כך שינתה הבינה המלאכותית את משק האנרגיה ב-2025

שנת 2025 עשויה להיזכר כשנה שבה לא שאלנו רק "מה ה-AI יכול לעשות" אלא, בעיקר, "כמה חשמל הוא צריך?". מניו יורק עד תל אביב, משבר האנרגיה הדיגיטלי משכתב את חוקי המשחק ומאיים על הכיס שלנו.

בתחילת העשור הנוכחי, כשמומחי אנרגיה נשאלו, מה יהיה האיום הגדול ביותר על רשת החשמל העולמית, הם הצביעו על גלי חום קיצוניים, או על מתקפות סייבר. נראה כי אף אחד לא ניחש שהאיום יגיע מחוות השרתים.

2025 הציבה מראה לא נעימה מול תעשיית האנרגיה: התיאבון של ה-AI לחשמל הוא אינסופי, והרשת הפיזית פשוט לא מסוגלת לעמוד בקצב. השיח סביב ה-AI עבר בשנה הזאת טרנספורמציה דרמטית: מהתלהבות, לחרדה קיומית מצד מנהלי רשתות חשמל.

בארה"ב לבדה נבחנו השנה 238 הצעות חוק הקשורות למרכזי נתונים, מחציתן עוסקות ישירות במגבלות אנרגיה. זהו לא רק משבר טכני, אלא צרכני, סביבתי וגיאופוליטי.

לצד זאת, 2025 הייתה שנה של פריצות דרך ביעילות אנרגטית. שבבי ה-Blackwell, שנכנסו לשימוש נרחב השנה, מציעים צריכה חסכונית מאוד בחשמל; ייצור חשמל בפאנלים סולאריים ובטחנות רוח, ואגירת אנרגיה, נעשו זולים, יעילים ונפוצים מאי-פעם. 

מדוע, אם כך, הצריכה מזנקת? כי ככל שהטכנולוגיה מתייעלת ומוזילה את השימוש במשאב, הביקוש לו עולה בקצב מהיר יותר ש"בולע" את החיסכון ("חוק ג'יבונס"). 

בעבר, עיקר צריכת החשמל הושקעה באימון המודלים של ה-AI. כעת, כשה-AI מוטמע בכל טלפון, רכב ומערכת ארגונית, עם מיליארדי שאילתות, צריכת הענק שלו היא קבועה ויציבה, 24/7, ואינה מאפשרת לרשת החשמל "לנוח".

ה-AI, יחד עם כניסת המכוניות החשמליות לשוק והחישמול המואץ של רכבות ושירותים נוספים, יצרו מציאות חדשה: אחרי כשני עשורים, שבהם היקף השימוש בחשמל ברוב המדינות המפותחות היה קבוע, הוא חזר לגדול במהירות, ומצריך הגדלה של הייצור.

תחנת הכוח הגרעינית רוסלוויל בארה"ב, צילום: Georgfotoart

מיקרוסופט, גוגל ואמזון מקימות תחנות כוח משלהן

ההבנה שרשת החשמל הציבורית היא "צוואר בקבוק" עבורן הובילה את ענקיות הטכנולוגיה למהלך היסטורי: הן החלו להפוך ליצרניות חשמל עצמאיות.

המגמה החלה בסוף 2024, עם הכרזת מיקרוסופט על החייאת כור גרעיני משלה, וצברה תאוצה ב-2025. ענקיות טכנולוגיה כמו אמזון הלכו בעקבותיה, עם השקעות עתק בכורים גרעיניים מודולריים קטנים (SMRs).

ואילו חברות אחרות, כמו Aligned Data Centers, השיקו מתקנים סולאריים, מגובים בסוללות ענק לאגירת אנרגיה. ענקיות הייטק נוספות רכשו חברות אנרגיה, כמו גוגל, שרכשה בשבוע שעבר את חברת האנרגיה המתחדשת "אינטרסקט". 

במקום להתחרות על החשמל ברשת עם מפעלים ומשקי בית, חוות השרתים יחוברו ישירות לכורים פרטיים, או למתקנים סולאריים ענקיים בגיבוי סוללות אגירה. האסטרטגיה הזאת תאפשר להן לעקוף את תור ההמתנה הארוך לחיבור לרשת.

