מהפכת ה-SMR: תחנת כוח גרעינית מודולרית תוקם בארה"ב

בעוד שבעולם המערבי מתווכחים על קצב פריסת לוחות סולאריים וטורבינות רוח, חברת האנרגיה האמריקאית Elementl Power מובילה מהלך שממחיש לאן באמת הולך שוק האנרגיה העולמי. החברה הודיעה על כוונתה להקיס תחנת כוח גרעינית חדשנית בדרום-מזרח אוהיו, בהספק כולל של 1.5 גיגה-וואט. הפרויקט, שיוקם על פני שטח של כ-2,800 דונם לחופי נהר האוהיו, לא יתבסס על מגדלי הקירור הענקיים המוכרים מהמאה הקודמת, אלא על חזית הטכנולוגיה הנוכחית: כורים מודולריים קטנים (SMR).

החברה כבר חתמה על הסכם עבודה ראשוני עם ענקית הטכנולוגיה GE Vernova Hitachi לאספקת כורי המים הרותחים מדגם BWRX-300. כל יחידה כזו מסוגלת לייצר 300 מגה-וואט של חשמל נקי לחלוטין מפחמן, הזמין 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע – ללא תלות במזג האוויר.

כחלק מהשלבים הראשוניים, הוגשה בקשה רשמית לרשת ההולכה האזורית (PJM Interconnection) לחיבור 600 המגה-וואט הראשונים של הפרויקט, כשהתשובה הרשמית צפויה להתקבל עוד לפני סוף השנה הנוכחית. לבניית היחידה הראשונה מתוכנן פתיחה בשנת 2030, והיא צפויה להסתיים בשנת 2034.

כדי להבין את החשיבות של הפרויקט, צריך להביט על המגמה העולמית של השנים האחרונות. שוק האנרגיה חווה זינוק חסר תקדים בביקושים לחשמל, המונע בעיקר על ידי הקמת מרכזי נתונים מפלצתיים עבור בינה מלאכותית (AI) ותהליכי חשמול של התעשייה הכבדה.

בעוד שהאיחוד האירופי מנסה להאריך את חייהם של כורים קיימים ומזרים מאות מיליארדי אירו לתוכניות גרעין ארוכות טווח, וסין מובילה את המרוץ העולמי עם הפעלה מסחרית ראשונה של כורי SMR יבשתיים וימיים, ארה"ב מנסה לסגור את הפער באמצעות המגזר הפרטי. בהודו, במקביל, מקדמים בנייה מסיבית של כורים גדולים לצד פיתוח טכנולוגיות מודולריות עצמאיות כדי לענות על צורכי הרשת המתפתחת.

היתרון הגדול של כורי ה-SMR טמון ביכולת לייצר אותם באופן סדרתי במפעלים מבוקרים, לשנע אותם לאתר הבנייה ולהרכיבם במהירות. זאת, בניגוד לכורי הענק המסורתיים, שדרשו השקעות עתק של עשרות מיליארדי דולרים וזמני בנייה שנמשכו לעיתים קרובות מעל עשור, תוך חריגות תקציביות קשות. יתרה מכך, המבנה המודולרי מאפשר להציב אותם בסמוך למרכזי ביקוש תעשייתיים או על תשתית של תחנות כוח פחמיות שנסגרו, תוך ניצול קווי ההולכה הקיימים.

ברקע ההיסטורי של האנרגיה האטומית, כורי המים הרותחים (BWR) מהווים את אחד מעמודי התווך של התעשייה מאז שנות ה-50 של המאה העשרים. הטכנולוגיה מבוססת על הרתחת מים ישירות בליבת הכור באמצעות אנרגיית הביקוע הגרעיני, והפניית הקיטור שנוצר להפעלת טורבינה שמייצרת חשמל. הדור החדש, המיושם בדגם BWRX-300, לוקח את העיקרון המוכר הזה ומפשט אותו באופן דרמטי על ידי שימוש במערכות בטיחות פסיביות – כאלו המסתמכות על חוקי הטבע כמו גרביטציה וסירקולציה טבעית, ללא צורך במשאבות חשמליות או בהתערבות אנושית במקרה של תקלה.

היבט מעניין במיוחד של הפרויקט הנוכחי באוהיו הוא מודל המימון שלו. Elementl Power מתכוונת לממן את עלויות ההקמה במלואן באמצעות הון פרטי, מבלי לגלגל את הסיכונים הפיננסיים על גבם של צרכני החשמל המקומיים דרך תעריפי החשמל. יחד עם זאת, הדרך למימוש הפרויקט עדיין ארוכה ומורכבת: הוא תלוי לחלוטין בקבלת שורה ארוכה של אישורים רגולטוריים מחמירים, הן מהוועדה האמריקאית לעידוד ופיקוח גרעיני (NRC) והן מגופי התכנון והסביבה של מדינת אוהיו.

התוכנית באוהיו היא חלק מאסטרטגיה רחבה הרבה יותר של החברה, השואפת להוסיף לרשת החשמל האמריקאית מעל 100 גיגה-וואט של אנרגיה נקייה עד שנת 2050. בעידן שבו הביטחון האנרגטי והצורך באספקת חשמל רציפה ויציבה הפכו לאינטרסים לאומיים עליונים, נראה שהגרעין המודולרי הופך מפתרון תיאורטי לחלק בלתי נפרד מתמהיל האנרגיה העתידי של המעצמות הגדולות.