"מי שמכם להחליט בשבילי על הסיכון הכספי?" - מסמך חוות השרתים של רשות החשמל מעורר סערה
רשות החשמל פרסמה גרסה סופית של מסמך השימוע בעניין חוות השרתים בצירוף מסמך אמות המידה והתעריפים, ובענף הרוחות סוערות. איך מתמודדים עם ביקוש גדול פי 30 מההיצע?
חוות שרתים שמתוכננת לקום במתחם תחנת הכוח אשכול של חברת דליה. צילום: dalia energy
מחשבון השוואת ספקי חשמל
בדרך להיות מעצמת AI וחוות שרתים (data centers) ישראל מגלה שהיא מדינה קטנה עם משאבים מוגבלים, מה שמאלץ יזמי הקמת חוות שרתים להתמודד עם מבחן מציאות קשוח.
מסמך השימוע שפרסמה רשות החשמל בשבוע שעבר ("חיבור צרכנים מסוג חוות שרתים בגודל חיבור העולה על 8 מו"א") ובמיוחד הנספח שלו ("אמות מידה ולוח תעריפים"), גורם לתסיסה בקרב היזמים, שמתכננים להציג התנגדויות רבות במסגרת תהליך השימוע. (המסמכים מצורפים בתחתית העמוד)
אחרי שכבר נחשפנו לתקרה של 1,300 מגה וואט לחוות שרתים חדשות ו-200 מגה וואט לכל היותר לחווה בודדת (כלומר כשש בקשות בלבד שיאושרו מול מאות בקשות שהוגשו), המסמכים החדשים, שפרוסים על פני עשרות עמודים בטיוטת ההסדרה, חושפים מגבלות וסנקציות שנועדו למנוע ספקולציות במשאב הנדיר.
כל זה מעורר התנגדות בקרב יזמים, יועצים משפטיים ופעילים בתחום הנדל"ן החשמלי, שטוענים כי חלק מהדרישות מנותקות מהפרקטיקה העסקית הבינלאומית, ועלולות להבריח את ענקית הטכנולוגיה למדינות אחרות.
כך למשל רשות החשמל החליטה, שיזמי חוות שרתים יצטרכו להציג חוזים עם לקוחות בהיקף 35% מהספק חוות השרתים המתוכנן, וזאת כתנאי לקבלת התחייבות חיבור סופית לרשת החשמל. אחד היזמים אומר ל"אנרגיה": "יש פה חוסר הבנה בסיסית של איך הביזנס הזה עובד והתערבות שלא במקום. מי שמכם להחליט בשבילי על הסיכון הכספי? שאני לא יכול לבנות אם אין לי לקוח? לקוח בצד השני לא יסכים לחתום איתי על הסכם אם אין חשמל. הלקוחות הבינלאומיים הגדולים מבקשים לראות בעיניים את האישור שקיבלתי מחברת נוגה לחשמל. איזה לקוח יחתום איתי שלוש שנים מראש כשאין לי אישור ביד?"

עורך דין שדיברנו איתו מעריך כי ניתן יהיה להציג חוזים עם לקוחות, אבל עם הרבה התניות, שיהפכו את החוזה לחסר משמעות ויאפשרו ללקוחות לסגת מההסכם בכל רגע. גורם בכיר ברשות החשמל מסביר שהדרישה נועדה לסנן ספקולנטים וחברות נדל"ן, המנסים לשריין הספקי חשמל מבלי שיש להן יכולת ממשית להקים פרויקט. ברשות מדגישים כי חלון הזמנים להצגת חוזים מתחיל לאחר שהיזם קיבל התחייבות ראשונית לחיבור ממנהל המערכת, כך שהיזם מגיע ללקוח עם ודאות תכנונית גבוהה.
