זינוק של 37% בהתקנת מערכות סולאריות ביתיות בישראל

מה שהחל לפני למעלה מעשור כטרנד של "משוגעים לדבר" ושל בעלי וילות רחבות ידיים, הופך בשנה האחרונה לעוגן כלכלי ותשתיתי מובהק עבור עשרות אלפי משפחות בישראל. מנתוני משרד האנרגיה והתשתיות שפורסמו היום (ד') מצביעים על התעוררות חסרת תקדים בשוק הסולארי הביתי: במחצית הראשונה של שנת 2026 חוברו כמעט 5,000 מערכות פוטו-וולטאיות על גגות בתים פרטיים, לעומת כ-3,600 מערכות בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בזינוק חד של 37% בתוך שנה אחת בלבד.

המגמה הזו אינה מקרית. היא מגיעה בדיוק שנה לאחר השקת תוכנית "100 אלף גגות", שמטרתה לייצר תמריצים מובהקים ולהסיר חסמים בירוקרטיים ארוכי שנים בדרך לעצמאות אנרגטית. בראייה של 12 החודשים האחרונים (יוני 2025 עד יוני 2026), חוברו לרשת החשמל כ-9,800 גגות סולאריים – עלייה של 33% לעומת התקופה המקבילה שנה קודם לכן. אם הקצב הנוכחי יישמר עד דצמבר, שנת 2026 תינעל עם תוספת שיא היסטורית של כ-10,000 מערכות חדשות, שיביאו את ישראל למצבת של יותר מ-45 אלף בתים מייצרי חשמל.

מעבר לרווח הסביבתי של ייצור אנרגיה נקייה בשמש הים-תיכונית השופעת, המנוע העיקרי שדוחף את הציבור לגגות הוא הכלכלה הפשוטה. המערכת הפוטו-וולטאית הופכת את משק הבית מצרכן פסיבי של חברת החשמל ליצרן פעיל שמזרים אנרגיה לרשת. במציאות הנוכחית, רבים מהמצטרפים נהנים ממה שמכונה בענף "חשבון חשמל הפוך": במקום לשלם מדי חודשיים מאות או אלפי שקלים, הם מקבלים זיכוי כספי על עודפי החשמל המיוצרים. התמריץ מתחדד עוד יותר לנוכח העובדה שהתעריפים המיטיבים המובטחים כיום למשך עשרים שנה נקבעו רק למי שיתחבר לרשת עד לסוף שנת 2026. כאן המקום לציין שלא ברור אם המגמה תוכל להימשך ללא התמריצים הקיימים - שכאמור יפוגו בסוף השנה הנוכחית.

המגמה המקומית מיישרת קו עם תמורות אדירות המתרחשות בשוקי האנרגיה ברחבי העולם. סין ממשיכה להוביל את התחום בפער עצום, כאשר מודל ה"סולאר המבוזר" שלה אחראי ליותר ממחצית מתוספת ההספק השנתית, בין היתר בזכות פרויקטים ממשלתיים שהפכו כפרים שלמים לתחנות כוח מקומיות. באירופה, ובמיוחד בגרמניה ובהולנד, הזינוק בגגות הסולאריים הפך לצורך קיומי מאז משבר הגז שפרץ בעקבות המלחמה באוקראינה, וכעת הוא מלווה בהתקנה מסיבית של סוללות אגירה ביתיות כדי להקל על עומסי הרשת. בארצות הברית, חוק הפחתת האינפלציה (IRA) ממשיך להזרים זיכויי מס נדיבים להתקנות ביתיות, בעוד בהודו השיקה הממשלה תוכנית לאומית שאפתנית לסבסוד פאנלים עבור עשרה מיליון גגות במטרה לעמוד בביקושי החשמל הגואים.

מבחינה טכנולוגית, הפאנלים של ימינו שונים מהותית מאבות-הטיפוס הראשונים שפותחו במעבדות בל בארצות הברית בשנות החמישים של המאה הקודמת. המערכות המודרניות מבוססות על תאי סיליקון מתקדמים בטכנולוגיית TOPCon ו-Heterojunction, המציגים יעילות המרה החוצה את רף ה-22% ועמידות גבוהה בהרבה בפני דעיכת הספק לאורך זמן. ירידת המחירים המתמשכת של חומרי הגלם ושיפור הממירים הדיגיטליים הפכו את ההתקנה לקלה, מהירה ומשתלמת יותר מאי פעם.

בישראל, מעבר לפן הכלכלי, מתווסף רובד קריטי של ביטחון אנרגטי. פגיעותה של רשת החשמל הארצית – המבוססת עדיין על תחנות כוח מרכזיות מונעות גז טבעי ומספר מצומצם של קווי הולכה במתח עליון – מחייבת מעבר לרשת מבוזרת וחסינה. אלפי גגות סולאריים המייצרים חשמל באתר הצריכה עצמו מקטינים את התלות בקווי מתח רגישים ומחזקים את החוסן האזרחי. המבחן האמיתי של משרד האנרגיה ושל חברת נגה יהיה לשדרג במקביל את יכולת הקליטה של רשתות החלוקה המקומיות, כדי שהזינוק המרשים של 2026 לא ייבלם במחסום התשתיות של 2027.