הקפאת חוות השרתים: כשהבינה המלאכותית פוגשת את המציאות
רשות החשמל עצרה בקשות לחיבור חוות שרתים מחשש לקריסת רשת החשמל. מול התנגשות בין שאיפות ה-AI למגבלות התשתית, המשק נדרש לפתרונות יצירתיים – מסינון בקשות סרק ועד ייצור חשמל עצמאי | פרשנות
חוות שרתים של גוגל, צילום: גוגל
מחשבון השוואת ספקי חשמל
החלטת רשות החשמל להקפיא ל-140 יום את הטיפול בבקשות חדשות לחיבור חוות שרתים לרשת החשמל מציפה אל פני השטח התנגשות בין שאיפות טכנולוגיות לאומיות לבין מגבלות פיזיות ותשתיות. מחד גיסא, ישראל מקדמת תוכנית לאומית להאצת ה-AI שכוללת הקמה של מרכזי נתונים בעלי תשתית של 100 אלף יחידות עיבוד ומבקשת כך למשוך השקעות עתק בדאטה סנטרים. מאידך, הטירוף סביב הבינה המלאכותית יצר צבר בקשות דמיוני של כ-27 אלף מגה-וואט, היקף גדול פי שלושה מכל צריכת החשמל הממוצעת של מדינת ישראל כיום. במצב עניינים כזה, העצירה התכנונית היא אירוע כמעט בלתי נמנע.
יש לציין ששני הצדדים בעימות הרגולטורי מציגים טיעונים תקפים. מנקודת המבט של רשות החשמל וחברת נגה, הפסקת הטיפול בבקשות נועדה למנוע תרחיש כשל שבו המדינה מחלקת התחייבויות לחיבורים שאין לצידם כושר ייצור או הולכה ריאלי. חלוקה חסרת רסן של זיכיונות חיבור עלולה לסכן את רזרבות החשמל של המשק, לפגוע באמינות האספקה למשקי הבית ולתעשייה, ואף לייקר את התעריפים לכלל הצרכנים. מנגד, מנקודת המבט של יזמי התשתית וההייטק, עצירה פתאומית יוצרת אי-ודאות קשה. בשוק הגלובלי של תשתיות מחשוב, הון בינלאומי נוטה לנדוד במהירות למקומות שבהם כללי המשחק ברורים וצפויים, והקפאה גורפת משדרת מסר בעייתי למשקיעים.
מבט השוואתי על המתרחש בעולם מלמד כי ישראל אינה בודדת במערכה זו. מדינות רבות שהפכו למוקדי דאטה סנטרס עולמיים מתמודדות בדיוק עם אותו צוואר בקבוק. באירלנד, למשל, שבה חוות השרתים צורכות כיום מעל חמישית מסך החשמל במדינה, הוטלו הגבלות חמורות על חיבורים חדשים באזור דבלין, והממשלה דורשת מיזמים להציע פתרונות ייצור עצמאיים.
בסינגפור הוטל בעבר מורטוריום של מספר שנים על הקמת חוות שרתים חדשות עד לגיבוש תקני יעילות אנרגטית מחמירים. במדינות כמו וירג'יניה בארצות הברית, שבה מתרכז נפח עצום מתנועת האינטרנט העולמית, הרשויות נאלצות לבחון מחדש את פריסת הרשת בשל העומס החריג על תחנות הכוח והולכת החשמל. וזאת בלי להזכיר את תנועות ההתנגדות האזרחיות ל-AI שנאבקות במחסור באנרגיה שיוצרות חוות השרתים באיזורים בהן הן פועלות.
כדי לגשר על הפער ולספק מענה ריאלי לתקופת ההקפאה ומעבר לה, נדרשת שורת פתרונות משולבת הנשענת על מודלים הנדסיים וכלכליים ישימים. פתרון ראשון הוא סינון כלכלי ורגולטורי של בקשות סרק. כפי שהציעה הרשות, דרישה לתשלום דמי רצינות משמעותיים או אגרות המתנה שנתיות עבור מקום בתור, לצד הצגת היתרי בנייה וסגירה פיננסית, תנפה במהירות בקשות ספקולטיביות ותפנה מקום ליזמים בשלים בלבד.
