קונצפט חדש בשוק האנרגיה: קבוצות רכישה לפאנלים סולאריים

תושבים ומשרדי עורכי דין מנסים ליצור טרנד חדש: קבוצות רכישה להתקנות מערכות אנרגיה.

הרעיון דומה לקבוצות רכישה של נדל"ן: מתאגדים, קונים בסיטונות פאנלים סולאריים להתקנה על גגות הבתים ומערכות לאגירת אנרגיה, בונים אותם יחד, ומקצרים את החזר ההשקעה.

הרקע לכך הוא תקנות חדשות, שנכתבו בידי משרד האנרגיה, אושרו במועצה הארצית לתכנון ובנייה ונכנסו לתוקף בשבוע שעבר. לפי התקנות, כל בית צמוד קרקע, מפעל או בניין משרדים, שייכנס בישראל מעתה להליכי תכנון, יחויב בהתקנת מערכת סולארית.

לפי התקנות, לא ניתן יהיה לקבל היתר בנייה או טופס 4 ללא התקנת מערכת פוטו-וולטאית. במשרד האנרגיה שואפים להרחיב את התקנה גם למגדלי מגורים, החל מ-2027.

הרגולטורים רואים בכך צעד הכרחי להגברת העצמאות האנרגטית של ישראל והפחתת זיהום. בעתיד, דיירים ירוויחו חיסכון רב בחשבונות החשמל; אבל בטוווח הקצר מדובר בתוספת של עשרות אלפי שקלים למחירי הבתים, שגם כך נמצאים על גג העולם.

התשובה המסתמנת, לפחות לפי משרדי עורכי הדין הדוחפים לכך: קבוצות רכישה סולאריות. במקום שכל דייר יתנהל לבד מול יבואנים ומתקינים, יתאגדו עשרות בעלי בתים מאותו אזור ויבצעו רכישה מרוכזת של הציוד וההתקנה.

"התקנת מערכת סולארית דורשת הוצאה כספית, שיכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים, וזה מהווה חסם משמעותי", אומר עו"ד גדעון פישר בשיחה עם אתר האנרגיה.

לדברי פישר: "כאשר הרכישה מתבצעת בקנה מידה רחב, ניתן להשיג הנחות ניכרות מצד הספקים וקבלני ההתקנה וליהנות מיתרון הגודל". במשרד פישר טוענים כי הקבוצה יכולה להוזיל את עלויות הקמת המערכת בעשרות אחוזים.

קולטנים סולאריים על גגות בתים, אילוסטרציה

ההשקעה במערכות סולאריות לרוב חוזרת מייצור עצמי של חשמל ומכירת חשמל לחברת החשמל. אבל ההחזר אורך שנים, וקצב ההחזר תלוי בגודל הגג ומידת חשיפתו לשמש.

לפי הטענה, הרכישה הקבוצתית של מערכות האנרגיה הביתיות עשויה לקצר את החזר ההשקעה בשנים שלמות. ההתייעלות אמורה לבוא לא רק ממחיר הפאנלים, אלא גם מחיסכון בעלויות תכנון, קונסטרוקציה ובירוקרטיה משותפת מול הרשויות.

הדיירים ימכרו חשמל לחברת החשמל (אבל לא לדיירים אחרים) 

התקנות שנכנסו לתוקף השבוע (תיקון לתקנות התכנון והבנייה – בנייה בת קיימה) מחייבות כל מבנה מגורים צמוד קרקע חדש, ששטח הגג שלו עולה על 100 מ"ר, בהתקנת מערכת לייצור חשמל.

החובה חלה גם על מבני ציבור ועל מבנים שאינם למגורים, עם גג בשטח של מעל 250 מ"ר.

עורך הדין ד"ר גדעון פישר. צילום: שי שקולניק

אמנם, התקנות מאפשרות פטורים במקרים של מבנים לשימור, או כאלה שיש להם ערך אדריכלי ייחודי, אך עבור רוב הבונים החדשים, מדובר בעובדה מוגמרת: אין גג סולארי – אין אישור אכלוס.

"החובה החדשה משפיעה על כל שלבי הפרויקט – מרישוי ועד הסכמים עם קבלנים", אומר פישר. 

הכוונה להקים קבוצות רכישה, וההרחבה המתוכננת של התקנות לבתים משותפים בעתיד, מעלות שאלות. למי שייך החשמל? כיצד מנסחים חוזה מכר לדירה "על הנייר" שכולל בתוכו בעלות יחסית בתחנת כוח קטנה על הגג?.

במשרדי העו"ד ממליצים לעגן מראש את הנושא ב"הסכם שיתוף" (מעין 'טאבו סולארי') המגדיר את חלוקת ההכנסות, האחריות הביטוחית ומנגנון קבלת ההחלטות במקרה של תקלות.

קולטנים סולאריים על גג בניין. צילום: צאנה וראנה, אושר לשימוש חופשי

ישנם עורכי דין הטוענים כי בעתיד ניתן יהיה לסחור בחשמל בין דיירים (Peer-to-Peer). במשרדים הללו אף טענו כי "הנושא נמצא כרגע בדיונים מתקדמים ברשות החשמל".

מבדיקת אתר האנרגיה מול הרשות עולה כי השמועה הזאת אינה נכונה. הדיירים ימכרו את החשמל אך ורק לחברות המספקות חשמל, והרשות אינה שוקלת להתיר לדיירים למכור חשמל אלה לאלה.

התקנה החדשה נלמדה ממדינות אחרות. קליפורניה חייבה התקנת פאנלים בכל בית ב-2020. בעקבותיה הלכו מדינות באירופה שהנהיגו "חובת סולאר" (כמו Solarpflicht בחלק מגרמניה). האיחוד האירופי מקדם חקיקה שתיכנס לתוקף בהדרגה מ-2026.

מה שדחף את השינוי הוא המחיר: הצפת השוק העולמי בפאנלים זולים מתוצרת סין הביאה לצניחה במחירים בשנת 2024-2025, לרמות של כ-9 סנט לוואט.

קבוצות הרכישה הישראליות אמורות לנצל את המומנטום הזה, כדי לייבא את הטכנולוגיה במחירי רצפה. לפי משרדי עורכי הדין, בכך הן יהפכו את החובה הרגולטורית להזדמנות עסקית מניבה.

כך, אם בעבר מערכת סולארית נתפסה כפריבילגיה של בעלי וילות אמידים ו"משוגעים לדבר", הרגולציה החדשה הופכות אותה לסטנדרט בנייה בסיסי. זאת, בדומה לדוד שמש, שגם הוא, נזכיר, החל כרעיון סביבתי והפך לחובה רגולטורית ולסטנדרט.