"במשק האנרגיה לא מיישמים רעיונות חדשניים, וזה מסכן את החוסן הלאומי"

יזמים ישראלים מוכרים ברחבי העולם פטנטים חדשים בתחום האנרגיה, שדות סולאריים, טחנות רוח חדשניות ומערכות משוכללות לאגירת אנרגיה. אבל בארץ, המעבר לאנרגיה מתחדשת מתנהל בעצלתיים, ייצור החשמל אינו מספיק, וכך גם התקנת עמדות טעינה.

עד היום, האמירות הללו היו בגדר הערכות אינטואיטיביות של מי שמכיר את מצב השוק. אבל דו"ח חדש של המכון הישראלי להערכת חדשנות (INSA) מראה תובנות דומות. 

מנכ"ל INSA, אבי שגיא, אמר לאתר האנרגיה: "משק האנרגיה הישראלי חזק ומבוסס. יש השקעה משמעותית בחדשנות. עם זאת, אנחנו מזהים בעיה בהטמעה של החדשנות. קצב היישום של פירות החדשנות איטי למדי".

מכון INSA הוא גוף מקצועי הפועל לקידום חדשנות ארגונית במשק, ועוסק במחקר, מדידה, פיתוח ידע והכשרת מנהלים במגזר העסקי, הציבורי והחברתי. המכון פרסם לאחרונה דו"ח על מצב החדשנות בישראל, שכלל פרק אודות החדשנות בתחום האנרגיה. 

בפרק אודות האנרגיה נכתב כי "במשק האנרגיה אין מחסור בחברות סטארט-אפ, אלא בחיבור אמיתי אליהן. בענף האנרגיה ניכרת בשנים האחרונות תחושה של פער הולך וגדל בין פוטנציאל החדשנות הקיים בישראל לקצב האימוץ והיישום שלו בפועל".

את הפרק כתב דניאל ברון, מנהל הפיתוח קהילת החדשנות הישראלית אנרג׳יקום ומייסד של של יוזמת "אנרג׳יטק אקדמיה". ברון כתב בפרק: "מדובר באחד הענפים הקריטיים ביותר לביטחון הלאומי, היציבות הכלכלית וחיי היומיום של כולנו. 

"החדשנות בענף קיימת, המשאבים קיימים, הטכנולוגיות המתקדמות זמינות – אך החיבור ביניהן עדיין חלקי. הענף מפגין יכולת גבוהה לנהל תהליכים, אך מתקשה לפתוח את שעריו לשיתופי פעולה עמוקים עם הסביבה הטכנולוגית.

"על הנייר, ישראל היא מעצמת אנרג’י־טק: מאות סטארטאפים, יזמים, חוקרים וטכנולוגיות מתקדמות בתחומי אגירת אנרגיה, ניהול רשת, אנרגיות מתחדשות, חיזוי ביקושים ובינה מלאכותית.

דו"ח המכון הישראלי להערכת חדשנות (INSA). צילום: INSA

"אבל בפועל, חלק גדול מהחדשנות הזו מתקשה לחדור לליבת הפעילות של חברות האנרגיה הגדולות – אלו שמנהלות תשתיות קריטיות, משקיעות הון עתק ונושאות באחריות תפעולית אדירה.

"חברות האנרגיה מצטיינות' יחסית' בניהול תהליכי חדשנות פנימיים. זה אינו מפתיע. מדובר בארגונים עתירי רגולציה, בטיחות ואחריות ציבורית, שפועלים בסביבה שבה טעויות עולות ביוקר.

"אלא שבדיוק באותם ממדים שבהם ישראל כולה חזקה במיוחד – סביבה של חדשנות, חדשנות פתוחה וחדשנות משתפת – ענף האנרגיה מציג חולשה יחסית. החדשנות היא 'מסביב למערכת', לא בתוכה.

"הפער הזה אינו טכנולוגי. הוא מבני ותרבותי. חברות אנרגיה פועלות עם מערכות שנבנו לאורך עשרות שנים, רגולציה קשיחה ותרבות שמעדיפה ודאות על ניסוי. במציאות כזו, קל לייעל תהליך קיים, מאשר לשלב שחקנים חיצוניים במערכת.

אבי שגיא, מנכ"ל המכון הישראלי להערכת חדשנות (INSA). צילום: INSA

"ובכל זאת, הנתונים בדוח מגלים גם סימני שינוי מעודדים. הענף מפגין חוזקה מסוימת בחדשנות של מודלים עסקיים: חיפוש אחר פתרונות גמישות, שירותים מבוססי נתונים, ניהול ביקושים ושיתופי פעולה חדשים עם צרכנים ועם גורמים טכנולוגיים.

"זהו איתות לכך שמתחת לפני השטח מתרחש תהליך עומק – אך כזה שעדיין לא הבשיל למהלך מערכתי. 

