קצא"א

המנחה: תסביר לנו מדוע זה נכס אסטרטגי.

עמית שקד: כן, אז קודם כל אני חושב שהציבור בישראל פחות מכיר בייחודיות ופעילות תפעולית של קצא''א אז זה נכס אסטטרגי מ-2 סיבות: המשק המקומי שאר האנרגיה של המדינה אחראית על ביטחון אנרגטי ותפקודי וכמו שציינת, 75% מאנרגייה ונפט גולמי 100% מהגפ''ם שנכנס ודלקים אחרים, אלה נדלקים שמהם מייצרים דלקים לרכבים, מטוסים, טכנים, בתי חולים, זה בסיס לתעשייה התרופות והפלסטיק ומכאן חשיבות החברה במשק מקומי. סיבה 2 זה המיקום שלה, קצא''א למעשה דלק יכול לרום מאסיה לאירופה ולהיפך ובמזרח תיכון שבו האנרגיה למלחמות והסכמי שלום, יש אחראיות גאופולטית לקצא''א בפעילות ולכן אם אני מסכם את השאלה שלך לגבי נכס אטסטרגי חשוב שתדעו שאם קצא''א  תסגור את שעריה ליום אחד - כל המדינה תרגיש את זה.

המנחה: וזה מביא אותנו למה שאפשר להגיד היום ובית הזיקוק בחיפה נפגע ו-3 אנשים נהרגו, במהלך מלחמת עם כלביא. מה קורה ברגע הזה כאשא יש סכנה לביטחון האנרגטי?

עמית שקד:הייחודיות וחשיבות של קצא''א  בשגרה מקבלת חשיבות ביתר סט בעת חירום. אפילו דלק מטוסים ברגע שקצא''א  תסגור את שעריה נרגיש במחסור ובמסגרת גם בחרבות ברזל וגם בעם כלביא התשתיות במדינה ומשקי אנרגיה וקצא''א  היו תחת מתקפה אירנית ואנו קצא''א  לא סגרנו את שערי החברה והפעילות השותפת לנו המשיכה 24/7 בזכות עובדים גיבורים של חברה שעבדו תחת אש וטילים ועלו על אוניות.

המנחה: צריך לפרוק את האוניות האלה תחת אותו יום של טילים אירניים, "חבית נפט", זה ממש!

עמית שקד: לגמרי, בעם כלביא בית זיקוק חיפה נפגע והפסיק את פעילותו, בית זיקוק אשדוד היה בשיפוץ ולא עבד.

המנחה:יש כרגע כזה שכאשר אתם קולטים את ממדי הפגיעה: אוקיי יכול להיות שאנו בעיה בדלקים? אתם משקפים את זה ומעלים את זה למלחמה?

עמית שקד: כולם מבינים שזה תלוי גם בעובדי קצא''א  ונמל קצא''א לקלוט יבוא של תזקיקים ובסוף בחירום וזאת שאלה קיומית של מקבלי החלטות שצריכות לקבל החלטות על המשך הלחימה בדרג המדיני. קצא''א  מבינה את הערך הזה וכנ''ל העובדי מדינה למשק הארנגיה ויש רגע שאתה מבין את זה וקובעי מדיניות מבקשים מכם: צאו לים, תקלטו אוניות כאלה ואחרות כשסכנה היא אירוע בפני עצמו.

המנחה: זה גם תלוי הדלקים,מטוסים וטנקים?

עמית שקד: בוודאי כי צריך דלק לכל כלי, אנו יוצאים ואתה מרגיש כמו מח'' ששולח א תהחיילים שלך לדרך. כולם עם ילדים ונשים, אתה מתקשר אליהם ב-24-30 ומשהו שעות הם יושבים באונייה ואין איפה להסתתר בים, הם יושבים על חומרים מסוכנים בזמן שנופלים טילים במדינה, לא היה עובד אחד שסירב, כולם עם הבנה אדירה נאתרו למשימה.

המנחה: הרגע הזה שאתם מקבלים החלטה הוא מהותי אבל מה יקרה בפעם הבאה?

עמית שקד: בסוף מדינת ישראל נחיה על חרבנו והמערכה הבטחונית הבאה לא שאלה של אם אלא מתי? אנו לפחות בקצא''א נערכים לכל תרחיש, מערכות תשתיותיות וטכנולוגיה מן הטובות ביותר שיש בעולם, העובדים מוסמכים בארץ ובעולם ומוכנים לכל תרחיש. אנו מוציאים תקנים מחמירים מבחינת בטיחות וקצא''א  מוכנה. אם את שואלת אותי ברמה משקית איך אנו נערכים? מדינת ישראל היא לא מפיקה של נפט, היא אי אנרגטי ואתה תלוי ביבוא מבחוץ ובגורמים זרים, לכן אתה פגיע, לכן לדעת קובע מדיניות במדינת ישראל חייבים לבנות תוכנית אטסטרגית ארוכת טווח שתכיל הוספת תשתיות אנרגיות בין אם זה נמלאים אחסון ומלאים.

המנחה: נמל אילת היה מושבת והיה שם לא מעט מגבלות שקשורת לאיכות הסביבה.

עמית שקד: לים, את צודקת לחלוטין ואחת התשתיות שחייבים לאפשר לפתוח אותם כי משרד להגנת הסבביה שיתקו את הנמל באילת. נמלי ים תיכון נסגרים, המקום היחיד שאפשר לקנות אוניות ואנריגה במדינת ישראל זה באילת וכך קרה ב-7.10 והאוניות שהגיעו למשק אנרגיה עברו לאילת ונקלטו שם.

המנחה: היה שם איום חוטי אבל זה לא בעיה עבורכם.

עמית שקד: נכון, הבעיה במגבלות. קובע מדיניות במדינת ישראל כשהם יושבים על תוכניות אטסטריגות ארוכות טווח, משרד להגנת סביבה חייב להתיישר עם מדיניות הממשלה, לא להסתכל רק בראייה קצרה. 

המנחה: אתם זקוקים כדי לשמור על חוסן אנרגטי צריך לטפל בעניין הזה אל מול שיקולים של הסביבה. דיברו כאן על חזון של עיימק וגם בהקשר של קצא''א , הנושא של נורמליזציה חלום מזרח התיכון שאולי יהיה כאן, יש לזה משמעות לקצא''א ?

עמית שקד: נכון כי אנו נמצאים במזרח תיכון שונה לחלוטין. קצא''א  מאז ומתמיד הייתה חלק מגאופוליטיקה אזורית כנכס אטסטרגי עוד משחר ההיסטוריה ושת''פ עם אירנים בשנות 60-70 הסכמים עם מצרים בשנות ה-90 ועם איחוד אמירויות מיד אחרי הסכמי אברהם, מה שאת אומרת כנראה היד עוד נטייה לנורמליזציה עתידית אבל כן, אנו נמצאים במזרח התיכון החדש שהגיע אלינו מישראל ומצד שני יש מעצמות כמו טורקיה ומצרים שמנסות להתבסס באזור הזה ולכן חייבים להכות בזה עכשיו ולא להמתין. צריך לזכור שלדעתי אנו נמצאים לקראת בריתות נפט יבשתיות במזרח התיכון ואנו חייבים לקחת בזה חלק. לדג', אנו כמו שאמרנו מעבר לתשתיות הנפט אנו נמצאים במרוץ התחמשות של נתיבי סחר, ציינת את העיימק זה אחת האפשרויות המסדרונות שאמריקראים מקדמים מהודו לאירופה דרך ישראל אבל יש עוד מסדרונות וצריך להיזהר ולהבין שיש פה מירוץ. לצד אמריקאי יש רעיון ומיזם סיני שבכלל מקדם את זה מאיראק לסוריה וטורכיה. אירוע כזה מתחרה בעיימק ועלול לפגוע בבטחון אנרגטי של מדינת ישראל. אני מזכיר שריבונות אנרגטית זה לא NICE TO HAVE. זה חובה.

המנחה: זה דלק למטוסים טנקים בתי חולים ורכבים שלנו.

עמית שקד: מדינה שרוצה להמשיך לשלוט בעצמה חייבת לשלוט באנרגיה שלה ולכן יש פה הזדמנות מבחינת המפרץ והנורמליזציה. יש פה מאבקים בין הציר הסוני סעודי המתון לבין הציר הראשי אירני חוטי. מאבקים שיש להם השפעות בעיקר על נתיבי סחר כמו מוצרי הורמוז באבל מנדב ולכן המירוץת לנתיבי סחר זה גם מרוץ לנתיבי סחר בטוחים ביותר ולכן ישראל נחשבת למעבר בטוח מאסיה לאירופה ולהיפך הוא. זה חשוב אסטטרגית. אני חושב שספציפית עם סעודיה יש פה הזדמנות אדירה וזה יביא קואליציה אזורית עם סייבר טכנולוגיה וקצא''א צריכה לקחת חלק ניכר בדבר הזה ולהוות בסיס להסכם הזה .הסעודים יחפשו את הכלים וישראל תביא את הפתרונות וקצא''א  היא פתרון בסיס לנורמליזציה ולהסכמי שלום עתידים. 

המנחה: תודה רבה לך!