OpenAI נכנעה ללחץ של טראמפ: תממן את חשבון החשמל של "סטארגייט"

מעבדת המחקר לבינה מלאכותית, OpenAI (מפתחת ChatGPT) הודיעה כי תקים תחנות כוח עצמאיות במימון שלה עבור חוות השרתים החדשות שלה בארה"ב.

מטרת המהלך היא להריץ מודלים של בינה מלאכותית כללית (AGI) ולפתח את פרויקט התשתית השאפתני של OpenAI, "סטארגייט" בלי להקפיץ את תעריפי החשמל לצרכן האמריקני.

OpenAI אמרה כי היא מתחייבת שסטארגייט לא יביא לעלייה בתעריפי החשמל לתושבים המתגוררים בסמוך לחוות השרתים החדשות.

הצעד מהווה היענות ללחץ מהממשל האמריקאי הפדרלי בוושינגטון ודרישתו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ ש"חברות ה-AI ישלמו את חלקן". 

סטארגייט, המפותח בהשקעת עתק של כ-500 מיליארד דולר, הוא הניסיון השאפתני ביותר עד כה להגיע ל-AGI (בינה מלאכותית כללית) – נקודת המפנה שבה המחשב אמור "לעלות ביכולותיו על המוח האנושי".

הפרויקט ממומן בידי שותפות הכוללת את מיקרוסופט, אורקל, סופטבנק, ו-MGX מאיחוד האמירויות. סטארגייט מתכנן להקים תשתית מחשוב בהספק של 10 גיגה-וואט עד 2029. לשם השוואה, מדובר ביותר מחצי מצריכת החשמל בישראל בימים עמוסים.

OpenAI אישרה בהודעתה הנוכחית כי היא נמצאת "הרבה מעבר למחצית הדרך" מבחינת הקיבולת המתוכננת, עם אתרים פעילים או בבנייה במדינות טקסס, ניו-מקסיקו, ויסקונסין ומישיגן בארה"ב.

המימון מוצג כחלק מ"תוכנית הקהילה של סטארגייט". התוכנית הכוללת הבטחה של OpenAI למימון עצמאי של כל תוספות הייצור, הולכת החשמל ואגירת האנרגיה הנדרשת לפעילותה. 

בנוסף, החברה תטמיע מנגנון "עומסים גמישים" (Flexible Loads), שיאפשר לה להפחית דרמטית את צריכת החשמל בשעות שיא הביקוש, כדי למנוע הפסקות חשמל אזוריות. 

בתחום המים, החברה מבטיחה להשתמש בטכנולוגיות קירור חדשניות שיצמצמו את השימוש במשאבי המים המקומיים.

ההתחייבות של OpenAI היא הימור כספי אדיר. אם תצליח, היא תסלול את הדרך ל-AGI ותקנה לה "רישיון חברתי" לפעול. אם תיכשל, והתעריפים בכל זאת יעלו, היא צפויה להיתקל ברגולציה דורסנית.

חוות השרתים העתידית של פרוייקט "סטארגייט", הדמייה, OpenAI

חוות השרתים כבר לא מתקבלות בברכה בשכונה

ההשפעה של מרכזי נתונים (DC) על הקהילות המקומיות הפכה לסוגיה נפיצה בארה"ב ובאירופה בשנתיים האחרונות. דיווחים על זינוק בתעריפי החשמל, מחסור במים המשמשים לקירור שרתים ורעש תעשייתי, הפכו את חברות ה-AI לשכנות לא רצויות.

אירלנד והולנד, למשל, כבר הטילו מגבלות חמורות על הקמת חוות שרתים חדשות בשל חשש לקריסת הרשת.

הממשלה בסין, שאינה מתעניינת ב"זוטות" כמו רווחת נתיניה, מממנת באופן מלא את תשתיות החשמל ל-AI, ללא התחשבות בתעריפי החשמל לצרכנים. המהלך מאפשר לסין להתקדם מהר יותר בפריסת ה-AI, ומלחיץ את הממשלות במערב.

טראמפ מעוניין לקדם את ה-AI בתחרות הגלובלית במסגרת מדיניות "אמריקה תחילה", אך אינו מעוניין שצרכני החשמל יראו את עלות הפיתוח בחשבונות שלהם. לכן, אינו בולם את התפתחות ה-AI כמו מדינות באירופה, אך דורש מהחברות לממן אותה.

המהלך של OpenAI מהווה גם מענה למהלכים של אמזון, גוגל מיקרוסופט וענקיות הייטק נוספות, הנוקטות במהלכים לרכישה או הקמה של תחנות כוח, חלקן גרעיניות. גישה זו עשויה להיות פתרון לבעיית העומס על הרשת, אך נתקלת בקשיים רגולטוריים.