עוד שני פרויקטים אגרו-וולטאיים ענקיים בדרך: פאוורג'ן ונופר אנרגיה יגישו תוכניות ליישובי קו העימות

החברות פאוורג'ן ונופר אנרגיה צפויות להקים פרוייקטים אגרו וולטאיים רחבי היקף ביישובי קו העימות, זאת אם יאושרו התוכניות שיגישו לוועדה לתשתיות לאומיות. הממשלה אישרה היום את הצעת משרד האנרגיה והתשתיות להסמיך את שתי החברות להכין תכניות לתשתית לאומית (תת”ל) לפרויקטים אגרו וולטאיים משותפים ולהגישן לוועדה לתשתיות לאומיות.

שני הפרויקטים שיקודמו הם בשטח המשבצות החקלאיות של המושב שוקדה שבתחום המועצה האזורית שדות נגב, והיישובים גשר הזיו וקיבוץ אילון, שבתחום המועצה האזורית מטה אשר. מדובר במיזמים משמעותיים בשטח המוערך במעל 1,000 דונם כל אחד,  שיזרימו חשמל נקי לרשת החשמל הארצית, בהספק של 100-150 מגה וואט כל אחד ובתוספת אגירה.

במשרד האנרגיה מציינים שהמהלך יתרום לעמידה ביעד הממשלתי של ייצור חשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת ונקייה עד לשנת 2030 ואף מעבר לכך. איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה, אומר: "ישראל מזנקת אל היישום האגרי וולטאי המעשי, עם מגה פרוייקטים שיאפשרו גם לייצר חשמל ולהדביק את הביקוש לחשמל שגדל משנה לשנה וגם להגן על הכנסות החקלאים ועל החקלאות בכלל ובמקרה זה ישובי קו העימות. ענף זה הוא עמוד השדרה של החקלאות המודרנית ואנו צופים לו פריצה משמעותית החל משנת 2027 ואילך. אין כיום יישוב חקלאי עם שטחים מתאימים שלא נמצא בהתקשרות עם שחקן סולארי ומדובר הבשורה של ממש".

בחודש יוני השנה הממשלה הסמיכה את חברת דוראל אנרגיה להכין תוכנית לתשתית לאומית לפרויקט אגרו-וולטאי ולהגישה לוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של תשתיות לאומיות. מדובר בפרוייקט שיוקם בתחום המשבצת החקלאית של הקיבוץ גבים, בעוטף עזה ומשלב שישה קיבוצים בנגב המערבי.

בפרוייקטים האלה נשענים על סעיף 76ב(ג) לחוק התכנון והבנייה, שמאפשר ליזמים לעקוף את הוועדות המחוזיות ולהגיש את התוכניות ישירות לוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) לקיצור משמעותי של לוחות הזמנים.

ניצול כפול של הקרקע

הבסיס הרגולטורי להגשת התוכניות הוא תוכנית מתאר ארצית למתקנים אגרו-וולטאיים (תמ״א 1/24), שאושרה על ידי הממשלה בפברואר השנה, לאחר אישורה במועצה הארצית לתכנון ובנייה. התוכנית הסדירה את הקמתם של מתקנים המשלבים ייצור חשמל מאנרגיה סולארית עם עיבוד חקלאי שוטף ללא סבסוד, שמאפשרים ניצול כפול של הקרקע לטובת אנרגיה וחקלאות גם יחד. תנאי מרכזי  לאישור תוכניות כאלה הוא הפעלת המתקנים תוך עיבוד חקלאי פעיל, וקיימות סנקציות שמאפשרות לנתק את החיבור לרשת החשמל אם לא מתקיים עיבוד חקלאי.

התוכנית כוללת הליכי רישוי ברורים: יצירת מסלול תכנוני מובחן למתקנים אגרו-וולטאיים, השונה מהמסלול של מתקנים קרקעיים רגילים, הבטחת חקלאות פעילה וחוסן אקלימי - הצללה לגידולים חקלאיים שתורמת לחיסכון במים ומשפרת את עמידות הגידולים לתנאי האקלים.

מנכ״ל מינהל התכנון, רפי אלמליח, אמר אז: "הטכנולוגיה האגרו-וולטאית מאפשרת לשמור על השטחים הפתוחים ולמנוע את הפיכתם למתקני תשתית בלבד. התוכנית היא חלק ממהלך רחב יותר שאנו מובילים במסגרת התוכניות האזוריות. בכל תוכנית אזורית נבחן את סל הפתרונות האנרגטיים המתאימים למרחב, בהתאם לצרכיו ולמאפייניו, כדי להבטיח ניצול יעיל של הקרקע ופתרונות תשתית המותאמים לאופי של כל אזור ואזור".

ב-2025 הסמיכה הממשלה את שותפות "משקים אנד פרטנרס" להכין תוכנית לתשתית לאומית לפרויקט אגרו-וולטאי ולהגישה לוות"ל, כמנוף כלכלי לשיקום ותמיכה ביישובי עוטף עזה. מדובר בפרויקט רחב היקף על שטח של 1,500 דונם במשבצת החקלאית של קיבוץ ניר יצחק, ובשיתוף פעולה עם קיבוצים נוספים באזור עוטף עזה. המתקן צפוי לייצר חשמל נקי בהספק של 100 עד 150 מגה-וואט ובנוסף הוא יכלול מערכת אגירת אנרגיה בהיקף של 600 מגה-וואט-שעה. סיום העבודות וחיבור המתקן לרשת החשמל הארצית צפויים בשנת 2029.

קיבוצים נוספים בחבל תקומה, כמו מגן, ארז ועין השלושה, מקדמים תוכניות למתקנים סולאריים קרקעיים, שאושרו בוועדת הערר של מינהל התכנון. יישובים במועצה האזורית אשכול הסמוכה, מקדמים פרויקטים אגרו-וולטאיים נוספים.

מערכת עוקבת שמש

בישראל פועלים כבר מספר פרויקטים אגרו-וולטאיים ואחרים נמצאים בשלבי תכנון והקמה, כך למשל במעלה גלבוע פועל משנת 2022 פרוייקט אגרו-וולטאי על שטח של כ-150 דונם בשיתוף חברת דוראל אנרגיה, קק"ל ומכון מיג"ל. הפאנלים הסולאריים הוקמו מעל כרמים של ענבי מאכל ומטעי ליצ'י, מנגו ואף גידולי שדה כמו חיטה וברוקולי.

במושב ישע חברת אנלייט הקימה ב-2024 מתקן אגרו-וולטאי עם מערכת עוקבת שמש, שתחתיה יש גידולי חיטה, שעורה, תפוחי אדמה, בטטות וכרם יין. חברת דוראל מקדמת את שלב ב' של הפרויקט הסולארי הגדול בישראל "הדרי שאן" בעמק המעיינות, בהשקעה המוערכת ב-800 מיליון שקלים. בחודש שעבר דווח על זכייה של דוראל אנרגיה בפרוייקט אגרו וולטאי במתחם מקווה ישראל שבחולון. על שטח של כ-500 דונם בלב גוש דן יוקם מתקן סולארי בהספק של 50 מגה-ואט בשילוב אגירה בהספק של 300 מגה-וואט-שעה, שמאפשר המשך פעילות חקלאית של בית הספר החקלאי מקווה ישראל לצד (או תחת)  ייצור ואגירת אנרגיה עם צפי הכנסות של 40 מיליון שקלים בשנה.

בשוק האגרו-וולטאי בישראל פועלות כיום חברות אנרגיה ציבוריות גדולות (דוראל, אנלייט, נופר, שיכון ובינוי אנרגיה, אנרג'יקס, טראלייט ועוד) המובילות פרויקטי ענק ותשתיות לאומיות, לצד חברות יזמות, ביצוע וייעוץ מתמחות המתמקדות בחיבור שבין חקלאים, מושבים וקיבוצים לבין רשת החשמל, כמו למשל צבר סולאר, נחלה סולארית, אגרו' ישראל, רותם אנרגיה, מאורות אנרגיה ועוד.