מחירי הנפט חוזרים לעלות בעקבות ההסלמה בצפון

שוקי האנרגיה העולמיים פתחו את שבוע המסחר בטלטלה רצינית, כאשר החששות הגיאופוליטיים במזרח התיכון גוברים. מחירי הנפט עלו הבוקר (ב') ביותר מ-2 אחוזים בעקבות ההתפתחויות הדרמטיות בגבול הצפון, לאחר שישראל שלחה את צה"ל להתקדם עמוק יותר לתוך שטח לבנון במסגרת המערכה מול חיזבאללה. הצעד הישראלי מנחית מכה קשה על הציפיות לרגיעה אזורית רחבה ועל חזרה לשגרה.

התגובה במסחר הייתה מיידית. מחיר חבית נפט מסוג ברנט טיפס ב-2.37% ונקבע על 93.28 דולר, בעוד החוזים העתידיים על הנפט האמריקני (WTI) רשמו עלייה חדה של 2.71% לרמה של 89.73 דולר לחבית. הזינוק הנוכחי מוחק את האופטימיות הזהירה שנרשמה בסוף השבוע האחרון, לאחר שבוושינגטון התקיימו שיחות שלום בהשתתפות נציגים ישראלים ולבנונים. השוק קיווה כי הממשל האמריקני ואיראן יכריזו בקרוב על הארכת הסכם הפסקת האש הכללי ביניהם, אך חילופי האש הכבדים בצפון טורפים כעת את הקלפים.

הסכסוך הנוכחי בין ישראל לחיזבאללה, שהחל בתחילת חודש מרץ עם מטחי רקטות וכטב"מים לעבר שטח ישראל, מהווה את זליגת המערכה הגדולה והמסוכנת ביותר של המלחמה מול איראן. למרות שהצדדים הגיעו להבנות זמניות באמצע אפריל, השטח מעולם לא שקט באמת וחיזבאללה המשיך לבצע תקיפות נגד כוחות צה"ל. במקביל הנשיא האמריקני דונלד טראמפ הצהיר כי יכריע בקרוב בנוגע להצעה להארכת הפסקת האש עם טהרן במטרה לאפשר למשא ומתן להשיג פתרון קבע, כולל סוגיית הגרעין האיראני. עם זאת, בוושינגטון מבינים היטב כי הסכמתה של ישראל היא תנאי הכרחי לכל מתווה, ומנגד, באיראן מבהירים כי לא יחתמו על שום הסכם שאינו כולל הגנה מלאה על חיזבאללה.

אם הזירה הלבנונית מספקת את הניצוץ הגיאופוליטי, הרי שצוואר הבקבוק האמיתי של הכלכלה העולמית נמצא מאות קילומטרים משם, במיצר הורמוז. המיצר, שדרכו עוברת כחמישית מאספקת הנפט והגז העולמית, סגור למעשה לתנועה סדירה מאז פברואר האחרון, בעקבות תקיפות אמריקאיות וישראליות באיראן. כעת, החשש הגדול ביותר של שוק האנרגיה הוא מפני הארכת החנק הלוגיסטי.

במיצר הורמוז ניתן לראות בבירור את החלוקה הרגישה בין נתיבי השיט הרגילים (Normal shipping lanes) לבין מה שהוגדר כמסדרון הימי הבטוח (Safe shipping corridor) בסמוך לאיים האיראניים האסטרטגיים קשם (Qeshm), לראק (Larak) והורמוז (Hormuz). המעבר הצר הזה, המפריד בין איראן לעומאן ולאיחוד האמירויות, הופך בימים האחרונים למלכודת מוות ימית. לפי דיווחים ברשתות החברתיות ובאתרי חדשות מובילים בארה"ב, איראן פיזרה מוקשים ימיים נוספים לאורך נתיבי השיט הללו. הפעילות האיראנית התרחשה זמן קצר בלבד לאחר ששר ההגנה האמריקני, פיט הגסת', הזהיר מפורשות כי כל ניסיון למיקוש נוסף ייחשב להפרה בוטה של הבנות הפסקת האש.

השימוש במוקשים ימיים פשוטים וזולים הוא טקטיקה איראנית מוכרת ויעילה מבחינה אסימטרית, בעלת שורשים היסטוריים עמוקים עוד מימי "מלחמת המיכליות" בשנות ה-80. המוקשים הללו יוצרים רמת סיכון גבוהה שמקפיצה את מחירי הביטוח הימי לרמות שמשביתות את הכדאיות הכלכלית של חברות הספנות. אנליסטים בכירים בשוק מציינים כי המיקוש הנוכחי מאט משמעותית את כל תהליך הניקוי והפתיחה מחדש של המיצר.

המשמעות היא שגם אם ייחתם הסכם פוליטי בוושינגטון, השוק לא יזכה לחידוש מהיר של אספקה, וההקלה במחירים תגיע בצורה איטית ומסורבלת בהרבה משציפו. ההסלמה הגיאופוליטית והחשש מאובדן נתיבי האספקה גוברים לחלוטין על נתוני מאקרו כלכליים מדאיגים שהגיעו בסוף השבוע מסין. נתונים אלו הראו על האטה משמעותית בפעילות המפעלים של הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, שנאבקת בהתכווצות ביצוא וזינוק בעלויות.

בימים כתיקונם, חולשה כלכלית בסין ובהודו – שתי צרכניות האנרגיה הגדולות של אסיה – הייתה אמורה להוביל לצניחה במחירי הנפט בשל צפי לירידה בביקוש. אולם, כאשר חמישית מתעבורת האנרגיה העולמית שבויה בידי מערך מוקשים איראני במיצר הורמוז, החשש הפיזי מפני חוסר באספקה מנצח כל תיאוריה כלכלית על ביקוש והיצע, ומותיר את הכלכלה הגלובלית כבת ערובה של המזרח התיכון.