אחסון אנרגיה, אילוסטרציה, צילום :shutterstock

בעוד החברות רצות קדימה, הממשלות מנסות להדביק את הפער. הממשל האמריקני החל בניסיון לייצר "גמישות עומסים": אם מרכזי נתונים מסכימים להפחית את הצריכה בזמני שיא, הם מקבלים עדיפות בתור לחשמל.

הממשל, בהובלת מזכיר האנרגיה כריס רייט, אומר לחוות השרתים: "רוצים להתחבר מהר? תהיו גמישים. אם לא תעמיסו על הרשת, תקבלו בירוקרטיה מקלה יותר".

ואילו האיחוד האירופי מחיל יד קשה על החברות, במסגרת מדיניות היעילות האנרגטית (EED). החל מהשנה (2026), מרכזי נתונים באירופה מחויבים לדווח בפומבי על צריכת המים והחשמל שלהם, ולמחזר את החום הנפלט מהשרתים לחימום בתי מגורים סמוכים.

המסר של האיחוד לחברות הוא: "תחזירו לקהילה - הקהילה תסבול אתכם; תגזימו  - תהיו חשופים לקנסות והצרת פעילות".

חוות שרתים, אילוסטרציה, הצילום מאתר PNGTree, מאושר לשימוש חופשי

בסין מבצעים לחוות השרתים תכנון לאומי, ומכוונים את בנייתן למערב המדינה, שם יש עודפים של אנרגיה הידרו-אלקטרית בזכות סכרים, המונעים במי נהרות. מהאזורים דלילי האוכלוסייה הללו, המידע המעובד ישונע למזרח המאוכלס.

הדילמה הישראלית: מחסור בחשמל' או בעיה בהייטק

עבור ישראל, משבר 2025 אקוטי במיוחד. מצד אחד, ישראל היא מעצמת הייטק ותלויה בו לקיומה. מצד שני, המדינה היא "אי אנרגטי" שאינו יכול לייבא חשמל משכניו; בנוסף, האוכלוסייה גדלה במהירות, ואיתה הצורך בחשמל, עוד לפני ה-AI והרכב החשמלי.

פרויקט "נימבוס" והקמת ה-Regions של גוגל ו-AWS נתפסים בארץ כנכס אסטרטגי ובטחוני. אולם, מיקום מתקני ה-AI בלב אזורי הביקוש של מישור החוף מעמיס על רשת החשמל, שכבר בקיץ 2025 עמדה על סף קריסה.

בחברת נגה לניהול מערכת החשמל נאלצים לתמרן בין צרכי ההייטק לצורך לשמור את האורות דולקים בבתים. הפתרונות המקומיים כוללים דרישה אגרסיבית לאגירת אנרגיה בתוך מתקני השרתים ומעבר לשיטות קירור נוזלי (Direct-to-Chip).

שלט ברחוב בטבעון שנתלה לקראת הקמת מרכז הפיתוח של אנבידיה בעיר, דצמבר 2025. צילום: רפי קאהאן

בניית פאנלים סולאריים על גגות מבני ציבור ובתים, והקמת תחנות כוח חדשות - סולאריות וכאלה הפועלות בגז טבעי - אמורות לספק כאמצעים להגברת הפקת החשמל. אבל עד שכל אלה יקומו, ייתכן שזה יהיה מעט מדי מאוחר מדי.

לקראת 2026, שני עננים מרחפים מעל התפתחות הבינה המלאכותית בארץ ובעולם. הראשון, פיזי: המחסור בשנאים ובקווי מתח עליון. גם אם יש כסף, אין מספיק ציוד להעביר את החשמל.

השני, כלכלי: החשש שבועת ה-AI תתפוצץ. אם ההכנסות מבינה מלאכותית לא יצדיקו את ההשקעות המטורפות של ממשלות וחברות בתחנות כוח, הצרכנים עלולים להישאר עם "פילים לבנים" ויקרים, שאת חשבונם נשלם כולנו בתעריף החשמל החודשי.