מנכ"ל אנבידיה: שום דבר לא חשוב לפיתוח בינה מלאכותית יותר מאנרגיה

מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג' הציג אתמול (רביעי) במסיבת עיתונאים בתערוכת האלקטרוניקה הבינלאומית, CES, בלאס-וגאס, ארה"ב, משוואה חדשה: הבינה המלאכותית תלויה במשאב מוגבל - חשמל; עצם קיומה מותנה בניצול כל טיפת אנרגיה.

הצהרתו של הואנג בחדר הצפוף הייתה הרגע המכונן ביותר בתערוכה הנוצצת. הואנג הניח על השולחן את האמת הלא נוחה של תעשיית הבינה המלאכותית: מסיבת ה-AI עומדת להיתקל בקיר, והקיר הזה עשוי מחשמל.

"שום דבר אינו חשוב יותר כעת מיעילות אנרגטית", הכריז הואנג במסע"ת. בדברים, שנאמרו על רקע השקת מערכות הדור הבא של אנבידיה, שרטט הואנג את "כלכלת הטוקן" החדשה - כלכלה בה המטבע החזק בעולם אינו הדולר או הביטקוין, אלא החשמל.

הלוגיקה שהציג הואנג פשוטה: מרכזי הנתונים (Data Centers) של ה-AI  מוגבלים בהספק חשמלי קשיח – בין אם מדובר ב-100 מגה-וואט או בגיגה-וואט שלם. אי אפשר להרחיב את חיבור החשמל בן לילה.

לכן, לדבריו, הדרך היחידה להגדיל את ההכנסות מתוך אותו מתקן מוגבל היא לייצר יותר "טוקנים" (יחידות מידע של AI) על כל וואט שנשרף.

"הסיבה שאנחנו דוחפים את הטכנולוגיה כל כך חזק היא שבכל דור, כשהתפוקה עולה פי עשר, צריכת החשמל עולה רק פי שתיים", הסביר הואנג. "זה אומר שהיעילות האנרגטית עלתה פי חמש. היחס הזה מתרגם ישירות להכנסות הלקוח".

במרכז החזון של הואנג עומדת מערכת ה-NVL72 של אנבידיה, שנועדה לאפשר הרצה של מודלים עם טריליוני פרמטרים מבלי להפיל את רשת החשמל. MVL72 מקשרת 72 מעבדים גרפיים ליחידת חישוב מפלצתית אחת.

מסיבת העיתונאים של מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, בתערוכת CES

כך הופכות ענקיות ההייטק לחברות אנרגיה

מסיבת העיתונאים סימנה את סופו שלב ה"קסם" ב-AI ואת תחילת השלב התעשייתי. עד היום שאלנו "כמה חכם המודל?"` מעתה, השאלה שתקבע את הכדאיות הכלכלית של כל יישום תהיה: "כמה חשמל זה צורך?".

בעולם החדש הזה, מי שיש לו את השבב היעיל ביותר, שצורך הכי פחות חשמל, ואת הגישה לשקע החזק ביותר – הוא המנצח. ולכן אנבידיה, כמו תעשיית ה-AI כולה, נמצאת במירוץ חימוש כפול: על השבב ועל השקע.

בעוד שאנבידיה מתמקדת בביצועים מקסימליים לכל וואט חשמל, המתחרות נוקטות בגישות שונות. AMD, למשל השיקה דורות חדשים של סדרת ה-MI, המנסים להתחרות דרך נפחי זיכרון עצומים, המפחיתים את הצורך בהעברת נתונים בזבזנית באנרגיה.

ואילו גוגל ואמזון מפתחות שבבים ייעודיים (ASIC) משלהן (Trillium ו-Trainium בהתאמה), המתוכננים לבצע מטלות ספציפיות ביעילות גבוהה יותר משבב כללי, במטרה לצמצם את חשבון החשמל הפנימי שלהן.

חוות שרתים לבינה מלאכותית, אילוסטרציה. אתר PNG, אושר לשימוש חופשי

במקביל להתייעלות, ענקיות ההייטק בונות לעצמן מקורות לייצור חשמל משלהן. מיקרוסופט מתכננת להחיות כור גרעיני להזנת שרתיה; גוגל רכשה חברת אנרגיה מתחדשת; אמזון משקיעה בכורים גרעיניים מודולריים קטנים (SMR). 

מחסור בחשמל: סיכון אסטרטגי להייטק הישראלי

הדברים שנשמעו בווגאס צריכים להדהד בעוצמה גם בישראל. הפרדוקס הישראלי: מהנדסים במרכזי הפיתוח בישראל אחראים לחלק ניכר מהתפתחות ה-AI; אבל ישראל יש רשת חשמל עמוסה וצפופה ובלי מספיק וואטים לחוות השרתים.

בעוד ארה"ב וסין בונות חוות בהספקים ענקיים, ישראל מתקשה לספק את התשתיות הפיזיות הנדרשות לאירוח ה"מוח" שהיא עצמה מפתחת. סטארטאפים ישראליים נאלצים לייצא את המידע והעיבוד לחוות בחו"ל. מדובר בסיכון אסטרטגי.