מהפך בשוק האנרגיה העולמי: ארה"ב הפכה ליצואנית הנפט הגדולה ביותר בעולם

התפתחות דרמטית בשוק האנרגיה העולמי מסמנת קץ לעידן ממושך שבו סעודיה, רוסיה וקרטל אופ"ק הובילו את השוק, ומעניקה לוושינגטון מנוף כוח גיאופוליטי חסר תקדים. המהפך הנוכחי, המתרחש על רקע המלחמה בין ארצות הברית לאיראן, משנה מן היסוד את נתיבי הסחר באנרגיה ומחזק את אחיזתן של החברות האמריקאיות בשווקים הבינלאומיים.

מדובר בסגירת מעגל היסטורית עבור מעצמה שהייתה תלויה במשך עשורים בנפט מהמזרח התיכון, ואשר ספגה בשנת 1973 חרם נפט קשוח מצד מדינות אופ"ק בשל תמיכתה בישראל. נקודת המפנה החלה סביב שנת 2010, כאשר טכנולוגיית הפקת הנפט והגז מפצלים (Shale) זינקה בארצות הברית. הפקה זו הפכה אותה תחילה ליצרנית הגז הגדולה בעולם, לאחר מכן ליצרנית הנפט המובילה, וכעת, באופן רשמי, גם ליצואנית הגדולה ביותר.

ההפרעות הקשות ליצוא הסעודי מאז פברואר האחרון בעקבות המלחמה באיראן, לצד הפגיעות הקשות שסופג יצוא הנפט הרוסי מתקיפות כטב"מים אוקראיניים ומסנקציות אמריקאיות, סללו את הדרך לצמרת. נתונים עדכניים בין היתר של אופ"ק עצמה שפורסמו בסוכנות רויטרס, מראים כי יצוא הנפט והדלקים של ארצות הברית טיפס בחודש מאי לכ-10.5 מיליון חביות ביום, הודות לתפוקת שיא ושחרור מאגרים אסטרטגיים. זאת בהשוואה ליצוא רוסי של כ-7 מיליון חביות ביום, ויצוא סעודי שהצטמק לכדי 5.9 מיליון חביות ביום בלבד. לשם השוואה, רק בשנה שעברה הובילה סעודיה את הטבלה עם יצוא של כ-8.1 מיליון חביות ביום.

הדומיננטיות האמריקאית החדשה פוגעת אנושות ביכולת קביעת המחירים של קרטל אופ"ק, שספג לאחרונה מכה קשה נוספת עם פרישתה של איחוד האמירויות מהארגון לאחר כמעט 60 שנה. מעבר לעוצמה הצבאית והפיננסית של הדולר, וושינגטון מחזיקה כעת בנשק כלכלי רב-עוצמה. מדינות רבות מוצאות את עצמן תלויות באספקה האמריקאית, כאשר אירופה קולטת כ-47% מיצוא הנפט של ארצות הברית, וגם כלכלות הענק של אסיה, ובראשן סין והודו, שהתבססו בעבר על המפרץ הפרסי, מגדילות את נתח הרכש שלהן מוושינגטון לכדי 46% מסך היצוא האמריקאי במאי.

עם זאת, העצמאות החדשה הזו מעוררת דאגה מסוימת בקרב בנות בריתה. באיחוד האירופי, שבירכו בעבר על הבום האמריקאי כתחליף לגז ולנפט הרוסי, מתחילים להביע חשש מתלות מוחלטת בחברות אמריקאיות, במיוחד על רקע מחלוקות סחר ורגולציה ירוקה מול הממשל בוושינגטון. מנגד, במוסקבה מתקשים להסתיר את התסכול, ומקורביו של פוטין כבר מאשימים כי חברות האנרגיה האמריקאיות הן המרוויחות הגדולות מחסימת מצר הורמוז.

בשונה מסעודיה ורוסיה, שבהן הממשלות מכתיבות את יעדי התפוקה והיצוא, הזינוק האמריקאי נשען לחלוטין על כוחות השוק, חברות פרטיות ושיקולי רווח. כאשר המחירים עולים, החברות מגבירות את התפוקה ומאזנות את השוק, וכשהמחירים יורדים, הן מצמצמות פעילות. מנגנון שוק חופשי זה החליף למעשה את תפקידה המסורתי של סעודיה כ"מבוגר האחראי" של השוק. ארצות הברית, שביטלה רק לפני עשור את האיסור ההיסטורי על יצוא נפט, הוכיחה שכל הספקנים שחזו כי מדובר בטרנד חולף טעו, ועיצבה מחדש את מפת האנרגיה העולמית.