נגה על פיתוח חוות השרתים: "אתגר ליציבות ואמינות אספקת החשמל"

הבהלה לבינה מלאכותית מטלטלת את משק החשמל. דו"ח של חברת הניטור העצמאית Monitoring Analytics מצא כי 40% מהתקציב להקמת תחנות כוח של PJM - רשת החשמל הגדולה בארה"ב, מיועדות לייצור עתידי של חשמל לחוות שרתים.

לפי הדו"ח, 6.5 מתוך 14.6 מיליון דולר בתוכניות של PJM - המנהלת את החשמל לכ-63 מיליון צרכנים בארה"ב - יוחסו לדרישות של מרכזי נתונים. 6.2 מיליארד דולר מהם מיועדים לחוות שרתים שכלל שאינן קיימות כרגע, אך אמורות לקום החל מיוני 2027.

המשמעות היא שמשלמי המסים וצרכני החשמל מסבסדים, למעשה, את תוכניות ההתפשטות העתידיות של ענקיות הטכנולוגיה, עוד לפני שאלו הניחו את הלבנה הראשונה. 

הדו"ח מגדיר את חוסר הוודאות בתחום כ"חסר תקדים", ומזהיר כי הזינוק בתעריפי החשמל בארה"ב נובע, כמעט בלעדית, מהתחזיות האגרסיביות של חברות הביג-טק. 

הדו"ח מציין כי: "הגידול בעומס של מרכזי הנתונים הוא הסיבה העיקרית למצב השוק הנוכחי, למחסור בהיצע חשמל ולמחירים הגבוהים". ב-PJM נאלצו להודות כי העלויות הקשורות לצרכי חוות השרתים הסתכמו ב-21.3 מיליארד דולר.

המשבר ב-PJM אינו אירוע נקודתי, אלא אירוע המתרחש ומכביד על רשת החשמל בכל ארה"ב והעולם. ניתוח של תעריפי החשמל לצרכן בארה"ב שפורסם באוקטובר חשף כי באזורים הסמוכים למרכזי נתונים, הם זינקו ב-267% בהשוואה לסוף 2020. 

מנגנון הגנת המחיר (Price Cap) בארה"ב מנע זינוק חד עוד יותר בתעריפים, והמכרז הבא שיקיים המנגנון ב-2028 צפוי להיות יקר וכואב עוד יותר לצרכן. ענקיות ההייטק מרגישות את הלחץ ויוזמות הקמת ורכישת תחנות כוח גרעיניות וסולאריות משלהן.

באירלנד, בה מרוכז חלק ניכר מפעילות מטא, גוגל ואמזון באירופה, מרכזי הנתונים צורכים כיום כ-21% כלל החשמל במדינה, עם צפי ל-32% עד 2026. בבירה דבלין הטילו הגבלות על חיבור חוות שרתים חדשות לרשת החשמל.

שלט שתלו תושבים לקראת הקמת משרדי אנבידיה בטבעון. צילום: רפאל קאהאן

הפתרון הישראלי: לעכב את פיתוח הבינה המלאכותית

בארץ המצב מורכב אף יותר. ישראל מתפקדת כ"אי" מנותק משכנותיה, שאינו יכול לייבא חשמל בעתות משבר. פרויקט "נימבוס", במסגרתו הקימו גוגל ו-AWS חוות שרתים ענקיות בארץ, אתגרו את חברת החשמל וחברת נגה לניהול מערכת החשמל.

בישראל האוכלוסייה גדלה במהירות, מה שהביא לגידול מתמיד של העומס עוד לפני עידן המכוניות החשמליות וה-AI, בעוד שבמדינות מפותחות אחרות היקף ייצור החשמל לא עלה במשך שני עשורים.

בנוסף, ישראל תלויה בגז טבעי מקומי, שממנו מיוצר כ-80% מהחשמל בארץ. עתודות הגז מידלדלות, ובמקביל, התוכניות לייצור חשמל סולארי מתקדמות בעצלתיים. התוצאה היא חשש מתמיד ליציבות הרשת בימי שיא הביקוש.

מנגה נמסר בתשובה לשאלת אתר האנרגיה כי עד 2030, יוקצו להקמה והגדלה עתידית של חוות שרתים בישראל כמה מאות מגה-וואט חשמל. לפי ההערכות של גורם בנגה, מדובר בכ-10-15% מהתוכניות להקמת מתקני ייצור חשמל בארץ.

מנכ"ל חברת נגה, שמעון (שיקי) פישר. צילום: רמי זרינגר

מחברת נגה נמסר בתגובה: "נגה רואה חשיבות לאומית בהיערכות מוקדמת של מערכת החשמל להתרחבות חוות השרתים.

"לפי תכנית הפיתוח עד 2030, ככל שתתממש כמתוכנן, צפויים היקפים מצטברים של כמה מאות מגהוואט, מה שמציב אתגר משמעותי לשמירה על יציבות ואמינות האספקה.

"נגה פועלת לחיזוק הרשת ולהיערכות לחיבור עומסים גדולים מסוג זה, וסבורה כי נכון שהמדינה תגדיר יעד לאומי ברור בתחום חוות השרתים, ובהתאם לכך תפעל נגה להתאים את תכניות הפיתוח של המערכת, כדי לעמוד ביעד באופן אחראי מקצועי ומתואם".

 עמודי חשמל, אילוסטרציה

גורם בדרג המקצועי בגוף ממשלתי אחר, המעורה בנושא, אמר לאתר האנרגיה: "אם הממשלה תכין עם החברות תוכנית מפורטת לצרכי חוות השרתים, יהיה מי שיקים בשבילן תחנות כוח ופאנלים סולאריים. הרי יש להן כסף להשקיע בזה. 

"כל עוד הממשלה עסוקה בדברים אחרים, ואין תוכניות, מה שיקרה בכוח האנרציה, זה שיקימו כאן כמה חוות שרתים, כמו של אנבידיה, אבל המאסה הגדולה תקום במקומות אחרים, ומרכזי הפיתוח שכל המדינה מתקיימת מהם עלולים לעבור מכאן".  

השינוי באופן החישוב זולל חשמל

ה"אשם" העיקרי בצורך האדיר בחשמל הוא השינוי באופי המחשוב, שמביא איתו ה-AI. אם בעבר, חיפוש בגוגל דרש כמות מזערית של חשמל, שאילתה ב-ChatGPT או ב-Gemini דורשת פי עשר יותר.

שבבי ה-H100 וה-Blackwell של אנבידיה צפופים וחמים בהרבה משרתים מסורתיים. ארון שרתים (Rack) סטנדרטי צרך בעבר 7-10 קילו-וואט; ארון המיועד ל-AI דורש כיום בין 30 ל-100 קילו-וואט.

הרגולטורים בוושינגטון, בבריסל, וגם בירושלים יידרשו בקרוב להחליט: האם הציבור הרחב צריך לסבסד את תשתית ה-AI של ענקיות הטכנולוגיה, או שמא יש לחייב אותן להקים תחנות כוח עצמאיות.