אנרגיה מבטן האדמה: במשרד האנרגיה מקדמים תחנת כוח גיאותרמית ראשונה ברמת הגולן

משרד האנרגיה והתשתיות מקדם שורה של צעדים לפיתוח תחום האנרגיה הגיאותרמית בישראל, כחלק ממאמציו לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה. במסגרת זו, המשרד גיבש עקרונות לתוכנית פעולה המבוססת על שני מסלולים מקבילים: קידום האפשרות להפקת חשמל גיאותרמי כבר בטכנולוגיות הקיימות כיום, לצד היערכות לפיתוח ולהטמעה של טכנולוגיות מתקדמות מהדור הבא, שצפויות להרחיב משמעותית את הפוטנציאל להפקת אנרגיה גיאותרמית בישראל.

הצעדים שמקדם המשרד הם בהמשך לסקירה מקצועית שפרסמה יחידת המדען הראשי, אשר הצביעה על הפוטנציאל הגיאותרמי בישראל ועל האפשרות לנצל בעתיד חום תת-קרקעי לייצור חשמל בחלקים נרחבים של הארץ. על פי הסקירה, טכנולוגיות גיאותרמיות מתקדמות מהדור הבא (New Generation Geothermal) עשויות להגיע לבשלות מסחרית בטווח של 5–10 שנים, ולאפשר ייצור חשמל רציף ויציב לאורך כל שעות היממה, ללא תלות בתנאי מזג האוויר.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: ״המהלך לקידום הקמת מתקני ייצור אנרגיה גיאותרמית הוא ניסיון להשתמש בידע ובטכנולוגיה הישראלית על מנת לגוון את מקורות האנרגיה בישראל, ולחזק את הביטחון האנרגטי, תוך ייצור חשמל שאינו מזהם לטובת בריאות אזרחי ישראל.״

פרופ' בריאן רוזן, המדען הראשי במשרד האנרגיה: "אנרגיה גיאותרמית טומנת בחובה פוטנציאל להפקת כמויות משמעותיות של אנרגיה. כדי לממש פוטנציאל זה, עלינו לפעול תחילה להפחתת הסיכונים עבור היזמים, לגבש מסגרת רגולטורית מתאימה ולהמשיך לתמוך בפריצות דרך טכנולוגיות".

משרד האנרגיה מתכנן לפעול בחמש דרכי פעולה:  

• קידום הפקת אנרגיה גיאותרמית בישראל – בטכנולוגיות הקיימות ובטכנולוגיות העתיד. במסלול הראשון מתמקד המשרד בניצול הפוטנציאל הגיאותרמי שכבר זוהה בדרום רמת הגולן, באמצעות בחינת הקמת מתקן קטן לייצור חשמל בטכנולוגיות קיימות. המסלול השני מתמקד בהיערכות לטכנולוגיות הדור הבא, שיאפשרו בעתיד לנצל חום תת-קרקעי בעומקים של 5–7 קילומטרים, הרלוונטיים לחלקים נרחבים משטח המדינה. במסגרת מסלול זה נבחן קידום פיילוטים, פיתוח תשתיות מתאימות, גיבוש מסגרת רגולטורית ועידוד פעילות מחקרית ועסקית בתחום.
• בחינת הקמת מתקן גיאותרמי ראשון בדרום רמת הגולן - המשרד מבצע בחינה ראשונית של האפשרות להקים מתקן קטן לייצור חשמל מאנרגיה גיאותרמית בדרום רמת הגולן, תוך שימוש בטכנולוגיות הקיימות כיום. במסגרת הבחינה נבדקים היבטים תכנוניים, סטטוטוריים, סביבתיים ונופיים, לצד האפשרות לחבר את המתקן לרשת החשמל.
• גיבוש מסגרת רגולטורית לקידום פרויקטים גיאותרמיים - המשרד מקיים עבודת מטה והתייעצויות מקצועיות עם גורמי ממשלה ורשויות רלוונטיות, ובהם רשות החשמל, רשות המים ויחידות מקצועיות במשרד, במטרה לבחון את הדרישות הרגולטוריות הנדרשות לפיתוח התחום.
• בחינת תמריצים כלכליים ועידוד השקעות בתחום - המשרד בוחן אפשרויות לגיבוש מנגנונים כלכליים שיסייעו לקדם השקעות ופרויקטים בתחום האנרגיה הגיאותרמית, בדגש על טכנולוגיות מתקדמות. בין האפשרויות הנבחנות: מנגנונים לחלוקת סיכונים הכרוכים בפיתוח פרויקטים חדשניים, הקלות במיסוי ובמכס, וכן קידום שימושים משולבים ומדורגים בחום ובמים באופן שעשוי לשפר את הכדאיות הכלכלית של המיזמים.
• הקמת מוקד ידע וקידום מחקר ופיתוח ישראלי – המוקד ירכז מידע מדעי וטכנולוגי ויסייע בגיבוש מדיניות ובקבלת החלטות: איסוף וניתוח מידע על מאפייני תת הקרקע בישראל, קידום מחקרים מקצועיים ובחינת טכנולוגיות חדשניות. העבודה מתבצעת בשיתוף חוקרים וגופים מקצועיים, ובהם המכון הגיאולוגי והמכון הגיאופיזי, מוסדות אקדמיים וגורמים בתעשיית החדשנות הישראלית.

האנרגיה הגיאותרמית מבוססת על ניצול החום הטבעי האגור בתת הקרקע לצורך ייצור חשמל ואספקת חום. בניגוד לאנרגיה סולארית ולאנרגיית רוח, היא מאפשרת ייצור אנרגיה רציף, ללא תלות בשעות היום או בתנאי מזג האוויר. כיום, הפקת חשמל גיאותרמי בטכנולוגיות הקיימות כדאית בעיקר באזורים שבהם ניתן להגיע לטמפרטורות גבוהות בעומקים רדודים יחסית, כדוגמת דרום רמת הגולן. עם זאת, התקדמות טכנולוגיות הקידוח והמערכות הגיאותרמיות עשויה לאפשר בעתיד ניצול של משאבי חום בעומקים גדולים יותר ובאזורים נוספים בישראל.

השימוש הנרחב ביותר בתחנות כוח גיאותרמיות נעשה באינדונזיה ובארה"ב וכן בפיליפינים, ניו זילנד, טורקיה, קניה ואיסלנד. ארצות הברית מובילה בעולם עם כ-3,734 מגה ואט שמופקים בקומפלקס הגייזרים בקליפורניה, האתר הגיאותרמי הגדול בתבל. אינדונזיה שניה עם כ-2,430 מגה וואט שמופקים בזכות מיקומה על "טבעת האש" הטקטונית.  באיסלנד האנרגיה הגיאותרמית מספקת את מרבית החשמל והחימום הביתי של המדינה.

מעניין חציין שחברת אורמת (Ormat) הישראלית היא אחת המובילות בעולם בהקמה ובתפעול של תחנות כוח גיאותרמיות, ומתקנים שלה פועלים בארה"ב, קניה ואינדונזיה. עד כה החברה לא פעלה בישראל משום שלא נמצאו תנאים גיאולוגיים להקמת תחנות כוח גיאותרמיות.