40 אלף דונם אושרו להקמת שדות לייצור חשמל סולארי, אבל טרם הוקמו בפועל

עשרות אלפי דונמים של שטחים פתוחים ברחבי ישראל אושרו להקמת מתקנים לייצור חשמל - תחנות כוח, ובעיקר שדות של קולטנים (פאנלים) לייצור חשמל מאנרגיית השמש, אך טרם הוקמו בפועל. כך עולה ממידע של החברה להגנת הטבע.

לפי הערכות החברה להגנת הטבע, יש ברחבי ישראל לא פחות מ-40 אלף דונם שאושרו להקמת שדות פאנלים סולאריים, אך טרם הוקמו בפועל. בחה"ט ביססו את ההערכה על נתוני רשות החשמל ורשות התכנון.

לפי נתוני רשות התכנון, אושרו כ-70 אלף דונם להקמת שדות סולאריים; לפי ניתוח החה"ט של נתוני רשות החשמל (לפי היקף ייצור החשמל הסולארי בפועל והשטח הדרוש לכך), הוקמו בפועל מתקנים כאלה בשטח של כ-30 אלף דונם. 40 אלף דונם הם ההפרש. 

בחברת החשמל לא הכחישו את העובדות וציינו בתגובה: "אנחנו עובדים לפי תוכנית הפיתוח, ואין מצב של קו הולכת חשמל שנמצא בתוכנית הפיתוח ולא מטופל.

"באופן טבעי, יש פער זמן גדול מרגע שהפרויקט מאושר ועד העליה לשטח, כי רק לאחר האישור מתחילים בתכנון, רכש, אישורים וכו׳, ורק לאחר מכן אפשר להתחיל בביצוע בשטח". 

טלי קדמי, רכזת תכנון אנרגיה ותשתיות בחה"ט, הציגה את המידע היום (ד') בדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. הדיון עסק בהצעת חוק של ח"כ משה סעדה וששי גואטה, להרחבת הקמת מתקני אנרגיה מתחדשת באזורי עדיפות לאומית.

לפי ההצעה, רשויות מקומיות באזורי עדיפות לאומית בפריפריה יוכלו להקים שדות סולאריים על אדמה ציבורית בתחומן - על שטחים שיאפשרו ליזמים לפעול בהם, ושרשות מקרקעי ישראל תשווק להם, ללא צורך במכרזים.

זאת, לפי ההצעה, כיוון ש"הרשויות הללו משופעות בשטח, אינן מסוגלות לממש אותו להכנסה...ייצור החשמל יהפוך עבורן למקור הכנסה".

קולטן סולארי, אילוסטרציה. צילום: Konig. אושר לשימוש חופשי

באופן שנראה אירוני, המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת הטבע יצאו בדיון נגד הצעת החוק, בטענה שהקמת השדות הסולאריים תפגע בסביבה.

קדמי אמרה בדיון: "צריכת החשמל מתרכזת במרכז הארץ. אם החשמל ייוצר בפריפריה, תידרש הקמת תשתיות הולכה וקווי מתח מאזור הייצור לאזור הצריכה. תשתיות כאלה עולות כסף ופוגעות בסביבה. 

"יש עשרות אלפי דונמים של שטח שאושר להקמת פרוייקטים של ייצור חשמל, כולל, בעיקר, אנרגיה סולארית, אבל הן לא הוקמו בגלל שתשתיות ההולכה חסרות, או שטרם נבנו. אז למה לאשר עוד, אם מה שאושר לא נוצל?"

טלי קדמי, רכזת תכנון אנרגיה ותשתיות בחברה להגנת הטבע. צילום: שקד קדמי

בשיחה עם אתר האנרגיה בעקבות הדיון הסבירה קדמי: "בישראל הקרקע היא משאב שחסר. הקמת מתקנים סולאריים, גם בתוך שטח מוניציפלי של רשויות מקומיות, זולגת לשטחים הפתוחים וזוללת אותם.

