מנכ"ל רשות החדשנות: "אנרגיה היא ביטחון, התלות בנפט - בעיה אסטרטגית"

התלות העולמית בנפט, שמקורו, במידה רבה, באזורי מלחמה, אינה רק סוגיה כלכלית, אלא נקודת תורפה אסטרטגית, המאפשרת למדינות המייצאות אותו (ביניהן גם איראן, קטאר ורוסיה) להפעיל מינוף על הכלכלה הגלובלית. 

עם זאת, מהפכה טכנולוגית, שבשנים האחרונות מובילה לשינוי מבני עמוק, הכוללת חישמול של התחבורה, פיתוחים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת ונקייה ואגירת אנרגיה, תאפשר להחליף בהדרגה את מקום הנפט במערכת האנרגיה.

כך הסביר, בריאיון לאתר האנרגיה, מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין. לדברי בין: "העולם התרגל לזהות את ישראל עם סייבר ובינה מלאכותית. אבל מתחת לרדאר צומח פה צבר של חברות אנרגיה רבות, העשויות לשנות את מאזן הכוחות הגלובלי.

"התלות בנפט היא כבר לא רק שאלה סביבתית, אלא (גם) אסטרטגית. ככל שמערכת החשמל והאנרגיה הופכת למבוזרת יותר, ונשענת על ייצור מקומי ותשתיות חכמות, כך פוחת כוחן של יצרניות הנפט.

"המהפכה התעשייתית כולה התבססה על אנרגיה מדלקים מאובנים ("דלק פוסילי", כמו נפט ופחם, ר.ק). אבל אנחנו רואים כיום טכנולוגיות שמבשילות ומורידות את הביקוש לדלק הפוסילי, מרכבים חשמליים ועד לשינוי האופן בו מנהלים את רשת החשמל.

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין. צילמה: חנה טייב

"לפני חמש שנים דיברו (על אנרגיה מתחדשת, ר.ק) בעיקר בקשר למשבר האקלים, היום המניע הוא גיאופוליטי: התלות בנפט והצפי לקפיצה אדירה בצריכת האנרגיה בגלל הבינה המלאכותית (AI) מחייבים פתרונות חדשים".

ישראל נתפסת כמעצמת תוכנה, אבל בתחום האנרגיה נדמה שאנחנו עדיין מאחור לעומת אירופה או ארה"ב.

"זה נכון שזה עובר מתחת לרדאר, אבל יש פה חברות שיכולות להיות 'מובילות קטגוריה' עולמיות. למשל, NT-Tao מהוד השרון, המפתחת כור היתוך גרעיני ונתמכה על ידינו בעבר, היא אחת המובילות בעולם בתחומה.

"אנחנו מדינה של פאנלים סולאריים על הגגות, ובעיקר, של חדשנות עמוקה (Deep Tech) בייצור, הולכה וניהול אנרגיה".

אחד האתגרים הגדולים באנרגיות מתחדשות הוא הרציפות. מה קורה כשאין שמש או רוח?

דרור בין: "כאן נכנסת האגירה, שעשתה קפיצת מדרגה אדירה. הפרדיגמה הישנה של תחנות כוח גדולות משתנה לייצור מבוזר. ביום מייצרים אנרגיה ובלילה צריך לצרוך אותה, ולכן אגירה היא קריטית".

מתקן ייצור החשמל הסולארי ואגירת האנרגיה "ברון" של חברת אנלייט ברמת הגולן. צילום: אנלייט

רונית אשל, ראשת מערך קלינטק ברשות החדשנות, מוסיפה: "ישראל היא מדינה מובילה בפתרונות אגירה. חברות כמו Brenmiller Energy, שעוסקת באגירה מבוססת חום, או HydroX, שעובדת על אגירה מבוססת מימן, הן דוגמאות לפריצות דרך שצומחות כאן.

"אגירה תהיה נחוצה, לא משנה מה יהיה מקור האנרגיה."

אשל מציינת כי ב-2025 הרשות השקיעה כ-150 מיליון שקל בפרויקטים בתחום האנרגיה (סכום הממונף על ידי השקעות נוספות מהשוק הפרטי).

לדבריה: "המטרה שלנו היא להוריד את הסיכון ליזמים ולמשקיעים בסקטורים שבהם השוק הפרטי חושש להיכנס לבד, כמו טכנולוגיות עם זמן הגעה ארוך לשוק, או רגולציה מכבידה. אנחנו נכנסים בשלבי ה-Pre-Seed עם מימון של עד 60% מגיוס ההון."

מה השלב הבא עבור הסטארטאפים הישראליים בתחום האנרגיה?

רונית אשל: "אנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם משרד האנרגיה לייצר אתרי הרצה (Beta Sites) בישראל. בדצמבר הכרזנו על הקמת אתר ניסוי לתשתיות אנרגיה במתחם 'שדה תימן', שיאפשר לחברות להדגים טכנולוגיות בתחילת הדרך בתנאי אמת".

בין הטכנולוגיות הישראליות החדשות בתחום האנרגיה נמצאות, בין השאר, הטעינה המהירה לרכב שפיתחה StoreDot; הטעינה האלחוטית של Electreon; מערכות ZOOZ Power, המאפשרות להחליף דלקים מאובנים בתעשייה; הפיתוח של H2Pro למימן ירוק.

לפי רשות החדשנות, ישראל מסתמנת, איפוא, כשחקנית מפתח ב'יום שאחרי התלות בנפט', עם שורת פיתוחים טכנולוגיים פורצי דרך, שביחד, עונים לצרכים השונים שמספק הנפט. 

יש לקוות כי מדיניות החדשנות של ישראל תרתום את היכולות הללו ליכולת לייצור עצמאי של אנרגיה ולהזדמנות תעשייתית אדירה.