יד אחד מעודדת, היד השנייה עוצרת: רשות החשמל צפויה להגביל חוות שרתים חדשות

מהי מדיניות הממשלה לגבי הקמת חוות שרתים בישראל? הממשלה קיבלה בפברואר החלטה שתעודד בניית תעשייה של חוות שרתים בהיקף נרחב. אבל מנגד רשות החדשנות צפוייה לאמץ החלטה, שתגביל את גודל חוות השרתים ל-200 מגה וואט בלבד. ידיעה ראשונה על כך פרסם דניאל שמיל בכלכליסט מוקדם יותר היום.

נראה שצוואר הבקבוק של חוות השרתים – צריכת החשמל – תכריע את עתידה של תשתית הבינה המלאכותית הישראלית. בעקבות שורה ארוכה של בקשות לחיבור לרשת החשמל של יזמי חוות שרתים החליטה רשות החשמל ביוני על הקפאת אישור הבקשות והיא עומדת להחליט ביום ראשון הקרוב על מגבלה חמורה: לא יאושרו בקשות לחוות שרתים בהספק שמעל 200 מגה וואט.

ביום ראשון צפויה להתפרסם לשימוע, ההחלטה של מליאת רשות החשמל לקביעת תקרה הספק חשמל לחוות שרתים חדשות. אם תאושר ההחלטה היא תוצג לציבור לצורך שמיעת עמדות לפני שתתקבל סופית. לאחר שלושה שבועות מליאת רשות החשמל תדון בהסתייגויות ותפרסם נוסח סופי להחלטה.

ברשות החשמל הסבירו את ההחלטה בכוונה להגן את רשת החשמל בישראל מפני צריכת יתר שתפגע בכלל המשתמשים. צבר הבקשות הגיע השנה ל-27 אלף מגה ואט, כשיכולת ייצור החשמל הנוכחית היא 18.8 אלף מגה ואט. צריכת החשמל הממוצעת בישראל עומדת על 9,000 מגה ואט, ושיא הצריכה בישראל באוגוסט 2025 הגיע ל־17.3 אלף מגה ואט, כך שהכמות שהיזמים ביקשו לשריין עולה על כל ייצור החשמל בישראל. ההערכה היא שצריכת החשמל של חוות השרתים תגיע לכ־20% מסך צריכת החשמל במשק ב־2030.

כידוע חוות השרתים (מרכזי הנתונים) הם המתקנים בהם פועלים שרתי בינה מלאכותית ושבהם גם מאמנים את הבינה המלאכותית וגם מבצעים את ההנחיות לבינה המלאכותית שמזרימים מיליארדי לקוחות בעולם. היקף העיבוד בחוות שרתים נמדד בהספק החשמל שהיא צורכת. חוות שרתים בהספק 200 מגה וואט נחשבות בינוניות בגודלן, כשבארה"ב ובאירופה מוקמות חוות שרתים של אלף מגה וואט (ג'יגה וואט) ומתוכננות חוות של עשרות ג'יגה וואטים.

לחברת נגה הוגשו בקשות חיבור ל־50 חוות בהספק העולה על 200 מגה וואט, כמו למשל הבקשה של חברת מגה DC של צחי נחמיאס, שמתכוונת להקים חוות שרתים בהספק של 1,100 מגה ואט. אם תאושר החלטת רשות החשמל, פירוש הדבר שהפרויקט לא יוקם כמתוכנן והדבר עלול לגרום נזק רב ליזמים.

בוועידת האנרגיה והכלכלה בחודש שעבר אמר יו"ר רשות החשמל, אמיר שביט, שהרשות בוחנת את הדרכים לכך שחוות השרתים יוכלו להגיע ל-20% מצריכת החשמל בישראל. לדבריו ההצעה זוכה לתמיכת שר האנרגיה ונעשית בשיח עם המטה לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה. הוא דחה הצעה שחוות השרתים יקימו תחנות כוח עצמאיות, כמו שנעשה בארה"ב, משום שלדבריו הדבר ידחה את הקמתן בעשור. "הצעת הרשות מתבססת על ההשקעות שכבר אושרו וכבר החלו להתבצע בהיקף של למעלה מ-100 מיליארד שקלים, והן אלו שמאפשרות גידול בחוות השרתים כבר עכשיו", אמר.

המדיניות של רשות החשמל מעידה על היעדר יד מכוונת בממשלה. בחודש פברואר השנה הממשלה את הצעת שר האנרגיה, אלי כהן, לתקן את חוק התכנון והבנייה ולהכיר בחוות שרתים לפיתוח הבינה המלאכותית כמתקני תשתית חיוניים. מטרת ההחלטה היא לאשר את תכנון והבנייה של חוות שרתים במסלול המהיר של הוועדה לתשתיות לאומויות (וותמ"ל).

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר באותה ישיבת הממשלה: “יש כאן בשורה גדולה, כי ההובלה בבינה המלאכותית תכריע בטיפוח הכוח שלנו".

