הפרויקט שיעקוף את איראן: ישראל ויוון מקדמות את מסדרון התשתיות

 האיומים הביטחוניים במזרח התיכון ממשיכים לטלטל את שווקי האנרגיה העולמיים, אך מתחת לרדאר מתחולל קרב אסטרטגי דרמטי לא פחות על השליטה בנתיבי הסחר והאנרגיה העתידיים. בעוד הציבור מתמקד בעימותים הצבאיים, במשרדי הממשלה בירושלים, באתונה ובוושינגטון מאיצים פרויקט תשתיות שאפתני, שמטרתו לנטרל את אחד מקלפי המיקוח החזקים ביותר של טהרן: השליטה בנתיבי השיט הקריטיים של המזרח התיכון.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן שוחח הבוקר (ג') עם עמיתו היווני, סטברוס פאפאסטברו, במטרה לקדם במהירות את מסדרון התשתיות הבינלאומי IMEC (India-Middle East-Europe Economic Corridor). השיחה הזו מהווה חוליה נוספת במאמץ לקבע נתיב יבשתי וימי רציף שיחל בהודו, יעבור דרך מדינות המפרץ וישראל, וימשיך ממנה ישירות לאירופה דרך יוון. התפתחויות אלה מדגישות שהחשיבות של היכולת לשנע נפט, גז וחשמל באופן בטוח אינה פחות קריטית מכישורי ההפקה עצמם.

המלכודת האיראנית והחיפוש אחר אלטרנטיבה

במשך עשרות שנים נחשבו מיצרי הורמוז, שדרכם עוברת כרבע מאספקת הנפט העולמית, לנתיב ללא תחליף. אלא שהתוקפנות האיראנית במיצרים, לצד מתקפות הטרור של החות'ים על ספינות בבאב אל-מנדב ובים האדום, הוכיחו עד כמה המערכת הגלובלית פגיעה. אפילו ענקית כמו סעודיה, המחזיקה בעתודות נפט וגז עצומות, מוצאת את עצמה בתערובת של תסכול וחוסר אונים כאשר עורקי השיט המרכזיים שלה מאויימים.

המאבק כעת אינו רק מול טהרן, אלא גם מול שחקניות אזוריות נוספות. במקביל ליוזמה הישראלית-יוונית הזוכה לתמיכה אמריקנית נמרצת, טורקיה, מצרים וסעודיה מנסות לקדם נתיבים חלופיים משלהן. המשחק הגיאופוליטי פשוט: מי שישלוט במעבר הסחורות והאנרגיה במאה ה-21, יחזיק בהשפעה כלכלית ומדינית אדירה.

מגמה עולמית: מארה"ב ועד סין והודו

הרצון לעקוף נקודות תורפה ימיות משתלב במגמה עולמית נרחבת. סין משקיעה כבר שנים טריליוני דולרים ביוזמת "החגורה והדרך" כדי להבטיח את נתיבי האספקה שלה. הודו, מנגד, מחפשת דרך גישה מהירה ובטוחה לשווקים האירופים ומזהה ב-IMEC הזדמנות מושלמת להתפשטות כלכלית. באירופה ובארה"ב רואים בחיבור הזה מענה אסטרטגי המפחית את התלות בנתיבים הפגיעים של דרום-מזרח אסיה והמזרח התיכון.

עבור ישראל, השלמת הפרויקט מסמנת לא רק חיזוק של המעמד הגיאופוליטי, אלא גם בשורה כלכלית חסרת תקדים. חיבור התשתיות צפוי להזרים מאות מיליארדי שקלים לקופת המדינה, ליצור מקומות עבודה חדשים ולמשוך השקעות זרות עצומות בתחום התחבורה והאנרגיה. מדובר בשינוי תפיסתי עמוק. הנתיב המוצע דרך המפרץ, ירדן, ישראל ויוון לא רק יבטיח יציבות ואמינות באספקה, אלא יהיה מהיר וזול יותר מהחלופות הימיות המורכבות. כפי שהבהיר השר כהן, המסדרון יצר נתיב סחר חדש שינטרל את הסחיטה האיראנית, יחליש את טבעת החנק שסביב המעברים הימיים, ויבטיח לישראל מקום מרכזי בצומת הדרכים האנרגטי של המחר.