פתרון נוסף טמון בשינוי מודל האנרגיה של חוות השרתים עצמן. במקום להסתמך באופן מלא בלעדי על רשת החשמל הלאומית, יש להתנות אישור של חוות שרתים גדולות בהקמת תשתיות ייצור ואגירה ייעודיות באתר עצמו או בסמוך לו, כגון שילוב מתקנים סולאריים, מערכות אגירת אנרגיה, ותחנות כוח פרטיות קטנות המבוססות על גז טבעי. עם זאת גם הפתרונות האלה בעייתיים. מתקנים סולאריים דורשים הרבה מאוד שטח כדי לספק את דרישות החשמל העצומות של מערכות בינה מלאכותית. מתקן כזה צורך בממוצע בין עשרות למאות מגה-וואט בהתאם לגודלו. לשם המחשה, דוגמה ישנה של IBM הראתה שמערכת סולארית של 50 קילוואט כיסתה רק כ־20% מצריכת החשמל של מתקן מסוים, למרות שטח גג של 550 מ"ר. כלומר, גם כשיש פאנלים על הגג, זה בדרך כלל רחוק מלהספיק לדאטה סנטר מלא.
ההצעה השנייה של מעבר לטורבינות גז שיספקו את החשמל עצמאית גם היא בעייתית שכן מכיוון שמדובר בבעיה גלובלית, ישנו מחסור עצום בשוק לטורבינות האלה. הבהלה בקרב יזמי ה-AI הביאה לזמני אספקה של חודשים רבים ובמקרים מסוימים אף שנים עבור מתקני הפקת חשמל מגז שמתאימים לחוות שרתים. כך שגם אם המדינה תרצה לעודד את השימוש בגז טבעי להפעלת השרתים, המחסור בטורבינות יגרום לעיכובים ארוכים בהקמת המתקנים האלה. עם זאת חשוב לומר שעידוד טכנולוגיות של ניהול ביקוש גמיש, שבהן חוות השרתים מפחיתות את צריכתן בשעות שיא העומס במשק באמצעות הסטת עומסים לאזורים אחרים או מעבר לסוללות גיבוי, יוכל להקל משמעותית על הרשת.
ישנו פתרון רביעי עליו עומלים בעולם - כורים גרעיניים זעירים המכונים SMR - ואולם למרות היעילות שלהם ופיתוחים השונים בעולם בתחום, עבור ישראל מדובר בפתרון לא ישים. למרות שלפי מקורות זרים לישראל יש יכולות גרעיניות, מדיניות העמימות הלאומית מנעה מהמדינה להודות בכך רשמית וכך היא גם לא מחויבת לחתום על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני בפיקוח הסוכנות הבין־לאומית לאנרגיה אטומית. מצד שני, אי החתימה מונעת מישראל גישה ליכולות גרעיניות אזרחיות. כך שלא ניתן כרגע ליישם את הפתרון הזה בארץ.
במישור הלאומי הרחב, יש לקשור בין סוגיית חוות השרתים לבין מדיניות משק הגז והאנרגיה המתחדשת. השהיית ההחלטות לגבי היקפי יצוא הגז הטבעי ממאגרים כמו לווייתן ותמר חייבת לקחת בחשבון את העלייה הדרמטית בביקוש המקומי לחשמל כתוצאה מהבינה המלאכותית. במקביל, קידום חדשנות טכנולוגית מקומית בתחומי קירור מתקדם לשרתים, ייעול מעבדים והפחתת צריכת האנרגיה של אלגוריתמים, יכול להפוך את האתגר התשתיות להזדמנות טכנולוגית שבה ישראל תוביל פיתוחים המייעלים את הענף כולו.

קראו את חוקי הקהילה שלנו בתנאי השימוש של energya