אנרגיה מוניציפלית: הרשויות המקומיות הופכות ליצרניות אנרגיה

המשבר ברשת החשמל הארצית, הביקושים הגוברים עקב כניסתם המואצת של הרכבים החשמליים ומוקדי צריכה כבדים, והצורך הדוחק בחוסן אנרגטי מובילים למהפכה שקטה אך דרמטית בישראל. אם בעבר עיריות הסתפקו בהתקנת פאנלים סולאריים על גגות בתי ספר כדי לחסוך בהוצאות התפעול, כיום המגמה עמוקה ותשתיתית בהרבה. רשויות ברחבי הארץ  מספקות לתושבים מערכי טעינה למכוניות, מעודדות פרישת לוחות סולאריים על הגגות ובחלק מהמקרים מקימות מנהלות אנרגיה ייעודיות: הן חוברות לחברות אנרגיה מתחדשת טכנולוגיות, ופורסות תשתיות טעינה, ייצור ואגירה שהופכות אותן למעין מיקרו-גריד עצמאי. המטרה כפולה: הפחתת פליטות פחמן, לצד יצירת מקורות הכנסה חדשים ומשמעותיים לקופה הציבורית באמצעות ניצול חכם של נדל"ן עירוני.

הרקע לפרץ היוזמות הנוכחי נעוץ, בין היתר, ברפורמה במשק החשמל, שפתחה את מקטע האספקה לתחרות ואפשרה כניסה של ספקים פרטיים. מבחינת העיריות, מדובר בהזדמנות פז: גגות מבני ציבור, חניונים, מתנ"סים ואפילו מגרשי ספורט מקבלים תפקיד כפול והופכים לנכסים מניבים אנרגטית. בנוסף, לאור מגבלות רשת ההולכה והחלוקה הארצית, שמתקשה לקלוט חשמל מחוות סולאריות מרוחקות עקב עומסים, הפתרון של ייצור ואגירה מבוזרים בתוך תחומי הרשות עוקף את צווארי הבקבוק, ומספק יציבות באספקה לתושבים.

דוגמה למגמה נרשמת בימים אלה ברמת גן, אשר מקדמת מהלך נרחב להרחבת תשתיות הטעינה לרכבים חשמליים. העירייה, באמצעות החברה הכלכלית ובשיתוף החברות דוראל מוניציפל ואדג' קונטרול, החלה להקים 40 עמדות טעינה ציבוריות חדשות (AC ו-DC) ברחבי העיר. המהלך נועד לפתור את אחד מחסמי המעבר המרכזיים לתחבורה חשמלית בערים צפופות: המחסור בעמדות עבור תושבים המתגוררים בבתים ללא חניה פרטית. הבשורה המשמעותית היא במודל התמחור, שמציע תעריפים מוזלים לתושבי העיר: החל מ-1.02 שקל לקוט"ש בטעינה רגילה, והחל מ-1.69 שקל לקוט"ש בטעינה מהירה, תוך שילוב תעריפים דינמיים המשתנים בהתאם לעונות ולשעות השפל.

ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן, מאוד מרוצה: "רמת גן ממשיכה להוביל את מהפכת האנרגיה הירוקה בישראל. הקמת 40 עמדות הטעינה נוספות היא צעד נוסף בדרך להפיכת רמת גן לעיר מתקדמת, חדשנית ומקיימת. אנחנו פועלים כדי לאפשר לתושבים לעבור לרכב חשמלי בקלות, ליהנות מתשתיות נגישות ומתעריפים מוזלים, ובמקביל לצמצם את זיהום האוויר ולשפר את איכות החיים בעיר. נמשיך להשקיע בפתרונות אנרגיה מתקדמים שיהפכו את רמת גן לעיר ירוקה וחכמה יותר".

מנכ"ל החברה הכלכלית לרמת גן, עופר ברקוביץ, מוסיף: "הקמת עמדות הטעינה היא חלק מתוכנית רחבה לפיתוח תשתיות אנרגיה מתקדמות ברחבי העיר. אנחנו פועלים להנגיש את הטעינה החשמלית לציבור באמצעות פריסה עירונית רחבה, שילוב טכנולוגיות מתקדמות ומתן הטבות לתושבי רמת גן. הפרויקט מהווה נדבך נוסף בחזון להפיכת רמת גן לעיר מובילה בתחום האנרגיה החכמה והתחבורה החשמלית".

