

עמדת הטעינה תקובע על משטח יציב, כולל מבנה, קיר או עמוד; גובה אמצעי ההפעלה, השקעים והמחברים יהיה בין חצי מטר למטר וחצי מעל פני הקרקע;

אחת לשלוש שנים תבוצע בדיקת תקינות מפסק פחת, באמצעות מכשיר מדידה מתאים, בידי חשמלאי מוסמך; מתקין העמדה ימסור לבעל העמדה את מפרט הנתונים, הצהרת היצרן, פרטי חברת האחזקה, תוכנית החשמל והוראות הבטיחות של העמדה; 

בעל עמדת הטעינה ישמור את המסמכים וכן דוחות בדיקה תקופתיים; על עמדת טעינה יותקן שילוט, הכולל את ההספק המירבי שלה, ואת פרטי ההתקשרות של ספק העמדה.