חברת החשמל טוענת שאם לא יתנו לה לבנות תחנות כוח, התעריף יזנק. זה נכון?

בחודשים האחרונים הולך וגובר החשש ממחסור באמצעים לאספקת חשמל, העלול להביא לעליית תעריפי החשמל, ואולי אף להפסקות חשמל.

הקמת מרכזי הנתונים (DC) לפיתוח בינה מלאכותית, והמעבר לרכבים חשמליים, צורכים כמות חשמל עצומה, מאתגרים את יציבות רשת החשמל ומעלים תעריפים במדינות רבות בעולם.

בישראל האיום רציני במיוחד, בשל ריבוי האוכלוסיה המהיר, וגם בשל העובדה שישראל מבודדת ואינה יכולה לייבא חשמל ממדינות שכנות, מאויימת תמיד במלחמה ותלויה במקור אחד לייצור חשמל - הגז הטבעי, שהאספקה שלו מפסיקה במצבי חירום.

בחברת נגה, האחראית לניהול משק החשמל, מזהירים כי הקמת ה-DC "מציבה אתגר משמעותי לשמירה על יציבות ואמינות האספקה. אנו קוראים למדינה (לממשלה) להגדיר יעד לאומי ברור בתחום ה-DC, ובהתאם לכך, נתאים את פיתוח משק החשמל".

הפתרון הכללי לבעיה ברור: צריך להקים תחנות כוח חדשות; במקביל, צריך לבנות כמה שיותר קולטנים (פאנלים) לייצור חשמל מאנרגיה סולארית; לפתח טכנולוגיות לאגירת אנרגיה; ולחזק את רשת הולכת החשמל.

הממשלה ויזמים אכן פועלים בכיוונים הללו, אבל פרטי התכנון מלווים במחלוקות. האם יזמי ה-DC צריכים לבנות עבורם תחנות כוח נפרדות? האם צריך לאסור הקמת DC ברשת העמוסה של מרכז הארץ? וכיצד ניתן להביא לבניית קולטנים על כמה שיותר גגות? 

"לחח"י אין שום ייתרון על חברות פרטיות בבניית תחנות כוח"

מחלוקת נוספת נוגעת לשאלה - מי יבנה את תחנות הכוח. חברת החשמל דורשת לאפשר לה לבנות תחנות חדשות.

מנכ"ל החברה, מאיר שפיגלר, הצהיר בריאיון לאתר האנרגיה: "הרפורמה (ההפרטה) במשק החשמל נכשלה. אני שואף שחח"י תמשיך להיות חלק מייצור החשמל בישראל, שיתנו לנו לשפץ תחנות כוח וטורבינות שמתיישנות, כדי להמשיך להפעיל אותן.

מנכ"ל חברת החשמל לישראל, מאיר שפיגלר. צילום: עופר חגאיוב

"תחנות הכוח הפרטיות לא יכולות לייצר מספיק. לנו יש את היכולות הטובות ביותר. מה גם שאם חח"י תייצר יותר, יהיה יותר היצע - וזה יוריד את התעריפים. כך עובדים היצע וביקוש בכלכלה: מייצרים יותר, המחיר יורד, ולהיפך". 

בחח"י מזהירים כי אם הקמת תחנות הכוח תהיה כולה בידי חברות פרטיות ("בעלי ההון", כהגדרתה) תעריפי החשמל יעלו. מהחברה נמסר: "מעורבות חח"י בייצור מגינה על צרכנים מזינוק בתעריפים, כתוצאה מהשאיפה לרווחי יתר מוגזמים".

מאחורי ההצהרות הללו עומד קמפיין מאורגן של חח"י, הלוחצת על מקבלי ההחלטות, בפניות רשמיות ובלתי-רשמיות רבות, לאפשר לה לשפץ תחנות כוח ישנות, ואף להקים חדשות. 

ברשות החשמל - הרגולטורית של תחום החשמל - מתנגדים בחריפות ליוזמה של חח"י. זאת, משתי סיבות: ראשית, הרפורמה במשק החשמל, המעוגנת בחוק, חייבה את חח"י, שבעבר ייצרה כמעט את כל החשמל בישראל, להפריט את רוב תחנות הכוח.