"שטחים פתוחים, למקרה שבכלל צריך להסביר, זה פנאי, נופש, מניעת סחף קרקעי, מניעת פגיעה בקרקע ובמים. וכמובן - ריאות ירוקות של חמצן".

מצד שני, אני לא מבין: כחברה להגנת הטבע, איך אתם יכולים להתנגד לאנרגיה סולארית?

"אנחנו לא מתנגדים! יש שפע אדיר של מקומות לבנות בהם פאנלים: על גגות של חניונים, למשל. מפעלים. עסקים. קניונים. מבני ציבור - רוב העיריות מימשו רק אחוזים בודדים מפונטציאל הקמת הפאנלים על המוסדות שלהם. ירושלים מימשה 7.5% ותל אביב 12%.

"אפשר לבנות על בתים פרטיים, אולי גם על חלק מבנייני הדירות. על מגרשי ספורט. ואחר כך, אולי, גם מעל שטחים חקלאיים. מעבר לכך, יש את השטחים העצומים שכן אושר כבר לבנות בהם, ולא נבנו שדות סולאריים, כי לא נבנו תשתיות למערכות הולכת חשמל".

למה לא נבנו תשתיות?

"לא יודעת. תשאל בחברת החשמל".

אם אושרה הקמה של שדות סולאריים רחבים שלא קמו, ייתכן שהצעת החוק פשוט פופוליסטית ומיותרת?

"אפשר להגיד ככה, כן".

קולטנים סולאריים על גגות בישראל. צילום: אלירן כהן, רשות החשמל

במועצות המקומיות מחכים לכסף הסולארי

בדיון בכנסת הביעו גם במשרד להגנת הסביבה התנגדות להצעה להרחבת האישורים לשדות סולאריים, מנימוקים דומים לאלה של החה"ט.

פנינה קפלן, הממונה על תכנון סביבתי במשרד, אמרה בדיון: "אנחנו רואים חשיבות רבה בחיזוק הרשויות המקומיות וייצור חשמל באנרגיה מתחדשת. אבל באותה מידה יש לנו אחריות לשמירת השטחים הפתוחים, הטבע, אזורי פנאי ונופש.

"השטחים האלה לא פחות חשובים מהיערכות למשבר האקלים. הם עתודות הקרקע שלנו. אפשר לייצר אנרגיה מתחדשת על המבנים ברשויות: על הגגות, החזיתות, החניונים". 

ככלל, במועצות המקומיות (יישובים קהילתיים גדולים), תומכות בהרחבת האישורים להקמת שדות פאנלים סולאריים. זאת, כיוון שבמועצות המקומיות רואים בחשמל הסולארי מקור הכנסה מניב.

שמעון פרץ, ראש המועצה המקומית מיתר, אמר היום בדיון בכנסת: "הצעת החוק הזאת היא אירוע היסטורי. חלוקת המשאבים עד היום לא הייתה הוגנת. פחות מקילומטר מאתנו נמצא קיבוץ כרמים, שיש לו שדה סולארי ענק. אני לא יכול לעשות כזה אצלי.

"מיציתי את כל הגגות וכל פינה קיימת. כראש מועצה אני אמור לספק שירות לתושבים שלי. צריך לאפשר לי לעשות את זה כמו שצריך"

ואילו המועצות האזוריות (שרובן כוללות מושבים וקיבוצים) מתנגדות להרחבת השדות הסולאריים - מחשש שהשדות הסולאריים של המועצות המקומיות השכנות יזלגו לתוך השטחים החקלאיים שלהן.

נציגי מרכז השלטון האזורי, המייצגים את המועצות האזוריות, אמרו היום: "הקצאת קרקע בהיקפים גדולים, בפטור ממכרז, לצורך פעילות כלכלית, חורגת מעקרונות היסוד על ניהול משאבי ציבור.  

"עתודות הקרקע הזמינות לפיתוח מצויות בשולי הערים ובמרחב הכפרי, ובראשם הקרקע החקלאית, המהווה עתודת קרקע לאומית מוגבלת ובעלת חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה".