מחיר הנפט שוב מוכיח שהפוליטיקה צרה והחבית עמוקה | ניתוח

התבוסה של הרפובליקנים בבחירות האמצע בארה"ב שלחה את חביות הברנט וה-WTI לטלטלה עזה, אך האש במפרץ הפרסי מסרבת לדעוך. בזמן שהשווקים מהמרים על סיום המערכה הצבאית עם איראן, הנתונים של שוק האנרגיה מספרים סיפור מורכב בהרבה. ישנו חוק טבע בלתי כתוב בכלכלה הפוליטית האמריקאית, שמתברר שוב ושוב כמדויק יותר מכל מודל חיזוי סטטיסטי: הבוחר האמריקאי אולי מתעניין במדיניות חוץ, אך בקלפי הוא מצביע לפי המחיר של גלון דלק בתחנת הדלק המקומית.

ההפסד המהדהד שנחלה המפלגה הרפובליקנית של דונלד טראמפ בבחירות האמצע השבוע הוא תזכורת חדה וכואבת למחיר הכלכלי של המערכה הצבאית שפתח הממשל בפברואר, בשיתוף עם ישראל, נגד איראן.

השווקים הפיננסיים, שמיהרו לתרגם את תבוסת הרפובליקנים לסיכוי מוגבר להסדר דיפלומטי ולסיום הלחימה, הגיבו תחילה בצניחה חדה של יותר מ-8% במחירי הנפט. אלא שהתקווה הזו נתקלה עד מהרה במציאות הגיאופוליטית. ביום חמישי נרשם תיקון קל, כאשר מחיר חבית ברנט עלה בכ-0.8% לרמה של 95.40 דולר, ומחיר הנפט האמריקאי ננעל סביב 88.23 דולר. הפער הזה בין שני המדדים אינו מקרי. בעוד שהנפט האמריקאי משקף יותר דינמיקות היצע וביקוש פנים-יבשתיות, הברנט הוא ברומטר גלובלי רגיש, שמתמחר בכל רגע נתון את הסיכונים של נתיבי השיט הבינלאומיים.

במצר הורמוז, צוואר הבקבוק הקריטי שדרכו חולפת כחמישית מאספקת הנפט הימית בעולם, המציאות נראית רחוקה מכל אופטימיות. משמרות המהפכה האיראניים דיווחו על שתי מכליות נפט וגוררת שעלו באש לאחר שניסו לחצות בנתיבים בלתי מורשים. גם אם תנועת המכליות במצר התאוששה כביכול להיקפים הקרובים לרמות שלפני המלחמה, הפרמיה הנדרשת מחברות הביטוח הימי והסיכון המבצעי הפכו את המעבר בו להימור יקר להחריד.

הפרדוקס המרתק ביותר בשוק הנפט הנוכחי טמון בפער שבין שיווי המשקל התאורטי על הנייר לבין מאגרי החירום בעולם האמיתי. לפי הערכות עדכניות של ג'יי.פי מורגן, השוק הגלובלי חזר לעודף היצע של כ-1.4 מיליון חביות ביום באוקטובר, לאחר חודשים של שיבושים קשים. אלא שעודף היצע סטטיסטי אינו מספק הגנה כאשר המאגרים האסטרטגיים המסחריים במדינות המפותחות שחוקים עד דק, ונמצאים ברמתם הנמוכה ביותר מזה 15 שנה. בארצות הברית עצמה, נתוני מנהל המידע לאנרגיה מראים ירידה חדה במלאי הנפט הגולמי והתזקיקים, כאשר הביקוש המקומי דווקא זינק לשיא שנתי.

בזירה הבינלאומית, השחקניות הגדולות מתבוננות במתרחש בתערובת של תסכול ודריכות. סין והודו, יבואניות הנפט הגדולות בעולם, נאלצות לספוג את עלויות ההובלה המאמירות, בעודן ממשיכות לרכוש נפט בהנחות מוגבלות תוך ניסיון לשמור על יציבות תעשייתית. באירופה, שטרם החלימה לחלוטין ממשבר הגז של השנים האחרונות, כל תנודה מעל לרף 90 הדולר לחבית מעוררת סיוטים אינפלציוניים ומאיימת לחנוק את הצמיחה השברירית.

עבור ישראל, כל הסלמה בנתיבי הים האדום והמפרץ הפרסי מעמיסה לחצים על המשק כולו. הדינמיקה הזו מוכרת היטב. מנגנון הפיקוח הישראלי אינו מסתכל על תנודות יומיות אקראיות, אלא מתבסס על ממוצע מחירי הדלק באגן הים התיכון בחמשת ימי המסחר האחרונים של כל חודש, בשילוב שער הדולר.

אלא שלתוך המשוואה הזו נכנס השותף השקט והקבוע של כל נהג בישראל: משרד האוצר. מס הבלו הקבוע והמע"מ מהווים יחד יותר ממחצית ממחירו של כל ליטר. המשמעות היא אסימטריה מקוממת המוכרת לכל ישראלי: כאשר מחיר הנפט בעולם צונח, הנהג זוכה להקלה מתונה בלבד שנבלעת במבנה המס, אך כאשר הנפט מתייקר והדולר מתחזק מול השקל בעתות מתיחות ביטחונית, הנוסחה דוחפת את המחיר במהירות לעבר רף שמונת השקלים לליטר ומעלה. גם הפעם הזדרז שר האוצר להודיע על הנחה של כ-50 אג' במחיר הבנזין דרך צו שתוקפו מוגבל עד לסוף החודש הנוכחי. מה יהיה לאחר מכן? ובכן אין ממש אפשרויות טובות אלא רק גרועות יותר או פחות.

הנזק המשמעותי והעמוק יותר למשק מגיע ממחירי הסולר, שאינם נתונים לפיקוח ממשלתי. הסולר הוא הדם הזורם בעורקי התשתית והמסחר: הוא מניע את צי המשאיות של חברות ההפצה, את הרכבות, את הציוד ההנדסי הכבד באתרי הבנייה ואת הטרקטורים בחקלאות. כאשר חברות התובלה והלוגיסטיקה סופגות זינוק דו-ספרתי בעלויות הדלק, הן אינן מתנדבות לשאת בעול לבדן. העלויות הללו מגולגלות באופן מיידי ובמלוא העוצמה אל מחירי המזון ברשתות השיווק, מוצרי הצריכה וחומרי הבנייה, ובכך מזינות ישירות את מדד המחירים לצרכן ואת לחצי הריבית במשק.

חוסר הוודאות בוושינגטון צפוי להימשך לפחות עד כניסתו של הקונגרס החדש לתפקיד בינואר. גורמי מחקר בינלאומיים מזהירים כי כאשר ידיו של הממשל כבולות בזירה הפנים-אמריקאית, הפיתוי להשתמש בסמכויות הרשות המבצעת כדי להסלים את הפעילות הצבאית עשוי דווקא לגדול. אם התרחיש הזה יתממש והעימות יתרחב, אנליסטים משרטטים תרחיש שבו חבית נפט תזנק במהירות לטווח שבין 110 ל-125 דולר. הבוחרים האמריקאים אולי קיוו שהצבעה בקלפי תוזיל את החשבון בתחנת הדלק, אך הפיזיקה של נתיבי השיט במזרח התיכון ממשיכה להוכיח שהיא חזקה בהרבה מכל פתק הצבעה.