שפיגלר אומר כי הוא אינו שואף לבטל את הרפורמה ולחזור למצב הקודם. לדבריו: "אני שואף שחח"י תמשיך לייצר את אותו אחוז מהחשמל שהיא מייצרת כיום, וכך גם תחנות הכוח הפרטיות. כיוון שהכמות הכללית גדלה, צריך גם לתת לנו לייצר יותר".

יו"ר רשות החשמל, אמיר שביט. צילום: מתן גלזובסקי

יו"ר הרשות, אמיר שביט, פוסל את טענות שפיגלר. בריאיון לאתר האנרגיה אומר שביט: "החוק מאוד פשוט וברור: הוא לא מתיר לחח"י להקים תחנות כוח, בכלל. נקודה.

"אין שאלה משפטית, אין מקום ל'פרשנויות שונות' בעניין הזה. מי שאומר שהחוק אומר משהו אחר, מטעה".

גם עורך הדין מיכאל מקיה, מתמחה בתחום החשמל ששימש כיועץ המשפטי של הרשות בזמן הכנת הרפורמה, מבהיר: "הרפורמה קבעה שחח"י לא תקים יותר תחנות, למעט שתיים ספציפיות, וכשהתחנות שמותר לה להפעיל 'ימותו' - היא תצא מהייצור לגמרי.

"הרפורמה מתירה לה אך ורק לבצע עבודות תחזוקה בתחנות הקיימות - וגם זאת, תחת מגבלות. יש לכך סיבה. חח"י עוסקת בהולכת חשמל. זה התפקיד שלה, זה מה שרק היא יכולה וצריכה לעשות.

"חח"י מספקת שירות חיוני לחברות שמייצרות חשמל. כל עוד היא מתחרה בהן בייצור - זה ניגוד עניינים".

חוות שרתים המתוכננת לקום באתר תחנת הכוח אשכול, הדמיה, חברת דליה אנרגיה

ואכן, חוק הרפורמה מ-2018 מציין בפירוש רשימה מצומצמת של תחנות כוח וטורבינות, שחח"י עדיין מנהלת, וקובע: "חח"י רשאית לעסוק (רק) בתפעול ותחזוקת יחידות הייצור (הטורבינות) המפורטות בחוק, עד תום תקופת תוקף הרישיון החלה לגביהן;

"וכן, באישור הרשות ומשרד האנרגיה, פעולות תכנון וביצוע לגבי יחידות אלה, למעט פעולות תכנון שמטרתן הקמה או שחלוף של יחידות ייצור; כן תותר הקמת סולקנים ביחידות ייצור המופעלות בפחם באתר רוטנברג".

עם זאת, חוקים ניתן לשנות. ב-2018 עדיין לא החלה מהפכת ה-AI, מכוניות חשמליות היוו חלק זעיר מהשוק, ולא היה חשש ממחסור בחשמל. ואכן, חח"י מנסה לשכנע בעלי תפקידים בממשלה וחברי כנסת לשנות את החוק, כך שיותר לה שוב להקים תחנות כוח.

יש אנשי מקצוע הטוענים שאפילו ההצהרות והפניות של חח"י בדרישה לאפשר לה להגדיל את הייצור מהוות עבירה על חוק הרפורמה.

הכלכלן חן הרצוג, למשל, טוען כי "חח"י התחייבה ברפורמה לא רק לא לייצר, אלא לא לפעול לחזרה לייצור, והיא מפרה התחייבות הזו". שפיגלר הגיב לדברים בלעג: "אם הוא חושב שאני עובר על החוק כשאני מדבר, שיתבע אותי".

קווי הולכת חשמל, אילוסטרציה

גם אלה שמתנגדים לכך שחח"י תחזור לייצר, נוטים לא לקבל את הטענה הזאת של הרצוג. לדברי מקיה: "מותר לשפיגלר לומר מה שהוא רוצה, ובכלל, מותר לדבר. יש מספיק נימוקים ענייניים שמפריכים את דבריו, גם חוקיים וגם כלכליים".

ברשות החשמל, האחראית על קביעת התעריפים, מסכימים שאם לא יוקמו תחנות כוח חדשות יווצר מחסור והתעריפים יזנקו. אבל ברשות משוכנעים שאין שום צורך שדווקא חח"י תקים אותן, ושחזרת חח"י לייצור לא תבלום את עליית התעריפים.

לדברי שביט: "הקמת תחנות כוח חדשות מוזילה את האנרגיה (מעלה את היצע החשמל, ת.ג) אבל מייקרת את ההון (כי מושקע כסף בהקמה, ת.ג).

"ברור שאם לא יבנו מספיק, ההיצע יהיה נמוך מדי והתעריפים יעלו. הרשות פעלה בשנים האחרונות לאשר הקמת מתקני ייצור בכמות גבוהה בהרבה מתוכנית הפיתוח של נגה.

"אם חברת חשמל תבנה יותר מהתוכניות הקיימות - ההון יתייקר וזה עלול להעלות את התעריפים. אישרנו שש יחידות חדשות לייצור חשמל (תחנות כוח, ת.ג) שיקומו עד 2030, בנוסף לכל האנרגיה המתחדשת שתיכנס לשוק ומתקני אגירת האנרגיה.

"את כולם יקימו חברות פרטיות שיש להן הון לכך, יש תוכניות בנייה מאושרות".

התחשיבים שלכם לוקחים בחשבון את כניסת הרכבים החשמליים וחוות השרתים?

"במסגרת התחשיבים נלקחות תחזיות ביקוש שונות, וההקמה שאישרנו למשק גבוהה מהתחזיות".

קולטנים לייצור חשמל סולארי על גגות בתים בנגב. צילום: אלירן כהן, רשות החשמל

מקיה מסכים עם החשש שהכמות המתוכננת לא תספיק. לדבריו: "יש אוכלוסייה שגדלה ב-1.7% בשנה, AI ורכבים חשמליים, אז מתימטית, צריך להגדיל את ההספק ב-3% לשנה לפחות, אחרת תהיה בעיה. 

"צריך להגדיל את הייצור, גם בגז וגם הסולארי, לשדרג את ההולכה ואת אגירת האנרגיה. בישראל יש תשתית אגירה מפותחת ביחס לעולם, אבל צריך שהיא תהיה עוד יותר מפותחת, כי זאת הדרך לגרום לשמש 'לעבוד' (בייצור חשמל) כל הזמן.

קולטנים סולאריים המתוכננים לקום מעל שדות חקלאיים בעוטף עזה, הדמיה, ChatGPT

"צריך לחזק את ה'מיקרו-גריד' - מפעלים, יישובים ושכונות שמייצרים את החשמל לעצמם. ומצד שני - צריך לחבר את מערכת החשמל שלנו עם זו של אירופה, וגם להקים תחנות כוח ושדות סולאריים מעבר לגבול, שיספקו חשמל לארץ".

במצרים וירדן? זה לא מסוכן?

"כן, וזה לא מסוכן, כי לא מדובר על מערכות הייצור הקיימות, הן לא יהיו תלויות באף מדינה אחרת, אלא בתוספת, כגיבוי".

בעניין תחנות הכוח - בחח"י אומרים שרק אם היא תבנה חלק מהן, זה ימנע עליית תעריפים.

"אין שום עדות לכך שחח"י יכולה להקים תחנות כוח שחברות פרטיות לא יכולות, או לעשות זאת באופן יעיל וזול יותר מחברות פרטיות. כך שאני לא רואה איך היתר לחח"י לחזור לייצור, גם אם יינתן, ישפיע על המחירים".

חוות שרתים שאמורה לקום בעתיד בישראל. הדמיה, Polo AI

"התעריפים לא ירדו. צריך למנוע מהם לזנק"

חלק מהמומחים, וכן פעילי הגנת הסביבה, סבורים שניתן למנוע את האיום במחסור באמצעים אחרים - שדרוג תשתיות ההולכה, הרחבת הייצור הסולארי, הגבלת הקמת חוות שרתים.

בחברה להגנת הטבע מציינים שיש שטחים נרחבים שרשויות התכנון כבר אישרו להקים בהם תחנות כוח ושדות פאנלים סולאריים, אך אלה אינם קמים, כי טרם אושרו ונבנו תשתיות להולכת החשמל מהאתרים הללו בפריפריה לאזורי הביקוש במרכז.

בבדיקה של החה"ט, שפורסמה לראשונה באתר האנרגיה, נמצא כי יש כ-40 אלף דונם בישראל שאושר להקים בהם שדות פאנלים סולאריים, אך הם עדיין לא נבנו. בחה"ט טוענים גם שניתן להגדיל בהרבה את הייצור הסולארי. 

