השמש אינה הבעיה, היא הפתרון | דעה

משק החשמל הישראלי נמצא בנקודת רתיחה תפעולית וכלכלית. הזינוק בצריכת החשמל בשיא הקיץ, לצד הדרישה הגוברת לאספקה רציפה עבור חוות השרתים של מהפכת ה-AI,  מותחים את רשת החשמל הארצית עד הקצה ומגדילים את הסיכון להפסקות חשמל ממושכות.  

במקביל, כ-90% מהשטח העירוני בישראל נעדר הצללה, ו"איי החום" הנוצרים במדרכות ובאזורי הבטון מעלים את הטמפרטורה הנחווית ברחובות ומכבידים על התפקוד העירוני.

הפתרון הסטנדרטי של נטיעת עצים נתקל במגבלות פיזיות קשות של צפיפות עירונית ותשתיות תת-קרקעיות. במקום לראות בשמש הקיץ ובשטחי הבטון מטרד, נדרש שינוי תפיסתי כלכלי: הפיכת השטחים הבנויים הקיימים לנכס מניב באמצעות הצללה אקטיבית מייצרת אנרגיה - ללא הקצאת קרקע חדשה או הגדלת תשומות.

בעולם כבר מבינים את הפוטנציאל הכלכלי הגלום בשימוש דו-שימושי בתשתיות. בצרפת, למשל, חקיקה המחייבת קירוי סולארי של מגרשי חניה גדולים צפויה לייצר כ-11 גיגה-וואט – שווה ערך לעשרה כורים גרעיניים. חברות גלובליות כבר מיישמות מודלים אלו, כאשר המפתח ליישום נרחב הוא המעבר מטכנולוגיה קשיחה וכבדה, הדורשת קונסטרוקציות פלדה מורכבות, ליריעות סולאריות גמישות וקלות הניתנות לפריסה על גבי גגות קלים, מגרשי ספורט, סככות חניה, רכבים, קרוואנים, משאיות ואוטובוסים.

פיילוט שנערך לאחרונה בתל אביב במגרש ספורט בית-ספרי הוכיח כיצד קירוי קל באמצעות רשת כבלים ויריעות גמישות הופך את ההצללה מהוצאה עירונית לנכס מייצר חשמל. הטכנולוגיה והמודלים הכלכליים כבר מוכחים בשטח.

כדי להבטיח את שרידות משק האנרגיה הלאומי, על מקבלי ההחלטות בישראל לאמץ רגולציה מעודדת וחקיקה שתחייב קירוי סולארי דו-שימושי. כך ניתן להפוך את עומס החום העירוני ואת איומי יציבות הרשת למנוע צמיחה אנרגטי וכלכלי.