יצוין כי הגישה הזו שונה לחלוטין מהגישה בארה"ב, שם יזמי פרוייקטי האנרגיה דואגים לכל ההיתרים הנדרשים, עד שהקרקע המיועדת להקמת הפרוייקט מוגדרת "קרקע חשמלית" (Powered Land). בשלב זה ערכה עולה במאות אחוזים ונוצר שוק משוכלל סביב הקמת הפרוייקטים על ידי חברות מחשוב ענן ואחרות. ההנחיות הנוכחיות ימנעו אפשרות לקיומו של שוק כזה בישראל. צירוף לקוחות בשלב מוקדם גם יפגע משמעותית בהכנסות של היזמים, שיאלצו להפחית את המחיר שנדרש מהלקוחות בגלל השלב המוקדם בו נמצא הפרוייקט.
הדרישה לחוזים חתומים היא רק סוגיה אחת מיני רבות. עו"ד מיכאל מקייה, שותף במחלקת האנרגיה במשרד אגמון עם טולצ'ינסקי ומי שהיה בעבר היועץ המשפטי של רשות החשמל, אומר שהנושא המרכזי שעולה ממסמכי ההחלטה הוא ההכרה של הרגולטור בכך, שהרשת הישראלית הגיעה לקצה הקיבולת. "יש כאן אמירה של רשות החשמל, שעם הקצאה של עוד 1,300 מגה וואט, היא ממצה את שילוב המתקנים ברשת החשמל הישראלית. הרשות באה ואומרת: זה מה שאי אפשר ליותר מזה, מבלי לשנות פה את כל תכנון הרשת".
כזכור, לאחר תקופה בה רשות החשמל הקפיאה לחלוטין את מתן ההיתרים לפרויקטים חדשים של חוות שרתים, היא החליטה על תקרה של 200 מגה וואט לחוות שרתים אחת, תחת תקרה כוללת של 1,300 מגה בכל המדינה. זאת כשבפני הרשות מונחות בקשות בהיקף של 27 אלף מגה וואט, בהן לפחות שתי בקשות לחוות שרתים בנפח של יותר מ-1,000 מגה וואט.
ברשות החשמל מסבירים כי המגבלה נועדה למנוע ריכוזיות בשוק ולאפשר לפחות לחמישה שחקנים שונים להיכנס למכסה, אך לצד זאת מדובר בהכרח הנדסי: משק החשמל הישראלי מתפקד כ"אי חשמלי" ללא חיבורי תמסורת למדינות שכנות. חיבור חווה בודדת של 1,000 מגה וואט כמו בארה"ב, מעמיד את המערכת בסכנת קריסה במקרה של תקלה פתאומית.
התוכנית של רשות החשמל, שגובשה בשיתוף משרדי האנרגיה, האוצר, המשפטים והמטה הלאומי ל-AI, מציעה להקצות מכסה ארצית נוספת של 1,300 מגה וואט. ביחד עם ההקצאות הקיימות, מדובר בהספק כולל של כ-3,000 מגה וואט שיחוברו לרשת. לפי הרשות – מדובר ב-20% מכלל צריכת החשמל במשק.
יו"ר רשות החשמל, אמיר שביט, הסביר שהרשות עשתה השוואות בינלאומיות וראתה שבכל העולם מתחבטים "באיך ובכמה" וכל מדינה התאימה את הרגולציה ליתרונותיה וחסרונותיה. בפוסט שפרסם בסוף השבוע הוא התייחס להחלטות הרשות וכתב: "ישראל תהיה אחת משלוש המדינות שהכי מאפשרות חוות שרתים ביחס לגודלו של משק החשמל, אחרי אירלנד. אפשור של כ-3,000 מגה וואט בחוות שרתים ומרכזי נתונים יכול להביא להשקעות של מיליארדי דולרים במשק המקומי ולהצמיח כאן תעשייה חדשה ומשמעותית. במסגרת הבחינה שמנו דגש על המשך אמינות אספקה לשאר צרכי המשק הרבים. ניתוח שערכנו מראה כי תוכניות מעבר לכך יחייבו דיון מהותי על מקורות האנרגיה של המשק".
"תחשוב על משק שהצריכה המצרפית שלו בשגרה היא 13–14 ג'יגה וואט", מסביר עו"ד מקייה. "אם חווה ענקית של 1,000 מגה וואט שנשענת על ייצור עצמי נכנסת פתאום לתקלה ומתחברת בבת אחת לרשת כדי לגבות את עצמה, זה זעזוע שמשק החשמל הישראלי לא יודע לספוג. מגבלת ה-200 מגה-וואט נועדה להבטיח ביזור הנדסי ולמנוע זעזועים במערכת".

תוכניות שאפתניות
אין ספק שגל הביקוש הגלובלי לכוח מחשוב ולעיבוד מודלי בינה מלאכותית (AI) מציב את משק החשמל הישראלי בפני צומת דרכים. בפברואר השנה הממשלה החליטה להכיר בחוות שרתים כ"כמרכיב חיוני בתשתית הלאומית של מדינת ישראל", שיתוכננו בוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל). בין השאר מדובר בתיקון של חוק התכנון והבנייה שנועד להאיץ משמעותית הקמת חוות שרתים, "שהן הבסיס למהפכת ה-AI" נכתב בהחלטה. "ההחלטה תסייע להפוך את ישראל למובילה עולמית גם בבינה מלאכותית" אמר שר האנרגיה אלי כהן. וראש הממשלה נתניהו הוסיף: "יש כאן בשורה גדולה ומהלך גדול, כי בסופו של דבר ההובלה בבינה המלאכותית תהיה הובלה מכריעה בהמשך טיפוח הכוח שלנו".
ביוני השנה הממשלה אישרה עוד תוכנית, הפעם התוכנית להאצת הבינה המלאכותית בישראל. בין השאר היא כוללת הקמת חוות שרתים בהיקף של 100,000 יחידות עיבוד של אנבידיה (מקביל לכ-1,700 מגה וואט על פני מאות אלפי מטרים רבועים של חללי מחשוב בעלות של עשרות מיליארדי דולר). לדרישה הממשלתית נוספה דרישה של השוק הפרטי, אולי בעקבות הכרזות הממשלה, וברשות החשמל הצטברו בקשות להקמת חוות שרתים בהיקף אסטרונומי של כ-27,000 מגה וואט.
ההחלטה הנוכחית של רשות החשמל שופכת מים צוננים על התסיסה הלוהטת של יזמות חוות השרתים בישראל. הגבלת השוק הישראלי ל-3,000 מגה וואט בלבד, כשמתוכם יותר מחצי הוא הפרויקט הממשלתי, לא משאירה הרבה מקום לביזנס להתפתח. אז החלטה 752 של רשות החשמל, שנועדה להסדיר את תנאי החיבור של חוות שרתים חדשות, היא מסמך חשוב לשחקנים בשוק אבל היא לא פותרת את בעיית היסוד: ישראל לא תוכל להפוך למעצמת מחשוב ענן ועיבוד AI, פשוט כי אין בה מספיק חשמל ורשת ההולכה שלה מיושנת מדי.
עד שייגמרו המגה וואטים
בינתיים, כדי לעשות סדר בבלגן, הרשות מציעה שורה של אמצעי פיקוח וסנקציות כדי לוודא שמשאב החשמל המוגבל לא ייתפס על ידי "פילים לבנים", ועסקאות שלא יתממשו. כך למשל מוצע מנגנון ערבויות כספיות קשוח: ערבות ראשונית בגובה 500,000 שקל לכל מגה וואט שהיזם מבקש כדי לשמור לו את המקום, ועוד ערבות מימוש בגובה 500,000 שקל נוספים לכל מגה-וואט, בעת החתימה על הסכם התיאום הטכני. מה שאומר שיזמים שמבקשים להקים חוות שרתים של 200 מגה וואט ידרשו להעמיד ערבויות של 100 מיליון שקלים.

דרישה נוספת של הרשות היא ל"מגבלת יתירות" של 10%, כלומר יזם יוכל לבקש הספק שהוא מתכוון לממש בתוספת 10% לכל היותר. ברשות החשמל אומרים שהדרישה הזו נועדה לוודא שגודל החיבור שהוזמן נמצא בשימוש בפועל, ולמנוע מצב שיזמים מזמינים הספקי חשמל גדולים הרבה יותר ממה שהם צורכים - לשימוש עתידי או 'ליתר ביטחון'.