לדברי טלי קדמי, רכזת תכנון אנרגיה בחה"ט: ".יש המון מקומות לפאנלים: על גגות חניונים, מפעלים, עסקים, קניונים, מבני ציבור, מגרשי ספורט, בתים, אולי גם בנייני דירות".

ד"ר עמית מור. צילום: באדיבות המצולם

גם ד"ר עמית מור, מנכ"ל חברת "אקו אנרג'י", מרצה באוניברסיטת רייכמן ומהמומחים המובילים בתחום האנרגיה, סבור שהפוטנציאל הסולארי רחוק ממיצוי.

לדבריו: "רק חלק מהרשויות המקומיות מתקדמות בהקמת קולטנים על גגות מוסדות הציבור. לא לכולן יש תקציב לכך, וצריך לתקצב אותן.

"צריך להקים במהירות מערכות סולאריות על מאגרי מים, שדות ומטעים חקלאיים, חניונים וכבישים, עם פטורים מהיתרי בנייה".

מור שולל לחלוטין את טענת מנהלי חח"י, לפיה רק אם יינתן לה להקים תחנות כוח חדשות, היא תמנע מחסור בהיצע. לדבריו: "אין בכך צורך. לא חסרים יזמים עם כסף שרוצים לבנות תחנות כוח, וחח"י לא תבנה אותן מהר יותר או במחיר נמוך יותר.

"חברה ממשלתית, מטבעה, לא צריכה לייצר, ולא יכולה לבצע ייצור יותר טוב מחברות פרטיות. מוטב שחח"י תתרכז בתפקיד שלה - בניית תשתיות ההולכה. היא עושה את זה היטב, אבל צריך לבנות עוד. יש צוואר בקבוק של מחסור בהולכה".

בחח"י טוענים שחברות פרטיות מנסות למקסם רווחים ולכן הן ידאגו שהקמת התחנות תהיה ארוכה ויקרה. זה מופרך?

"לחלוטין. להיפך, לחברות פרטיות יהיה אינטרס לתת מחירים נמוכים כדי לזכות במכרזים, ולעבוד מהר כדי להתחיל להרוויח ממכירת חשמל". 

אז מה כן יוריד את תעריפי החשמל?

"תעריפי החשמל בארץ נמוכים ביחס לעולם. הם לא הבעיה".

נכון, התעריפים נמוכים, אבל יוקר המחיה הכללי גבוה ביחס לעולם באופן מטורף, ולכן כל עלייה בתעריפים כואבת לנו בכיס.

"אני מבין, אבל אני לא רואה דרך שהתעריפים ירדו. אם כבר, צריך לחשוב על איך לתכנן את משק האנרגיה בעתיד. כי תכנון לקוי עלול להוביל למצב מסוכן של מחסור, שבין השאר יביא איתו תעריפים הרבה יותר גבוהים".

מרכז בינה מלאכותית עתידי שיקימו קבוצת דוראל וקבוצת אמפא, הדמיייה

מור סבור כי בטווח הבינוני והארוך, הדרך היחידה למנוע מחסור וזינוק בתעריפים היא פשוט לעצור את בולמוס הקמת חוות השרתים.

במאמר שפרסם באתר האנרגיה בינואר, כתב מור: "ה-DC הם תעשייה זוללת אנרגיה, המאיימת לבלוע את עתודות הגז הטבעי שלנו במהירות. התאגידים יהנו מחשמל ישראלי זול ורציף, ואנחנו נסבול מזיהום, ריקון מאגרי הגז וחשבון חשמל שיאמיר.

 "ישראל זקוקה ל-DC לצרכים קיומיים - ממשל, ביטחון ומחקר. אבל לא להפוך ל'חוות שרתים עולמית'. יש לנו יתרונות גדולים במחקר ופיתוח תוכנה, סייבר, וה-AI עצמה. תחומים שאינם זקוקים להרבה אנרגיה. צריך להשקיע בהם, לא במרכזי נתונים.

 "הגז הטבעי בארץ צפוי לאזול תוך 20 שנה. האצת ניצולו לאספקת חשמל למרכזי נתונים, תביא לאזילה מוקדמת של המאגרים. כשההיצע יקטן והביקוש המוסדי ינסוק, מחירי הגז יעלו – ואיתם חשבון החשמל של כל משפחה".