משרד האנרגיה: המלחמה הביאה לזינוק לשימוש ציבורי בחשמל ב-2024

משרד האנרגיה והתשתיות מפרסם היום (ראשון) את מדד צריכת החשמל ברשויות המקומיות לשנת 2024.

מהמדד עולה כי צריכת החשמל הממוצעת לתושב עלתה ב-2024 -6%. מדובר בזינוק חד בצריכת החשמל של הרשויות ביחס לשנים קודמות. 

המדד, המבוסס על דיווחים של 213 עיריות ומועצות מקומיות מתוך 259 הרשויות המקומיות בישראל, מציג את היקף השימוש בתאורת רחוב ובחשמל בתוך המשרדים, מוסדות החינוך, החניונים ושאר אתרי הפעילות של הרשויות.

לפי המדד, ב-2023, הרשויות המקומיות השתמשו בתוך המבנים שלהן בכ-150 קילוואט-שעה (יחידת המדידה המקובלת לשימוש בחשמל) בממוצע לתושב, ואילו ב-2024 הממוצע עלה ל-159 קווט"ש לתושב.

במקביל, גם השימוש בתאורת רחוב עלה ב2024 בממוצא ב-6.8% ביחס ל-2023. 

במשרד האנרגיה מסבירים: "נראה כי העלייה נובעת, בין היתר, מהשלכות המלחמה, שבמהלכה הורחבו שעות הפעילות לשירות התושבים".

במשרד מסבירים כי המלחמה הביאה להפעלת חשמל במקלטים ציבוריים, שיכון חיילים ומפונים במתנ"סים ואכסניות, שהגביר בהרבה את השימוש בחשמל, וכן הרחבת תאורת הרחוב לצרכים ביטחוניים.

העלייה התרחשה למרות שברשויות שפונו מיושביהן - בצפון הארץ ובעוטף עזה, וברשויות נוספות בצפון, שפעילותן השתבשה קשות בגלל המלחמה, השימוש בחשמל רשם דווקא ירידה חדה, ולמרות התייעלות של חלק מהרשויות בשימוש בחשמל.

פנס רחוב בתל אביב. צילום: Chenspec. אושר לשימוש חופשי ופורסם בוויקימדיה

עם זאת, בתשובה לשאלת אתר האנרגיה, אישרו במשרד את ההערכה, כי העלייה בשימוש קשורה גם לכניסת המכוניות החשמליות לשוק, המגבירה את השימוש בעמדות טעינה בחניונים עירוניים, ולעלייה הקבועה בפעילות הרשויות בשל הגידול באוכלוסייה.

יש לציין כי ב-2023 השימוש בחשמל במבני הרשויות ירד בכ-3%, מ-155 קווט"ש לתושב ב-2022. הסיבה לכך קשורה גם היא למלחמה - סגירת משרדים ומוסדות חינוך בשבועות הראשונים של המלחמה.

ביחס ל-2022, עלה השימוש במתקני הרשויות בחשמל, איפוא, רק בכ-2.6% - עלייה שניתן להסביר גם בלי השפעת המלחמה. עם זאת, ניתן להעריך כמעט בוודאות כי הזינוק בשימוש בתאורת רחוב קשור ישירות למלחמה, בנוסף לפיתוח התאורה. 

במדד ל-2024 השתתפו 40 רשויות יותר מאשר במדדים של 2022 ו-2023. ייתכן כי כניסתן של רשויות חדשות למדד השפיעה גם היא על הנתונים, ובמשרד האנרגיה לא פוסלים את האפשרות הזאת. 

חדרה: אלופת ישראל בהתייעלות בחשמל

במשרד האנרגיה מציינים כי: "במדד לא מכלילים נתונים ממועצות אזוריות (אלא מערים ומועצות מקומיות בלבד), שכן אופי הצריכה שלהן שונה ואינו ניתן להשוואה. כמו כן, לא הוכללו נתוני רשויות שדיווחו נתונים חריגים ולא סיפקו הסבר הולם".

עוד נמסר מהמשרד: "ב-2024 נרשמה עלייה של כ-13% במספר הרשויות שצריכת החשמל שלהן הייתה מינימלית, מ-69 רשויות ל-78. לעומת זאת, מספר הרשויות בקטגוריית צריכה מקסימלית כמעט ולא השתנה.

"נתונים אלה משקפים את מגמת השיפור המתמשכת בחיסכון באנרגיה בנכסי הרשויות המקומיות.

"עצם הדיווח והעיסוק באנרגיה הוביל רשויות רבות לעשות סדר במוני החשמל, המאפשר להן להתנהל טובה יותר. חלק מהרשויות, כמו, למשל, חדרה, הסדירו את מוני החשמל והעבירו אותם לאחריות מוסדות, וכך חסכו בחשמל".

הרשויות שרשמו את ההתייעלות הגדולה ביותר, לפי הדו"ח, היו חדרה, שדיווחה על ירידה של 42% בשימוש בחשמל; ריינה, שדיווחה על ירידה של 18%; מבשרת ציון ומזכרת בתיה - ירידה של 16% בכל אחת מהן.

כלי זה מאפשר לרשויות המקומיות למפות את צריכת האנרגיה בקרב הנכסים הרשותיים ולקבל החלטות מבוססות נתונים על צעדי החיסכון הנדרשים.