ויש גם סנקציות בעניין הזה: אם בתום שנתיים ממועד החישמול החווה לא תנצל לפחות 30% מגודל החיבור, יחולטו 20% מהבטוחה שהעמידה. ואם בתום חמש שנים החווה לא תנצל 60% מגודל החיבור- יחולטו 30% מהערבות והרשות תפחית באופן יזום 50% מההספק הלא מנוצל.
יזמים שאיתם אנחנו מדברים מזהירים כי המנגנון מטיל מעמסה פיננסית כבדה המשנה לחלוטין את כדאיות הפרויקטים, במיוחד לאור העובדה שזמני ההקמה של חוות שרתים נמשכים בין שנתיים לשלוש שנים.
סוגיה נוספת שמעוררת דאגה היא מנגנון "השלת העומס" היזום, שזו מילה יפה של קיצוץ באספקת החשמל לחוות השרתים לתקופה מוגבלת, במקרים של עומסים ברשת הארצית, תקלות באספקת החשמל או פגיעה בייצור למשל בזמן מלחמה. לפי טיוטת ההסדרה, מנהל המערכת יהיה רשאי לצמצם את אספקת החשמל לחווה עד ל-30% מהחיבור שנרכש.
ברשות החשמל מבהירים כי חוות השרתים מחויבות להחזיק מערכות גיבוי של גנרטורים ומערכות אגירת חשמל, ולכן בשעות עומס חריגות נכון משקית לדרוש מחוות השרתים לעבור לזמן קצר לגיבוי עצמי. היזמים שואלים מי יממן את ייצור החשמל באמצעות הגנרטורים וגם מזהירים כי אם המצב החריג יימשך יותר משעות ספורות הדבר עלול להביא בפגיעה ביכולת עיבוד ה-AI והלקוחות הבינלאומיים (שדורשים זמינות 24/7 ברמה של 99.999% מהזמן) עלולים להטיל קנסות על היזמים.
נקודה נוספת היא מדיניות רשות החשמל בעניין שקיפות לציבור. הרשות מציינת כי תפרסם לציבור את סקרי ההיתכנות והחיבור של הבקשות ומידע נוסף – גם כדי שכל הצעדים יהיו חשופים לעין הציבורית וגם כשירות ליזמים אחרים שכך יוכלו לאתר פרוייקטים שעדיין זמינים. יזמים אומרים לנו שהפרסום הנרחב עלול לפגוע בסודיות המסחרית וההנדסית שלהם. יצויין כי ההנחיות מאפשרות הגשת בקשה להימנעות מחשיפת המידע, אבל ברשות אומרים שהיא מיועדת בעיקר לפרויקטים של מערכת הביטחון.
ניתן לומר, ששוק חוות השרתים, שנתפס עד לאחרונה כבוננזה החדשה, כשעשרות יזמים וחברות קבלניות נוהרים אליו, נראה מעט פחות זוהר כעת. כך למשל, כל הבקשות החדשות שהוגשו אחרי 15 ביולי השנה – נמחקו. יזמים שהספיקו להגיש בקשות לפני כן יטופלו לפי סדר הגשת הבקשות עד שייגמרו המגה וואטים לחלוקה. ברשות החשמל אומרים שמדובר בניסיון לעשות צדק בין כל מבקשי ההיתרים.
השימוע הציבורי יעמוד להערות הציבור עד מחצית חודש נובמבר 2026, ולאחר מכן תגבש הרשות החלטה סופית. תוצאות השיח בין הרגולטור לשחקנים בשטח יקבעו האם ישראל תצליח למצב את עצמה כהאב טכנולוגי אזורי, או שהחסמים הבירוקרטיים והתשתיים יגרמו לחברות הענק לחפש את החשמל שלהן במקומות אחרים.
להורדת מסמכי השימוע:
Files_Shimuah_shim_sharatim_malle.pdf
Files_Shimuah_shim_sharatim_am.pdf


קראו את חוקי הקהילה שלנו בתנאי השימוש של energya