גם בעיריית עכו עולים על הגל, ומדגימים כיצד ניהול האנרגיה המוניציפלי יכול להגיע רחוק. העירייה בחרה בחברת אנלייט לוקאל במכרז להקמה והפעלה של מנהלת אנרגיה משותפת. המהלך בעכו אינו מסתכם רק בייצור מקומי: זרוע אספקת החשמל, אנלייט אנטרפרייז, תספק לעירייה חשמל בהיקף מוערך של כ-11 גיגה-וואט שעה בשנה. ההסכם כולל קידום של מתקני אגירת אנרגיה מניבים במבני ציבור, מוסדות חינוך ושטחים פתוחים. אגירת האנרגיה תאפשר לעירייה לנהל ביקושים בצורה חכמה, לאגור חשמל כשמחירו זול ולפרוק אותו בשעות שיא הביקוש, מה שמייצר חיסכון כלכלי וחיזוק החוסן העירוני.

ראש העיר עכו, אוהד שגב, מצטרף להתלהבות: "המהלך שאנו מובילים הוא צעד משמעותי בבניית עתידה הכלכלי והסביבתי של עכו. אנו רואים בתחום האנרגיה הזדמנות לייצר מקורות הכנסה חדשים לעירייה, לצמצם הוצאות ולהפנות משאבים נוספים לשיפור השירותים העירוניים ולרווחת התושבים. הקמת מנהלת האנרגיה העירונית תאפשר לנו לנצל באופן מיטבי את הנכסים והתשתיות העירוניות, לקדם חדשנות וטכנולוגיות מתקדמות ולחזק את עצמאותה האנרגטית של העיר. זהו חלק מתפיסה ניהולית ארוכת טווח, הרואה בהתייעלות, באחריות כלכלית ובפיתוח בר קיימא מנועי צמיחה מרכזיים לעתידה של עכו".

מנכ"ל אנלייט לוקאל, עידן חסון, מוסיף: "הזכייה בעכו היא הבעת אמון נוספת בחזון שאנחנו מובילים – לאפשר לרשויות מקומיות לנהל את משק האנרגיה שלהן בצורה חכמה, עצמאית, כלכלית ובת-קיימא. אנו רואים ברשויות המקומיות מנוע צמיחה משמעותי במעבר של ישראל למשק אנרגיה מתקדם המבוסס על ייצור מבוזר, אגירת אנרגיה וניהול אנרגטי מתקדם. הזכייה הנוכחית מחזקת את המחויבות שלנו להמשיך ולהוביל את תחום האנרגיה המבוזרת במגזר המוניציפלי בישראל".

עכו מצטרפת בכך לרשויות נוספות שכבר אימצו מודלים דומים, בהן באר שבע, בית שמש, יקנעם ומועצות אזוריות. בחיפה, למשל, מקודמת תוכנית השקעה אסטרטגית בהיקף של כ-500 מיליון שקל הכוללת אגירה וייצור, עם יעד של 50 מגה-וואט בתוך חמש שנים. בהרצליה מתמקדים בפיתוח מרכזי חוסן שכונתיים שיוכלו לספק חשמל בשעת חירום, לצד פרויקט אגירה בקאנטרי העירוני. באילת כבר פועלים 16 מבני ציבור עצמאיים אנרגטית המשלבים ייצור ואגירה, ובאופקים מותקנות מערכות בהיקף כ-1.5 מגה-וואט עם יעד להגיע ל-10 מגה-וואט עד סוף העשור. בערים צפופות כגון תל אביב-יפו, חולון והוד השרון, המיקוד מתרחב לקירויים סולאריים של מרחבים ציבוריים ושילוב תשתיות טעינה.

במבט קדימה, המענה היעיל ביותר לאתגרי אספקת החשמל טמון בניהול מקומי ומבוזר. רשויות שישכילו למנף את נכסיהן הציבוריים לשילוב של ייצור סולארי, אגירת אנרגיה ושירותי טעינה מתקדמים, הן אלו שיבטיחו עצמאות כלכלית בשגרה וחוסן קריטי בחירום. העידן שבו העירייה הייתה רק גוף צרכני הסתיים; העיר החדשה היא יזמית, יצרנית וספקית של אנרגיה חכמה.