"הסיכון ברור. בעולם שבו מערכות אנרגיה הופכות חכמות, מבוזרות ודיגיטליות יותר, מי שלא ידע לחבר בין תשתית, נתונים וחדשנות – יישאר מאחור.

"זו אינה רק שאלה של תחרות עסקית, אלא של חוסן לאומי, עמידות למשברים ויכולת להתמודד עם איומים ביטחוניים, אקלימיים וטכנולוגיים.

"הקריאה לפעולה שעולה מהדוח ברורה. מקבלי החלטות, רגולטורים והנהלות חברות האנרגיה צריכים לעבור מניהול סיכונים בלבד לניהול חדשנות. לא פחות רגולציה – אלא רגולציה חכמה, שמאפשרת ניסוי מבוקר.

"לא עוד פיילוטים מבודדים – אלא מנגנונים קבועים לחיבור סטארטאפים לליבת התפעול. ובעיקר: השקעה עמוקה בניהול ידע ונתונים כבסיס לחדשנות עתידית.

"משק האנרגיה לא צריך עוד רעיונות. הוא צריך אומץ מבני לחבר בין העוצמה התשתיתית לבין החדשנות הישראלית. מי שידע לעשות זאת עכשיו, לא רק יוביל את הענף – אלא יחזק את המשק הישראלי כולו לשנים קדימה.

בית הזיקוק לנפט באשדוד. צילום: שלומי אוחנה

ענף האנרגיה לא יוצא דופן: כל החדשנות במשק בירידה

דו"ח INSA מבוסס על מדד שבו נבחנים כ-600 חברות וארגונים. האבחון מתבצע באמצעות שאלון, או ראיון עומק עם גורם בכיר בארגון, לצד ניתוח חיצוני, שמבצע צוות המכון.

המסקנות של הדו"ח מדאיגות באופן כללי, ולא רק ביחס לענף האנרגיה. הדו"ח מצביע על מגמה של ירידה בחדשנות בכל התעשייה הישראלית, ובעיקר בהייטק, הנחשב ל"קטר" של המשק.

בדו"ח נכתב: "הכותרות ממשיכות להתהדר באקזיטים מרשימים וגיוסי הון נוצצים, אך ההצלחה הפיננסית של חברות צעירות אינה מעידה על בריאותו של המשק כולו.

"חוסן המשק הישראלי, המתבסס על חדשנות, עלול להסדק. בתעשיות המסורתיות, ואפילו בקרב חברות ההייטק הבוגרות והמבוססות, יש צמצום שיטתי ורוחבי בהשקעה בתשתיות ניהול חדשנות.

חוות שרתים, אילוסטרציה. פורסם באתר PNGTree ואושר לשימוש חופשי

"ארגונים עוברים ל'מוד הישרדות', מקצצים בתפקידי חדשנות, זונחים אסטרטגיה וניהול שיטתי לטובת כיבוי שריפות. זו אינה קריסה דרמטית, אלא נסיגה שקטה ומסוכנת, העלולה לגבות מחיר כבד מהכלכלה, התעסוקה והעוצמה הישראלית". 

הדוח מצביע על נסיגה בעידוד והטמעה של חדשנות ובהקצאת משאבים לחדשנות בכל הענפים במשק. הענפים הרלוונטיים השונים בהייטק ובתעשייה מקבלים בדו"ח "ציוני חדשנות", והציונים של רוב הענפים נמצאים בירידה.

ענף האנרגיה קיבל בדו"ח "ציון חדשנות" של 65, קרוב לממוצע הכללי של "ציוני החדשנות" בכלל הענפים. הציון של הענף קרוב לממוצע ברוב הקטגוריות השונות המופיעות בדו"ח.

בשלוש קטגוריות הענף קיבל נמוך מעט מהממוצע, בפער של נקודות ספורות: "ניהול ידע ונתונים", "תרבות ארגונית של חדשנות" ו"סביבה של חדשנות".

בארבע קטגוריות הענף קיבל מספר נקודות מעל לממוצע הכללי: "ניהול תהליכי החדשנות", "יישום כלי חדשנות", "הקצאת משאבים לחדשנות" ו"מיצוב ומיתוג חדשניים".

הדו"ח מציין כי "הקטגוריות החזקות בענף הן 'חזון ואסטרטגיית חדשנות', 'חדשנות בניהול פרויקטים', 'הקצאת משאבים לחדשנות', 'תקשורת חדשנות פנים -ארגונית' ו'יישום כלי חדשנות'". הקטגוריות הללו קיבלו בדו"ח ציון של 70 נקודות, בערך.

מנגד, לפי הדו"ח, הקטגוריות החלשות ביותר הן "סביבה של חדשנות", "עידוד והטמעת חדשנות" ו"הגדרת מדדי ביצוע לחדשנות" - שקיבלו בדו"ח בסביבות 60 נקודות.