יו"ר רשות החשמל: "החשש ממחסור בחשמל מוגזם, אנחנו נעמוד בעומס"

"החששות ממחסור בחשמל מוגזמים לגמרי". כך אומר מנכ"ל ויו"ר רשות החשמל, אמיר שביט, בריאיון בלעדי לאתר האנרגיה.

שביט משוכנע כי הגידול ביכולת ייצור החשמל, ייצור החשמל מאנרגיית השמש, ומהפכת אגירת האנרגיה, יספקו את הצרכים, למרות הגידול המהיר של האוכלוסייה והתפתחות האינטליגנציה המלאכותית, הצורכת כמויות ענק של חשמל.

לדברי שביט: "זה נכון שבשנים הקרובות, בזמני השיא של השימוש בחשמל, הצריכה תגדל מאוד ותאתגר את הכמות שמיוצרת - אבל הגידול בייצור ידביק אותה.

"המפתח הכי חזק לזה הוא ייצור חשמל סולארי (מאנרגיית השמש, ת.ג) באזורים עירוניים וצפופים, על גגות של בתים ומבני ציבור ומעל מקומות ציבוריים כמו מגרשי ספורט ושטחים חקלאיים - ואגירת אנרגיה".

הממשלה הציבה יעד: עד 2030 כ-30% מהחשמל בארץ צריך להיות מיוצר מאנרגיות מתחדשות, שזה בעיקר סולארי. היעד הזה ריאלי?

"היה לנו יעד ביניים של 20% שהיינו אמורים להגיע אליו השנה, ואנחנו עוד לא שם, אלא באזור ה-16%. אבל אנחנו לפני קפיצה מאוד משמעותית בשנים הקרובות, כשהמון פרוייקטים חדשים ייכנסו לפעולה".

"אני מעריך שב-2026 או 2027 נגיע ל-20%. שים לב שכבר היום, בזמנים מסויימים שבהם יש הרבה שמש ומעט שימוש בחשמל - שבתות שמשיות, ומוקדם בבוקר בימי שמש - מייצרים בארץ 40% מהחשמל מאנרגייה סולארית".

"לכן, ומאוד סיבות, ביטחוניות, כלכליות, חשוב לפתח לא רק את הייצור הסולארי, אלא גם את האגירה - ואנחנו הולכים בצעדי ענק באגירה.

"אני מקווה, וחושב, שתוך כמה שנים, ישראל תהיה אחת המדינות המובילות בעולם באגירת אנרגיה, אם לא המובילה העולמית".

הממשלה מסבסדת את ייצור החשמל הסולארי, אבל לא את האגירה. זה לא מרתיע יזמים להיכנס לתחום?

"המציאות מראה שלא. יש מספיק יזמים שניגשים למכרזים של אגירת אנרגיה, וכאלה שמקימים מתקנים פרטיים בעצמם, בכמות יותר גדולה ממה שצריך שיהיה בפועל. המכרזים מלאים ויש לחץ להרחיב אותם.

"אנחנו אישרנו פרוייקטים לאגירה בהיקף של 9,000 מגה-וואט, שאמורים לקום עד סוף העשור הנוכחי. לא כל מה שאישרנו יקום בפועל, בגלל בעיות טכניות ובעיות מימון של היזמים. אבל גם אם יקומו 6,500 מגה-וואט - זה יספיק".

מנכ"ל ויו"ר רשות החשמל, אמיר שביט. צילום: מתן גלזובסקי

"מה שמדהים - הדהים גם אותי - זה שההיצע הענק הזה של השקעות נוצר בזמן המלחמה. וכל זה בנוסף לתחנות אגירה שחברת החשמל כבר התחילה בהקמה בפריפריה.

"האמת, שבנוסף לעבודה שלנו, היה לנו מזל, כי בזמן שהוצאנו לדרך פרוייקטים של אגירה הייתה ירידה משמעותית במחירי הסוללות". 

"וחשוב לזכור כל הזמן שאנחנו מסבסדים את יצרני האנרגיה הסולארית על חשבון הצרכנים הרגילים, אלה שאין להם קולטנים סולאריים על הגג. הצרכנים הרגילים משלמים יותר על התשלום למי שמייצר סולארי.

"צריך לעשות את זה, כי סולארי זה העתיד וזה הסביבה, אבל יש לזה מחיר, ולא צריך להרחיב את הסבסוד עוד יותר". 

תחנת הכוח במעלה גלבוע. צילום: אלירן כהן, רשות החשמל.

יש לכם הרבה ויכוחים מקצועיים עם חברת החשמל. זאת חברה שהציבור בארץ "אוהב לשנוא". אבל לאחרונה גילינו שוב שהם מתפקדים היטב: למרות כל הירי והפגיעות, החשמל המשיך לזרום לאורך כל המלחמה.

"קודם כל - זה נכון, החשמל זרם לאורך כל המלחמה וזה הישג גדול, וצריך להודות לאותם עובדים מסורים ואמיצים של חח"י שתיקנו תשתיות חשמל תחת אש, וחלקם שילמו על כך בחייהם.

"לגבי התפקוד של חברת החשמל - החברה מתפקדת היטב מאז הרפורמה במשק החשמל (ההפרטה החלקית של חח"י, ת.ג) ובזכות הרפורמה.

"עד לפני כמה שנים, הפסקות החשמל בישראל יותר נפוצות מהממוצע ב-OECD (ארגון המדינות המפותחות, ת.ג). הרפורמה לוקחת מחח"י בהדרגה את הייצור והאספקה של החשמל ומשאירה לה רק את ההולכה, וזה גורם לה לתפקד יותר ויותר טוב.

"כיום האתגר שלהם הוא לפתח כמה שיותר מהר מערכת חכמה לניהול רשת החשמל. יש לחח"י, ולמשק החשמל בישראל בכלל, המון אתגרים. אבל בסך הכול הוא מתפקד טוב", מסכם שביט. 

"התפקוד בוודאי טוב ביחס לתנאים - אוכלוסייה שגדלה מהר ומלחמות. למרות הכול, בוא נגיד שאנחנו כבר לא רודפים אחרי הזנב של עצמנו, אלא הולכים קדימה".