גם הוועדה הבינמשרדית שהוקמה לדיון בהקמת חוות שרתים המליצה על מדיניות שמעודדת הקמת חוות שרתים בפריפריה, קרוב לאתרי ייצור החשמל, ליצור מסלול ירוק לתכנון חוות שרתים והקמת פארקי אנרגיה. הגבלת האישורים ל-200 מגה וואט עלולה לטרפד את המדיניות הזאת.

אחת החברות הפעילות בענף היא חברת NED, שמקימה עם קבוצת לוינשטיין חוות שרתים בנתניה בהספק 64 מגה וואט, שצפויה להיכנס לפעולה עד סוף שנת 2026. מנכ"ל NED דניאל אפרתי אמר ל"אנרגיה": ״היכולת של ישראל לקחת חלק משמעותי במהפכת הבינה המלאכותית תוכרע במידה רבה על ידי ההחלטה שתתקבל. מדינות נערכות כבר עכשיו לביקושים של העשור הבא ומשקיעות מאות מיליארדים בתשתיות מחשוב, אנרגיה ודאטה. הקמת תשתיות בהיקפים לאומיים היא תהליך שנמשך שנים, ודורש תכנון מוקדם, הקצאת משאבים ותיאום בין מערכות רבות. ישראל חייבת להיערך כבר עכשיו עם תוכנית לאומית שתבטיח זמינות אנרגטית, עתודות קרקע, יכולות הולכה ותשתיות תקשורת, לצד מסגרת רגולטורית שתאפשר השקעות בהיקפים משמעותיים. אנחנו רק בתחילתו של עידן הבינה המלאכותית, והבקושים צפויים לגדול בקצב מהיר. חלון ההזדמנויות לבניית התשתית שתשרת את ישראל בעשור הבא פתוח היום".

איך ההחלטה הזו עתידה להשפיע עליכם?

"הגבלת הקצאת החשמל לחוות שרתים היא החלטה בעלת השלכות מרחיקות לכת על המשק הישראלי. המשמעות היא בלימה של השקעות בהיקפי מיליארדים ופגיעה ביכולת להקים בישראל תשתיות מחשוב שיתמכו בצמיחת המשק בעשורים הבאים. בעידן הבינה המלאכותית, זמינות כוח מחשוב הופכת לתנאי בסיסי לפעילות כלכלית, למחקר, לפיתוח וליכולות ביטחוניות מתקדמות. מדינה שרוצה לשמור על עצמאותה הטכנולוגית חייבת להבטיח לעצמה את התשתיות הנדרשות".

איתן פרנס מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, אמר ל"אנרגיה": "המגבלה שמטילה רשות החשמל היא תוצאה של עיכוב בפיתוח רשת החשמל ובעיקר קשורה לעובדה שלישראל יש מלאי מוגבל של גז טבעי. לכן התוצאה אינה מפתיעה כלל. מה שמפתיע הוא שגם בשעה זו איש בממשלה לא מעלה על דעתו לקדם תוכנית לאומית לייצור משמעותי של אנרגיה סולארית, המשאב בלתי מוגבל שישראל התברכה בו. במקום זאת מאבקים בין רגולטורים יוצרים חוסר ודאות שמבריחה את החברות בתחום לפעילות בחו"ל ונתוני שילוב ההספק מתחילת 2026 מלמדים עד כמה המגמה שלילית".

עו״ד מיכאל מקייה, שותף במחלקת האנרגיה באגמון עם טולצ׳ינסקי אמר: "ההגבלה המסתמנת מעידה על כוונת הרשות לקבוע מבחני הקצאה נוקשים, שעלולים למנוע מחלק מחוות השרתים המתוכננות לממש את מלוא ההספק המבוקש. המשמעות היא שחוות שרתים יידרשו להתאים את היקף פעילותן לזמינות החשמל, מה שייצור ביזור גיאוגרפי רחב יותר שלהן ברחבי הארץ על גבי רשת החשמל".

אלעד שהרבני, שותף מחלקת האנרגיה והתשתיות במשרד מיתר, אמר: "המתווה המסתמן לחיבור חוות שרתים לרשת החשמל עשוי לעצב לא רק את שוק התשתיות, אלא גם את כושר התחרות של ההייטק הישראלי. מצד אחד, סינון בקשות ספקולטיביות והקצאה יעילה של קיבולת החשמל חיוניים כדי לאפשר לפרויקטים בשלים להתממש, בלי לפגוע באמינות האספקה למשק. מצד שני, הגבלה קשיחה של כל חווה חדשה להספק של עד 200 מגוואט, ללא כל חריגים עלולה לצמצם את האפשרות להקים בישראל קמפוסי מחשוב גדולים, לפגוע ביתרונות לגודל ולהסיט השקעות ופעילות מחשוב לחו"ל. זה קורה דווקא כשהקושי להקים חוות בארה"ב ובאירופה הופך את ישראל ליעד אטרקטיבי".