המלחמה עם איראן הופכת את ארה"ב למונופול עולמי בשוק הגז הטבעי

המזרח התיכון בוער ומטלטל איתו את שוק האנרגיה. הפגיעה הקשה של הטילים האיראניים במתקן הגז הטבעי ראס לפאן בקטאר, שהייתה עד כה יצואנית הגז השלישית בגודלה בעולם, הופכת את ארה"ב לשליטה הבלתי מעורערת של שוק הגז העולמי.

חברת "קטאר אנרג'י" הודיעה על מצב של "כוח עליון", ומומחים מזהירים מהשבתה שתימשך חודשים, ואולי אף שנים. לפי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל" הנזק לקטאר הוא אבדן הכנסה של כשני מיליארד דולר לחודש.

ואילו הנזק לעולם כולו הוא אובדן מיידי של כ-12 מיליארד רגל מעוקב גז ביום, כחמישית מהגז המונזל (LNG) העולמית, ואבדן האמון במפרץ הפרסי כעורק בטוח לגז.

באירופה, שעדיין מתאוששת מהניתוק מהגז הרוסי, ובאסיה, התלויה בייבוא גז רציף, התעוררה בהלה. מחירי הגז הטבעי והגפ"מ (גז הבישול) בשווקי אירופה זינקו בכ-25% בשבוע; באסיה נרשמו התייקרויות חדות עוד יותר ותחנות כוח חזרו להשתמש בפחם. 

אבל באותו זמן, יצרניות הגז האמריקניות דווקא רושמות רווחי עתק. מאז פרוץ הסבב הנוכחי, מניותיהן של Venture Global ו-Cheniere Energy זינקו ב-60% ו-22% בהתאמה.

ארה"ב הגדילה בשנים האחרונות את כושר ייצור הגז שלה; ייצוא הגז שלה גדל מ-10.2 מיליארד רגל מעוקב ביום ב-2022 ל-15 מיליארד ב-2025, היא והפכה ליצואנית הגז הגדולה בעולם, עוד לפני המלחמה. כעת, היא מוצאת את עצמה בעמדת זינוק אידיאלית.

ממשל הנשיא דונלד טראמפ, שחרט על דגלו את ה"דומיננטיות האנרגטית", קוצר כעת את הפירות. לפי הדיווח ב-WSJ, ארה"ב היא המדינה היחידה שמחזיקה ביתרות גז שטרם הוקצו למכירה, מה שמאפשר לה למכור גז במחירי שיא לכל המרבה במחיר.

יצרניות גז גדולות אחרות אינן נמצאות בעמדה בה הן יכולות להרוויח מהמשבר כמו ארה"ב. אוסטרליה מתקשה לייצא גז בשל רגולציה סביבתית מחמירה. רוסיה, יצרנית הגז השנייה בעולם, מוחרמת בשווקים המערביים.

שדה הגז ראס לפאן בקאטאר שהופצץ בידי איראן. צילום: לפי סעיף 27.א' לחוק זכויות יוצרים

רוב המסחר העולמי בגז (פרט לגז הרוסי) מתנהל כיום בגז מונזל (LNG). ה-LNG, כמו הנפט, הוא לא רק מוצר כלכלי, אלא גם כלי נשק גאופוליטי, המאפשר לארה"ב לנסות להכתיב את סדר היום בעולם, או, לפחות להתנהל עצמאית ("Freedom Gas").

עם זאת, מחירי הגז המרקיעים שחקים גורמים נזק לכלכלה העולמית, שגם ארה"ב תיפגע ממנו. כמו מחירי הנפט, הם מעלים, בעקיפין, את מוצריהם של רוב המוצרים בשווקים, ומביאים להתפרצות אינפלציה והאטה כלכלית גלובלית בעת ובעונה אחת (סטגפלציה).

התייקרות הגז מועילה, איפוא, לחברות מסויימות, ואולי גם נותנת לטראמפ חופש פעולה זמני, אבל פוגעת קשות בצרכן האמריקאי.

מאגר הגז "לווייתן". צילום: דרור אבי (Deror Avi) אושר לשימוש חופשי במסגרת ויקימדיה

משבר הגז פוגע גם בישראל

ישראל אינה תלויה בייבוא גז, כיוון שהיא משתמשת בגז מהמאגרים המקומיים - "לווייתן", "תמר" ו"כריש". אבל מאז פרוץ המלחמה, עוד לפני הפגיעה במתקני הגז בקטאר, חלק מהמאגרים הללו הושבתו באופן יזום בהוראת שר האנרגיה, אלי כהן.

חלק מהטורבינות בתחנות הכוח המקומיות חזרו בשלושת השבועות האחרונים להשתמש בפחם וסולר. גם ייצוא הגז מישראל לירדן הופסק, למרות חשיבותו הגיאופוליטית.

עם זאת, הנזק לצרכן הישראלי מהפגיעה בשוק הגז יהיה איטי יותר מאשר לצרכנים במדינות רבות באירופה ואסיה. זאת, כיוון שמשק האנרגיה הישראלי הוא ריכוזי והמחירים בו מוגנים ברגולציה קשוחה ובחוזים ארוכי טווח.

כפי שפורסם לראשונה באתר האנרגיה, מחיר גז הבישול (גפ"מ) צפוי לעלות באפריל ב-7% לחלק מהצרכנים (ולא ב-20% ויותר כמו במדינות רבות אחרות, כיוון שלחברות הגז המקומיות אסור להעלות אותו בשיעור חד יותר).

מחירי הגז הטבעי, שחברת החשמל ותחנות כוח פרטיות רוכשות מברוני הגז המקומיים, מעוגנים במתווה הגז. המתווה הסתיים, והמתווה נידון בימים אלה בבוררות בינלאומית.

גורמים המעורים בנושא אמרו שיש סיכוי גדול שהמשבר יטה את הבוררות, הגז הטבעי יתייקר ורשות החשמל תיאלץ להעלות את התעריפים; אבל ההתייקרות, אם תתרחש, תהיה רק ביולי. 

גם מחירי הבנזין בתחנות הדלק נמצאים בפיקוח. הם צמודים למחירי הבנזין באירופה וצפויים לרשום בשבוע הבא זינוק חד - כנראה מעל רף ה-8 שקלים לליטר - אך ייתכן שהממשלה תוותר על מיסוי הדלק וכך תבלום חלק מההתייקרות.