חוקר ממכון צ'טהאם: מחירי הנפט היו מזנקים בכל מקרה, גם אלמלא המלחמה

מחירי הנפט זינקו בזמן המלחמה עם איראן תוך כשבוע מכ-70 לכ-100 דולר לחבית וטילטלו את הכלכלה העולמית. הכותרות בתקשורת הבינלאומית מתמקדות בהשפעת המלחמה, אך יש כלכלנים וחוקרים הסבורים כי הנפט היה מתייקר בחדות בכל מקרה.

ד"ר זיסיס מרמרליס, עמית מחקר במכון המחקר הבריטי היוקרתי צ'את'אם האוס, טוען כי המלחמה היא רק הזרז לזינוק במחירים, שהיה בלתי נמנע, בשל בעיות מבניות ומדיניות שגויה שהחלו הרבה לפני היריה הראשונה במפרץ הפרסי.

מרמרליס אינו מקל ראש בהשפעה המיידית של המלחמה. סגירת מצר הורמוז יצרה הלם היצע וגרמה לזינוק מהיר של המחירים - עד כדי כך שגם בהודו הפסיקו לשרוף גופות ולטגן בשמן, בגלל מחסור בגז טבעי, שגם המחיר שלו מזנק, בגלל התקיפות בקטאר.

אבל לפי מרמרליס, ההתמקדות במלחמה משכיחה את העובדה שהבטחת הבחירות של הנשיא טראמפ – להוריד את מחירי האנרגיה "בחצי, בתוך שנה" – הייתה תלושה מהמציאות, ונידונה שלא להתממש בשום מקרה.

הגורם המרכזי הראשון להתייקרות הבלתי נמנעת, לפי מרמרליס, הוא מהפכת הבינה המלאכותית. מרכזי הנתונים זוללים כמויות אדירות של חשמל. לפי התחזיות, הביקוש שלהם לחשמל צפוי להכפיל את עצמו עד 2030 ולגדול עד 2025 פי חמישה.

כדי לעמוד בעומס, חברות חשמל נאלצות להפעיל מחדש תחנות כוח ישנות המבוססות על דלקים מאובנים - פחם, גז וסולר.

מעבר לזינוק בתעריפי החשמל, שכבר מתרחש באזורים מסויימים בארה"ב ואירופה, העלייה בביקוש לדלקים המזהמים הללו הייתה צפויה לייקר אותם, בהכרח.

בנוסף, מדיניות ממשל הנשיא דונלד טראמפ בארה"ב מתמקדת בעידוד מאסיבי של שימוש בדלקים מאובנים תחת הסיסמה "לקדוח, בייבי, לקדוח", וביטול פרויקטים של אנרגיה מתחדשת.

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. צילום: הממשל האמריקני. אושר לשימוש חופשי במסגרת ויקימדיה

מרמרליס מצביע על כשל כלכלי בסיסי במדיניות הזאת: מאגרי הגז הזולים והנגישים ביותר בארה"ב כבר נמצאים בניצול מקסימלי, או שאין בהם תשתית להובלת הגז. כל תוספת לגז החדש בארה"ב מגיעה ממאגרים עמוקים, עם עלויות הפקה כמעט כפולות.

במקביל, ארה"ב מגדילה את יצוא הגז הטבעי מונזל (LNG) ברחבי העולם. כלומר, לפי מרמרליס, במקום שהגז האמריקני יוזיל את המחירים בבית, הוא נמכר למרבה במחיר בשוק הגלובלי, מה שמעלה את המחירים, במקום לבלום אותם.

נוסף על כך, הממשל מבטל תקני התייעלות אנרגטית (סובסידיות למי שמשתמש בחשמל באופן פחות בזבזני, כולל מאנרגיה ירוקה).

ביטול התקנים גורם למכשירי חשמל לצרוך יותר אנרגיה עבור אותה תפוקה, מה שמעלה את הביקוש הכללי, ואיתו - את המחירים, כולל אלה של מקורות האנרגיה, כולל הנפט.

גם התרבות אירועי מזג האוויר הקיצוניים, לפי מרמרליס, מגדילה, ישירות, את חשבון החשמל של הצרכנים בארה"ב וברחבי העולם. 

לפי מחקריו של מרמרליס, העולם נכנס לעידן של "אנרגיה יקרה מבנית". השילוב בין רעב טכנולוגי לחשמל, הזנחת מקורות אנרגיה נקיים וזולים, ותשתיות מתפוררות, יצר מסלול המראה למחירים, שהיה מתממש גם באקלים ביטחוני שקט.

המלחמה, טוען החוקר, רק חשפה את שבריריות המערכת והסירה את הלוט מעל ההבטחות הלא ממומשות להוזלת מחירים מהירה.

בית זיקוק לנפט בריאד, ערב הסעודית. צילום: Kharbaan Ghaltaan, אושר לשימוש חופשי במסגרת GNU

פול קרוגמן: המלחמה עלולה לייקר את הנפט "הרבה יותר"

לא כל הכלכלנים והחוקרים מסכימים עם הטענה שהמלחמה היא רק הטריגר להתייקרות שהייתה מתרחשת בכל מקרה.

כך, לדוגמא, הכלכלן האמריקני, חתן פרס נובל, פול קרוגמן, שצפה מראש לא מעט מההתפתחויות הכלכליות של העשורים האחרונים, משוכנע שהמלחמה היא הסיבה להתייקרות הנפט. 

בריאיון לערוץ הטלוויזיה MS Now, אמר קרוגמן שלשום (שבת): "אם פותחים במלחמה שמאיימת לקטוע את אספקת הנפט של העולם - זה כבר בהחלט יעשה את זה" (את עליית המחירים, ר.ק).

קרוגמן סבור שהמלחמה עלולה להעלות את המחירים עוד יותר. לדבריו: "המחיר הנוכחי עדיין לא משקף במלואו את גודל הסיכון". זאת, לפי קרוגמן, כיוון שסוחרי הנפט יוצאים מנקודת הנחה שהמלחמה תימשך רק עוד שבוע-שבועיים - שאינה בהכרח נכונה.

הכלכלן פול קרוגמן. צילום: Prolineserver. מאושר לשימוש חופשי במסגרת Creative Commons

כשנשאל בריאיון מה, לדעתו, צפוי להתרחש, אמר קרוגמן: "זה עלול להיות ממש נורא. אם העימות יימשך יותר זמן, וחמישית מהנפט בעולם ייחסם בלי שתהיה דרך אחרת להוביל אותו למקום שאפשר יהיה להשתמש בו, זה אירוע עצום".

לפי קרוגמן, בתרחיש כזה, יהיה מדובר ב"זעזוע גדול הרבה יותר לאספקת הנפט העולמית ממשברי הנפט של שנות ה-70. המחיר יכול לעלות בקלות הרבה, הרבה מעבר לרמה שבה הוא נמצא עכשיו, אם המצב הזה יימשך". 

בפוסט שכתב בפלטפורמת הבלוגים והניוזלטרים "סובסטאק" הזהיר קרוגמן כי המלחמה עלולה להעלות את מחיר הנפט "לכ-150 דולר לחבית".

כך או כך, על דבר אחד מרמרליס, קרוגמן ורבים מהפרשנים מסכימים: אחד האחראים המרכזיים להתייקרות הנפט הוא טראמפ.

קרוגמן אמר בריאיון: "לא פעם מאשימים את נשיאי ארה"ב בהתייקרות הנפט, אבל בדרך כלל אין להם השפעה עליו. הפעם המצב שונה".